הנשיא דונלד טראמפ חתם אמש (שישי) על צו נשיאותי שיחולל מהפכה בתוכנית ויזות ה-H-1B, באמצעות דרישה לתשלום עמלה שנתית של 100 אלף דולר, מהלך שצפוי לשנות את כללי המשחק בתעשיית ההייטק האמריקנית, שמסתמכת באופן מסורתי על עובדים מיומנים מחו"ל.
מהי המדיניות שעומדת מאחורי המהלך החריג, מה הן ההשלכות המיידיות של הצו, מי יושפע ממנו, האם הצו יעמוד במבחן המשפטי והחוקתי והאם יש דרכים לעקוף אותו? ynet עושה סדר.
מהי ויזת H-1B?
ויזת H-1B היא אשרת עבודה זמנית שמיועדת לעובדים מקצועיים זרים בעלי כישורים מיוחדים. הוויזה תקפה לשלוש שנים וניתנת להארכה לשלוש שנים נוספות. מדי שנה מונפקות כ-85 אלף ויזות מסוג זה בארה"ב, כ-20 אלף מתוכן שמורות לבעלי תארים מתקדמים ממוסדות השכלה גבוהה אמריקניים.
מהן ההשלכות בפועל?
על פי הצו החדש, מעסיקים המבקשים להגיש בקשות לוויזת H-1B יידרשו לשלם עמלה של 100 אלף דולר לשנה, נוסף על העלויות הקיימות. התעריף החדש חל הן על בקשות חדשות והן על עובדים שכבר קיבלו ויזת H-1B ומאריכים אותה מדי תקופה. עד כה, העלות הכוללת של הגשת בקשה לוויזת H-1B הסתכמה במאות דולרים בודדים, עם תוספת של 4,000 דולר למעסיקים גדולים שתלויים בעובדי H-1B, בעוד עלות הוויזה עצמה הייתה 205 דולר.
שר המסחר האמריקני הווארד לוטניק אמר אמש כי הממשל הגיע לסכום של 100 אלף דולר לשנה (בתוספת עלויות בדיקה) בעקבות סדרת שיחות עם חברות. הוא ציין כי מבנה התשלום עדיין נמצא בדיון עם משרד ביטחון המולדת, והוסיף כי, בין היתר, נבחנת השאלה אם ייגבה מראש סכום של 300 אלף דולר למשך שלוש שנים, או 100 אלף דולר בכל שנה.
מי יושפע מהשינוי?
בהצהרה הראשונית לא נמסר האם גם בעלי ויזה או כאלה שצריכים לחדש אותה יצטרכו לשלם את האגרה הגבוהה, אולם בהמשך היום, נמסר מטעם הבית הלבן כי מדובר באגרה רק על ויזות חדשות, וכי מחזיקי הוויזה, וגם כאלה שיצטרכו לחדש אותה, אינם צריכים לשלם את האגרה. "זו עמלה חד-פעמית", נמסר מטעם הבית הלבן.
לצד זה, השינוי צפוי להשפיע במיוחד על ענף הטכנולוגיה, שמסתמך באופן נרחב על עובדים מיומנים מהודו וסין. רק בחצי הראשון של 2025, לאמזון אושרו יותר מ-10,000 ויזות H-1B, בעוד למיקרוסופט ומטא אושרו יותר מ-5,000 ויזות כ"א. בחלוקה למדינות, הודו הייתה בשנה שעברה הנהנית הגדולה ביותר מחלוקת ויזות H-1B, עם 71% מהמוטבים המאושרים, בעוד סין הייתה במקום השני עם 11.7%, כך על פי נתוני הממשל.
כמה זה ישפיע על ישראלים?
שאלת השאלות. בפועל, רוב הישראלים בעולם ההייטק שעובדים בארה"ב משתמשים בוויזה אחרת - L1, אותה מקבלים מי שעבד קודם לכן בחברה בישראל במשך לפחות שנה, ולאחר מכן עבר לארה"ב לעבוד באותה חברה. מגזרים שיותר יושפעו מהמהלך הם רפואה, כמו למשל רופאים שעוזבים בית חולים בישראל והולכים לעבוד בבית חולים אחר בארה"ב, אקדמאים וגם סטודנטים ישראלים שסיימו את לימודיהם בארה"ב והתקבלו לעבודה.
