עוד כבל תת ימי יעבור דרך ישראל: שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, חתם על רישיון לשותפות "הוט טם טלקום שותפות מוגבלת", שיאפשר הפעלה של מערכת כבלי תקשורת תת-ימיים בינלאומית, שאמורה לקשר בין אירופה למזרח התיכון ובהמשך גם לסינגפור, דרך ישראל. מדובר בשותפות של HOT עם טמרס טלקום (אקסלרה טלקום), שבבעלות קרן אלומה של אורי יוגב.
השתיים מתכוונות להקים יחד מערכת של כבלי תקשורת שיונחו על קרקעית הים כדי לקצר גישה לשרתים בחו"ל. אלה כבלים שמעבירים אות אופטי באמצעות משחזרים שמוזנים מספקי כוח שנמצאים על היבשה, בקצוות הכבלים. עבור ישראלים מדובר בשיפור בשיהוי ובאופציות נוספות לגלישה בסיבים אופטיים לאתרים בחו"ל.
זה לא הפרויקט הבינלאומי הראשון של טמרס בתחום: היא כבר פרסה עם פרטנר כבל תת ימי בינלאומי שעובר דרך אפריקה, לגבול ישראל-ירדן באזור אילת, שם הוא מתחבר לכבל העובר בישראל עד חיפה, ומשם ממשיך לאירופה ולשאר העולם. היא גם הקימה עם גריד טלקום היוונית כבל תת-ימי שמחבר בין יוון, קפריסין וישראל. מערכת הסיבים האופטיים הזאת נקראת אנדרומדה.
ישראל חייבת להסתמך על כבלים תת ימיים – האם זה יוריד מחירים?
בעולם פרוסים כמה מאות כבלי תקשורת בינלאומיים עבור תעבורת האינטרנט, חלקם תת ימיים וחלקם יבשתיים. ישראל חייבת להתחבר לעולם באמצעות כבלים תת-ימיים בגלל שכנותיה, על אף שיש כבלים רבים שעוברים למשל בחצי האי סיני וגם בתעלת סואץ. לכן, ספקיות האינטרנט בישראל כבר עושות שימוש ניכר בכבלים תת-ימיים. הן חוכרות את החיבורים לחו"ל בשכירות למספר שנים, או במודל של שכירות חודשית.
אם הפרויקט של טמרס ו-HOT יציע לספקיות בישראל חיבור זול יותר לשרתים בחו"ל מהנתיבים הקיימים היום – יותר ספקיות ירצו להתחבר לניתוב הזה. יחד עם זאת, הדבר תלוי גם באיכות הנתיב וגם בהפחתת השיהוי שהוא יציע, שכן ספקיות היום משלמות לעיתים גם תעריפי פרימיום לניתוב איכותי לחו"ל.
עדיין לא ברור מה מזה יתגלגל לצרכנים: האם איכות החיבור תעלה ונשלם יותר על סיבים אופטיים, או שמא האיכות לא תעלה אבל נשלם אותו הדבר, או פחות.
כל הכבלים שעוברים דרך ישראל
תעבורת האינטרנט מישראל לאירופה ואמריקה עוברת דרך ארבעה פרויקטי כבלים נוספים, בנוסף לשותפויות טמרס עם החברה היוונית, פרטנר ו-HOT: הראשון שבהם היה מערכת הכבלים של חברת מד נאוטילוס האיטלקית (MedNautilus) מערכת כבלי תקשורת תת ימיים שמכילה שישה זוגות סיבים אופטיים, הממוקמת במזרח אגן הים התיכון ואורכה 5,729 ק"מ. היא עוברת במספר איזורים בארצות הים התיכון, בין היתר בסיציליה, ת"א ובחיפה, ומחוברת למערכות כבלי תקשורת יבשתיים באירופה ולכבלים תת ימיים שמחברים בין מערב אירופה לצפון אמריקה.
גם בזק משתמשת בכבלים בינלאומיים באורך 2,300 ק"מ שמקשרים בין ת"א לבארי, איטליה. זאת מערכת שנמצאת בבעלותה המלאה של בזק בינלאומי. בזק גם שותפה בפרויקט "בלו ראמאן" של גוגל וחברת ספארקל של טלקום איטליה: שתי מערכות של כבלים תת ימיים שמכילות 16 זוגות של סיבים אופטיים - בלו שיחבר בין איטליה, צרפת, יוון ות"א וראמאן שיחבר בין ירדן-ישראל (אילת), ערב הסעודית, ג'יבוטי, עומאן והודו. החיבור בין הכבלים עובר יבשתית דרך ישראל - דבר שהתאפשר בזכות הסכמי אברהם. בזק היא זאת שאמונה על החיבור הקרקעי בישראל. לגוגל יש מספר פרויקטי כבלים כאלה בעולם.
המצב הפוליטי גם מחייב אבטחה חמושה והנחיות אבטחת מידע של השב"כ על המתקנים שנמצאים בישראל, גם אם הם בינלאומיים. חבלות בכבלים תת ימיים אירעו בשנתיים האחרונות בין היתר בים הבלטי, בטאיוואן ובים האדום, שם החות'ים נחשדו בחבלה אך הכחישו כל קשר.
"ישראל צומת תמסורת בינלאומי"
משותפות הוט-טם נמסר: "קבלת הרישיון הוא צעד אסטרטגי חשוב שמחזק את מעמדה של ישראל כצומת תקשורת עולמי, ומציב אותנו בקדמת תשתיות התקשורת הגלובליות. הפרויקט ממקסם את מיקומה הגיאוגרפי של ישראל על מנת ליצור מסדרון תקשורת גלובלי המבוסס על הטכנולוגיה החדשנית ביותר להעברת נתונים והוא עתיד לחבר בין אסיה לאירופה דרך ישראל, יתרום לכלכלה הדיגיטלית של המדינה ויבטיח תשתית תקשורת מהירה, אמינה ומתקדמת לדור הבא של השירותים הטכנולוגיים."
משרד התקשורת: "ישראל ממשיכה להתפתח כצומת תמסורת בינלאומי ולחבר בין יבשות ומדינות באירופה ובאסיה באמצעות מספר כבלים תת-ימיים. המהלך הוא חלק ממתן מענה לגידול המואץ בנפח התמסורת הבינלאומית ויתרום לצמיחה כלכלית ולחיזוק מעמדה של מדינת ישראל בזירת תשתיות התקשורת.
"המערכת מספקת מענה לצורך ההולך וגובר בתקשורת בינלאומית מהירה, אמינה ובעלת שיהוי נמוך, ומשפרת את התשתית לשירותים דיגיטליים, משרדי ממשלה, גופי חירום, מוסדות אקדמיים, עסקים וחברות טכנולוגיה.
"היא גם צפויה להגדיל את זמינות ואמינות שירותי התמסורת הבינלאומית בישראל, ולהוות חלופה איכותית לחיבורים הקיימים כיום, ולגיבוי בעת הצורך. בכך ישתפר מעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית עולמית וכ HUB בין אסיה ואירופה".
אלעד מקדסי, מנכ"ל משרד התקשורת: "הענקת הרישיון למערכת כבלים תת-ימיים חדשה מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל כצומת תקשורת עולמי, תוך ניצול יתרונה הגיאוגרפי. מערכות מסוג זה הן תשתית לאומית חיונית לצמיחה כלכלית, לחדשנות ולחיבור רציף, אמין ומתקדם של ישראל לעולם."
