אחרי שנתיים של מלחמה דבר אחד ברור לכולם – ההרס רב והשיקום בצפון, בדרום וגם במרכז יארך זמן רב. יצאנו לבדוק היכן עומדים הדברים היום, וכיצד צריך לפעול כדי להתקדם בצורה הטובה ביותר.
"אנחנו מול אתגר כפול ומורכב", פותח ואומר רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כשהוא מתייחס למהלכי השיקום הנדרשים וגם לענף הנדל"ן. "מצד אחד", ממשיך בריק, "יש לנו צורך לאומי בשיקום מהיר של בניינים ותשתיות שנפגעו מטילים, ומצד שני עלינו לשמור על רציפות הבנייה השוטפת למגורים, למסחר ולציבור. הבעיה היא שהענף סבל ממחסור בעובדים עוד לפני המלחמה, ועכשיו הדרישה גדלה כפליים. אם נוציא עובדים מאתרי הבנייה השגרתיים לשיקום, נגרום לאיחורים במסירות ולעיכוב בפרויקטים חדשים. לבעלי הדירות שנפגעו אין מוטיבציה ללכת להתחדשות עירונית. הם זכאים לפיצוי מלא ממס רכוש, אז למה שילכו לתהליך מורכב של התחדשות. אנחנו מציעים כמה פתרונות: הגדלת זכויות משמעותית לדירה הקיימת, או לחלופין - מנגנון הפקעה מבוקר, שבו המדינה מפקיעה את כל הזכויות, מפצה את בעלי הדירות, ומוכרת הקרקע ליזמים. כדי לעמוד במשימות השיקום ובמקביל לשמור על רציפות העבודה בכל חלקי הענף, אנחנו דורשים מהמדינה ומהשלטון המקומי לקבוע תקנות, שירחיבו את שעות העבודה באתרים - 24 שעות ביממה, אם צריך, כולל סופי שבוע.
רוני בריקצילום: דנה קופלעובדי השיקום צריכים להיחשב כ'מועסקים בשעת חירום', לפי פקודת סדרי השלטון. נדרשת לנו גמישות בשעות מנוחה, בתיאום עם השלטון המקומי, והקלות בהפעלת האתרים. במקרים מסוימים נדרשת אפילו הלנת עובדים באתרים. הכול תחת החוק והתקנות, שיותאמו לכך וישמרו על יכולתנו לעבוד בקצב הנדרש".
בריק מסכם: "אנחנו בשעת חירום לאומית שדורשת פתרונות חריגים. אם נבצע את כל השינויים האלה - הגדלת כוח האדם, הסרת חסמים רגולטוריים, הבטחת זמינות חומרי גלם, הרחבת שעות עבודה וטיפול יעיל בפסולת - נוכל לבצע שיקום מהיר ויעיל מבלי לפגוע בבנייה השוטפת. זה אתגר, אבל הענף מוכן לעמוד בו, אם נקבל את הכלים הנדרשים".
מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים מציינת, כי השיקום אינו מתקדם כנדרש, וכי יש לפעול להעמקת הפעילות גם בדרום וגם בצפון: "אנחנו נמצאים מול אתגר שיקום חסר תקדים, שנפרש על פני שלוש חזיתות במקביל - הצפון, הדרום והאזורים שנפגעו מהתקפות איראן. הלחימה האחרונה הוסיפה אתרי הרס חדשים, אך אסור לשכוח שהצפון והדרום ממתינים לשיקום מאז 7 באוקטובר. זו תמונת מצב מורכבת, שדורשת תכנון אסטרטגי ארוך טווח ותיאום הדוק בין כל הגורמים. לצערנו, השיקום מתקדם בקצב לא אחיד. בעוד בדרום יישובים נמצאים כבר בעיצומה של בנייה מחדש, בזכות שילוב בין תקציבים ממשלתיים למשאבים פרטיים, הרי שבצפון - בעיקר ביישובים הסמוכים לקו הגבול - התהליך איטי בהרבה בשל מורכבות הנזקים והאיום הביטחוני הממושך.