כיצד מגיבה תעשיית הטכנולוגיה?
המהלך כבר משפיע על מניות של חברות השמה אמריקניות בתחום ההייטק, שהטיקט שלהן הוא ויזת H-1B. כך למשל, המניות של קוגניזנט טכנולוגיה, אינפוסיס ו-ויפרו ירדו בשיעורים של 2%-5% בעקבות ההודעה במסחר המאוחר בוול סטריט. הממשל מיהר אמנם לטעון כי חברות הטכנולוגיה הגדולות תומכות בשינוי, אך נכון לעכשיו טרם התקבלו תגובות רשמיות מחברות כמו מיקרוסופט, אמזון ואפל, ובהודעות של חלק מהן התבצעה קריאה לעובדים בעלי ויזות H-1B שלא לצאת מארה"ב או לחלופין לשוב אליה עד מחר.
האם לממשל יש סמכות חוקית למהלך?
מומחי הגירה כבר מעלים שאלות לגבי חוקיות העמלה המוצעת. לטענת אהרון רייכלין-מלניק, מנהל מדיניות במועצה האמריקנית להגירה, הסמכות שהעניק הקונגרס לממשל מוגבלת לקביעת גובה האגרות לשם כיסוי הטיפול בבקשות בלבד, כך שספק אם שימוש בסמכות הזו לצורך מדיניות הגירה יועל לעמוד במבחן משפטי.
מה הרקע למהלך החריג של טראמפ?
עמדתו של טראמפ בנושא תוכנית ויזות ה-H-1B השתנתה לאורך השנים. כך, בעוד בכהונתו הראשונה הוא הגביל את הגישה לוויזות עובדים זרים והציב את תוכנית ה-H-1B כמטרה, במסע הבחירות של 2024 הוא אותת על פתיחות להעניק מעמד חוקי לחלק מהעובדים הזרים. בדצמבר האחרון טראמפ אף הגן על התוכנית, כשאמר לניו יורק פוסט: "אני מאמין ב-H-1B. תמיד אהבתי את הוויזות, תמיד הייתי בעד הוויזות. זו הסיבה שיש לנו אותן".
עם זאת, בשלב זה של כהונתו המהלך מהווה חלק ממדיניות רחבה יותר שכוללת לשיטתו של טראמפ הגנה על התעשייה האמריקנית ועל עובדיה, בעזרת הגבהת החומות הן בתחום הסחורות והן בתחום התעסוקה.
האם יש חלופות או דרכים עוקפות?
לצד השינויים בוויזת H-1B, טראמפ חשף גם את תוכנית "כרטיס זהב", שנועדה לשנות את גישת המדינה כלפי עובדים זרים, במטרה להטות את מאזן המהגרים לכיוון יזמים ובעלי הכנסה גבוהה. התוכנית, פרי יוזמתו של שר המסחר לוטניק, תאפשר כניסה מהירה לזרים שיכולים להרשות לעצמם תשלום אגרה בסך מיליון דולר — או לגרום למעסיקיהם לשלם כפליים אם ברצונם שיעבדו בארה"ב.
מהן ההשלכות בפועל על עובדים שמעוניינים ברילוקיישן?
המהלך צפוי להשפיע משמעותית על יכולתן של חברות אמריקניות לגייס כישרונות מחו"ל, במיוחד בענף הטכנולוגיה. כלכלנים טוענים שתוכנית הוויזה הנוכחית (לפני השינוי של טראמפ), מאפשרת לחברות אמריקניות לשמור על תחרותיות ולהרחיב את עסקיהן, מה שיוצר יותר מקומות עבודה בארה"ב. מנגד, הממשל טוען כי השימוש המופרז בתוכנית דחק עובדים אמריקנים מתחומים רבים בשוק העבודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
