כ-330 אלף משקי בית, המהווים כ-12% מסך משקי הבית בארץ, מחזיקים בקרקע פנויה למגורים בשווי של כ-350 מיליארד שקל. כך עולה מדוח שפרסם אתמול (ב') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בנושא מאפייני הבעלות הפרטית על קרקע בישראל. הדוח מבוסס על נתוני רשות המיסים לשנת 2023 ועל מחירי הקרקעות לשנת 2024.
זוהי הפעם הראשונה שאגף הכלכלן הראשי מפרסם דוח בנושא מאפייני הבעלות הפרטית על קרקעות בישראל ושווין, שכן מאז ביטול מס רכוש בשנת 2000 לא נערך מעקב שוטף בנושא. הדוח נערך על רקע פעילות הצוות לגיבוש המלצות חקיקה בנושא מס רכוש על קרקע לא בנויה, שהוקם בהחלטת ממשלה בתחילת 2024.
יצוין כי בשבוע שעבר אמר מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', בדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל כי הרשות שוקלת להטיל מס רכוש על קרקעות פרטיות שאינן חקלאיות, במטרה לקדם בנייה למגורים. לדבריו, הטלת המס על הקרקע הפנויה עשויה לדרבן את בעלי הקרקע ליזום עליה בנייה, ובנוסף לספק הכנסות למדינה. הדברים נאמרו כפתרון אפשרי לבעיית הבנייה ביישובים הערביים, בהם לא ניתן לבנות על קרקע פרטית בתוך היישוב.
דוח האוצר מצא כי ההכנסה הכוללת החודשית הממוצעת של משקי הבית שבבעלותם קרקע פנויה למגורים עמדה בשנת 2021 על יותר מ-34 אלף שקל ברוטו למשק בית. הכנסה זו גבוהה לפחות ב-74% מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בישראל בשנה זו.
מפילוח משקי הבית שבבעלותם קרקעות למגורים לפי עשירוני הכנסה נמצא כי בעשירון העליון של בעלי הקרקעות עומדת ההכנסה הכוללת השנתית הממוצעת על 2.5 מיליון שקל, כאשר העשירון העליון של בעלי הקרקעות מחזיק ברבע משווי הקרקעות. כ-60% מסך משקי הבית בעשירון זה מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז. מחוזות הצפון, חיפה והדרום מרכזים כל אד כעשירית מסך בעלי הקרקעות בעשירון העליון.
מנגד, בולט משקלו הנמוך של מחוז ירושלים בעשירון העליון של בעלי הקרקעות בישראל. זהו גם המחוז היחיד בעשירון העליון של בעלי הקרקעות, שנמצא כי ההכנסה הממוצעת למשק נמוכה מעט משווי הקרקע שבבעלותו. ביתר המחוזות גבוהה יותר ההכנסה הממוצעת משווי הקרקע שבבעלות משק הבית, כאשר בולטים במיוחד בעלי הקרקעות בפריפריה הצפונית והדרומית.
המאיון העליון - רק 1.1% משווי הקרקעות
דווקא המאיון העליון של בעלי הקרקעות מחזיק ב-1.1% בלבד מסך שווי הקרקעות בידי משקי הבית. במאיון זה, המונה 312 משקי בית, עומדת ההכנסה הממוצעת על 61 מיליון שקל. כ-84% מסך משקי הבית במאיון העליון מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז.
בעשירון החמישי (העשירון האמצעי שמייצג את רמת ההכנסה הממוצעת במדינה) של בעלי הקרקעות עומדת ההכנסה הממוצעת על 20,700 שקל. בשלושת העשירונים הנמוכים של בעלי הקרקעות, נעה ההכנסה בין 3,300 שקל בעשירון התחתון ל-11,400 שקל בעשירון השלישי. מפילוח ישוב המגורים של כלל בעלי הקרקעות בולטים משקי בית המתגוררים בישובים ערביים, בעיקר סח'נין, נצרת, שפרעם ואום אל פחם.
בפילוח שווי הקרקעות בהתבסס על אזורי מיסוי מקרקעין נמצא כי אזור מיסוי מקרקעין נתניה הוא בעל המשקל הגבוה ביותר בשווי הקרקעות, כאשר קרוב לחמישית משווי הקרקעות בידי משקי בית מתרכז באזור זה, הכולל את ערי השרון (בכלל זה הרצליה ורמת השרון).
לשם השוואה, אזור מיסוי מקרקעין תל אביב, הכולל רק את הערים תל אביב ובת ים, מרכז עשירית משווי הקרקעות בידי משקי בית, אבל אלו מתרכזים אצל 12 אלף משקי בית בלבד. אומדן של השווי הממוצע של נכסי קרקע למשק בית לפי אזורי מיסוי מקרקעין מעלה כי זה נע בין 700-500 אלף שקל בפריפריה ובין 2.9-1.9 מיליון שקל באזורי הביקוש במרכז הארץ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