מיכל גורצילום: שירן כרמלבמקביל האתרים שנפגעו מהתקפות איראן, נמצאים עדיין בשלב הערכת הנזקים, לפני שיהיה ניתן להתחיל בשיקום ובבנייה מחדש בפועל. המדינה חייבת להוביל את מהלך השיקום ברמה האסטרטגית, התקציבית והרגולטורית, כאשר בפועל הרשויות המקומיות הן אלה שצריכות לנהל את התכנון, היות שרק הן מכירות לעומק את הצרכים הייחודיים של הקהילות ואת הפוטנציאל המקומי. ניסיון העבר מלמד, שתהליכים מצליחים רק כשיש שיתוף פעולה מלא בין המדינה, הרשות המקומית והיזמים - עם חזון משותף ולוחות זמנים ברורים".
עוד מוסיפה גור, כי גם היזמים וחברות הנדל"ן צריכים להיות חלק מהליכי השיקום: "היזמים הפרטיים הם שותף הכרחי בשיקום המדינה. אנחנו מביאים איתנו יכולות תכנון וביצוע מהירות, לצד אפשרויות מימון, כאשר נפלה לפתחנו הזדמנות פז לבנות קהילות חזקות של ממש. לא רק לשקם את מה שנהרס, אלא לשדרג ולהפוך את האזורים האלו ליותר חדישים ומתקדמים, ירוקים וחכמים".
איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען, מסביר שמדובר בהזדמנות שאין לפספס: "השיקום הלאומי שלאחר המלחמה מציב בפנינו הזדמנות היסטורית לשנות את כללי המשחק בתחום ההתחדשות העירונית. במקום להטיל את נטל השיקום על קופת המדינה בלבד, יש לקיים מודל כלכלי־תכנוני יעיל, המבוסס על שותפות אמיתית בין דיירי המתחמים, המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים הפרטיים.
איל הנדלרצילום: תומר חומפסניתן להאיץ תהליכים תכנוניים ולהפוך מבנים פגועים לדיור ממוגן, מחוזק ומודרני בתוך זמן קצר. המפתח הוא ויתור על פרוצדורות בירוקרטיות מיותרות, הקמת מסלולים מואצים ויצירת תמריצים ברורים. בתרחיש מהיר אפשר להתחיל תכנון בתוך זמן קצר, ולקבל היתר בנייה בתוך פחות משנה. זו הזדמנות לתרגם הרס כואב לתיקון אמיתי - לא רק לשקם, אלא לבנות טוב יותר, עם מיגון מלא, תקני בנייה מודרניים ותשתיות משודרגות. המטרה היא להפוך את המשבר לנקודת מפנה שתוביל לתוכנית לאומית להתחדשות עירונית מהירה ויעילה".
רונית אשד־לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים מתייחסת אף היא למציאות המורכבת בשטח: "זה רגע מבחן ליכולת שלנו, כמדינה וכחברה, להתאושש במהירות ולבנות בסיס חזק יותר לעתיד. כדי שהשיקום יתקדם באמת, צריך לקצר באופן משמעותי את הליכי הרישוי והבנייה, להסיר חסמים בירוקרטיים וליצור מסלול מהיר למיזמי מגורים ותשתיות. אסור שהעבודות ייתקעו בגלל נהלים מיושנים או חוסר תיאום בין רשויות. המדינה חייבת לספק ודאות רגולטורית ומערכתית, ובמקביל להעניק לרשויות המקומיות כלים ותמריצים אמיתיים, שיאפשרו להן לפעול בשטח במהירות וביעילות".
עוד מוסיפה אשד־לוי: "לצד הרשויות, היזמים הם חלק אינטגרלי מהפתרון. עלינו להביא לשטח פתרונות מגורים איכותיים, בטוחים ומותאמים למציאות הביטחונית החדשה - עם ממ"דים מתקדמים, תכנון עירוני חכם, עירוב שימושים ודגש על חיזוק תחושת הקהילה. חוסן אמיתי בצפון ובדרום נבנה לא רק מבניינים חדשים, אלא מקהילות חזקות, פעילות ומוגנות. השיקום הוא לא רק משימה דחופה - הוא גם הזדמנות לצמיחה. בצפון יש פוטנציאל אדיר לפיתוח סביב מוקדי תעסוקה ותיירות, ובדרום אפשר למנף את ההתחדשות ליצירת מרחבים עירוניים מודרניים ואטרקטיביים למשפחות צעירות".
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "המלחמה יצרה הזדמנות ייחודית להקים מסלול מזורז לשיקום עירוני. במקום הליכי תכנון אינסופיים, יש להקים מנגנון פעולה יעיל, שמבוסס על שיתוף פעולה בין המדינה, התושבים, הרשויות המקומיות והיזמים, כאשר התושבים שנפגעו הם לב התהליך.
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבניאי אפשר לרמוס את זכויותיהם או להחליט במקומם. הסכמה וולונטרית היא תנאי להצלחת כל פרויקט שיקום. המדינה מצידה תהיה חייבת להכניס את היד לכיס ולספק את המימון הנדרש והפיצויים, הרשויות יצטרכו להתעלות ולעבוד בקצב מהיר ולהאיץ את קבלת האישורים, והיזמים מביאים משאבים. במצב כזה נוצרת ודאות, מתבטלים כל החסמים, והשיקום יהפוך להיות מהיר ואפקטיבי. המטרה לא רק לשחזר את מה שנהרס, אלא לשדרג ולשפר על ידי הקמת שכונות מודרניות ובטוחות. השיקום יהפוך למנוע צמיחה ולבסיס לחוסן לאומי".
"הרשויות צריכות לשנות גישה"
גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, מזכיר כי המלחמה עם איראן הוכיחה שהאיום אינו מוגבל לדרום או לצפון – "גם תל אביב, רמת גן וחולון נפגעו. המשמעות ברורה: אין מקום בטוח, וכולם חשופים. לכן התחדשות עירונית חייבת להיתפס כעניין מציל חיים, לא רק נדל”ני. הרשויות צריכות לשנות גישה ולעבור מהפכה – להסיר חסמים, לזרז תהליכים ולקדם פרויקטים בכל הארץ כדי להעניק ביטחון לתושבים. המלחמה הבאה היא רק עניין של זמן – זה הזמן להסיק את המסקנות, להבין שמיגון מציל חיים ולאפשר ליזמים לבנות.
גל קסטלצילום: ליה יפההיזמים כבר מעוניינים ויכולים לקדם התחדשות. במשולש ההסכמות – דיירים, יזמים ורשויות, כיום הרשויות הן הצלע הקשה שמעכבת. את היזמים לא צריך לשכנע, הם רוצים לבנות, ואחרי המלחמה עם איראן רואים שגם דיירים שהתלבטו, שואלים מה קורה עם ההתחדשות העירונית. מבחינת חלק מהרשויות, גם אחרי המלחמה לא נראית גישה חדשה – ההליכים עדיין ארוכים ומתישים. אם לא נשנה כיוון, נמשיך לראות סחבת – ונשלם את המחיר בסבב הבא. האיומים רק מתחזקים, והטילים האיראניים אינם משחק. עד הסבב הבא הם גם ישתכללו – ואנחנו חייבים לוודא שהאזרחים יהיו ממוגנים. במקומות שנפגעו, ראינו שהרשויות יודעות לפעול במהירות – כלומר, כשצריך, זה אפשרי".
דורון נמרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת, מציין כי "ממשלת ישראל טרם הצליחה להסיר חסמים ולייצר מסלולים מהירים להתחדשות עירונית ולמיגון הבתים במשך שנים ארוכות. לפיכך אני מאמין שהרשויות המקומיות הן אלו שצריכות להוביל את המהלך לשיקום האזורים שנפגעו במלחמה, כחלק מהשירות שהן נותנות לתושביהן.
דורון נמרודצילום: יוהנס פלטןלראש עיר יש אינטרס לסייע לתושבים, הוא מכיר את האוכלוסייה ואת אופי השכונות ולכן, לדעתי, יכול לטפל טוב יותר באתגרי השיקום, בהשוואה למדינה אשר יכולה לייצר חקיקה שלא בטוח שתעבוד בשטח. בזמן מתקפת הטילים מאיראן ראינו תפקוד טוב של הרשויות שנפגעו, וביכולתן להמשיך ולטפל במשבר, תוך קבלת עזרה נקודתית מהממשלה".
אריק גלעד, מנכ"ל הייזום והנכסים המניבים בקבוצת י.ד. ברזאני, מדבר גם על חשיבות ההשקעה והפיתוח של מתחמי תעסוקה כדי לזרז את מהלכי השיקום: "הלחימה מול איראן בסיבוב הנוכחי הסתיימה, ואנחנו מצויים בפתחו של שלב השיקום שצפוי להיות ממושך ומורכב. אל אתרי ההרס החדשים מצטרפים עדיין אזורים שלמים בצפון ובדרום, שממתינים לשיקום מאז 7 באוקטובר. מדובר באתגר לאומי רחב היקף, שמשלב תכנון עירוני, פיתוח תשתיות וחיזוק חוסן קהילתי וכלכלי. עוד טרם 7 באוקטובר היה ברור שהענף נדרש לשורה של צעדים אסטרטגיים, וכעת הצורך בהם מתעצם שבעתיים. כבר אז דיברנו על הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה שימשכו אליהם משפחות, על האצת תוכניות חברתיות ותחבורתיות ברחבי הארץ, על חידוש מואץ של בניינים ישנים ובעיקר על צמצום דרמטי של הבירוקרטיה בתהליכי אישור תב"עות והיתרי בנייה. בשנתיים האחרונות המשימות רק הולכות ומתרבות, והגיע הזמן שהמדינה תאזור אומץ, תאמץ גישה התקפית ותפעל באומץ ובנחישות כדי להבטיח מציאות טובה יותר ואת שיקום הענף. הפעולות הנדרשות כוללות מיפוי מפורט של נזקי התשתיות והדיור, גיבוש תוכנית רב־שנתית מתוקצבת מראש, האצת תהליכי תכנון ורישוי ופיתוח תמריצים ליזמים, שיביאו הון, טכנולוגיות ופתרונות בנייה מתקדמים".
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "הצלחת השיקום הנדרשת, והיא כבר כורח המציאות, לערי הצפון והדרום מחייבת יצירת מגוון כלים והטבות, שיעודדו יזמים לפעול בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית, ובפרט באזורים בסיכון גבוה, הצפויים להיפגע בעתיד ללא מענה הולם - וכוונתי לא רק לאיום הארטילרי, אלא גם לסכנת רעידות האדמה. כיום קיימות הטבות מסוימות כמו סיוע רמ"י בהקצאת קרקע משלימה, אולם כלי זה לא יכול לעמוד בפני עצמו במתכונתו הנוכחית ודורש חידוד. נוסף על כך יש להגביר משמעותית את המענקים הישירים שנותנת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. כקבוצה יזמית ומבצעת, המובילה פרויקטים הן במרכז והן בפריפריה - כמו נתיבות, מגדל העמק ואשקלון - אני משוכנע שתקציב המענקים זקוק להגדלה ניכרת, לצד שורת תמריצים נוספים במסגרת יכולת המדינה.
יקי אמסלםצילום: איציק שוקלדוגמה לכך: נקודות זיכוי במס - יזם שיבחר לפעול בפריפריה, באזורים נטולי כדאיות כלכלית גבוהה, יקבל מהמדינה נקודות זיכוי על כלל ההכנסה החייבת של החברה. כך, באמצעות קיזוז הכנסות ללא הוצאה תקציבית נוספת, יהיה ניתן לסבסד פעילות לא כלכלית בפריפריה על ידי הכנסות מאזורים כלכליים יותר. צעד נוסף ואפשרי, השייך לתחום הבירוקרטי ולא הפיננסי, הוא קידום התכנון של מיזמי התחדשות עירונית במסלול מואץ, תוך הגדרתם כפרויקטים לאומיים - וזאת לטובת מיגון וחיזוק תושבי קו העימות בדרום ובצפון".
גל לחמי, מנכ"לית משותפת באוניקס נדל"ן, מסבירה כיצד המלחמה הוכיחה לה ולחברה כי יש צורך בגוף חדש שיוביל את השיקום: "הניסיון שלנו במתחם דניאל-בן יוסף בבת ים, שלצערנו הרב, נפגע ישירות מטיל בזמן מלחמת 'עם כלביא', המחיש עד כמה חיוני וקריטי להקים גוף מתכלל לשיקום לאחר מצב חירום. הפרויקט כבר היה בתהליך התחדשות עירונית, אך הפגיעה הובילה לפינוי דיירים מסיבי בבת אחת ובמפתיע – ובדיוק בעת הזו בלט היעדרו של גורם אחד שירכז את כל הגופים: הדיירים, היזם, מס רכוש, הרשות להתחדשות עירונית והרשות המקומית. מנגנון כזה היה יכול לחסוך המתנה ארוכה וחוסר ודאות ולהחזיר את המשפחות לביתן במהירות.
גל לחמיצילום: יח"צהחסם האמיתי אינו ברצון היזמים או הדיירים, כי אם בהיעדר תיאום מערכתי. עכשיו, כשהמדינה נערכת לשיקום רחב היקף בצפון ובדרום, זוהי ההזדמנות להקים מנגנון שיבטיח תהליך מהיר, ברור ויעיל, אשר יאפשר לנו כיזמים לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב: לבנות מחדש ולחזק קהילות".
עו״ד שיר טורם־הספרי, ממתגת הערים והנדל״ן, מתייחסת לשיקום הנדרש ומסבירה מה לדעתה תפקיד הרשויות המקומיות והמדינה: "ישנה שאלה האם הרשויות המקומיות צריכות להוביל את מהלך השיקום או שהמדינה צריכה ליטול את המושכות. במקרים רבים שיתוף פעולה ביניהם יכול להניב תוצאות טובות יותר. שיתוף פעולה זה יכול לכלול תמריצים כלכליים, סיוע במימון פרויקטים ותמיכה משפטית. גם יזמים יכולים למלא תפקיד מרכזי בשיקום, הן באמצעות פרויקטים חדשים והן בעזרת חידוש נכסים קיימים. ישנם אזורים עם פוטנציאל גבוה יותר, בסביבות חיפה ובאר שבע למשל, שעשויים להוות הזדמנויות אטרקטיביות. ישנם אזורים בצפון, כמו הגליל והגולן, שמציעים אפשרויות לפיתוח תיירות חקלאית, בעוד בדרום יש פוטנציאל לבנייה חדשה ולפיתוח מגורים. בנוסף יש ירידה חדה במכירות קבלנים באזורים, כמו חדרה ובאר שבע, מה שמעיד על שוק לא יציב, אך גם על פוטנציאל לרכישות נדל"ן במחירים נמוכים יותר. השוק מציע הזדמנויות, אך מצריך תכנון מדויק ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים כדי להבטיח שיקום מוצלח ויעיל".
דורון אבקסיס, מנכ"ל יזמות בקבוצת בראל, מתייחס לשיקום הצפון והדרום: "המלחמה מול איראן הוסיפה אתרי הרס ברחבי הארץ, אך עוד קודם לכן הצפון והדרום לא טופלו כנדרש ולא בקצב הראוי. באופן מפתיע, דווקא היזמים והרשויות המקומיות הם החלק הקל בתהליך, יש להם רצון ויכולת לבנות, כל עוד יקבלו את האישורים הדרושים. הבעיה נמצאת ברמה הלאומית: המדינה יחד עם הגופים הכפופים לה, כמו רמ"י ומשרד הפנים, היא זו שמעכבת את המהלך ונדרשת להוביל תוכניות מואצות להתחדשות עירונית ולמיגון.
דורון אבקסיסצילום: תמר ליה יפהכיום מתוך כ־2.9 מיליון דירות, כ־1.6 מיליון אינן ממוגנות, ורובן נמצאות בפריפריה. מדובר בכ־5.5 מיליון תושבים. אם נמשיך להמתין לתוכניות ארוכות טווח, נבזבז זמן. בעיניי, יש להעניק לרשויות המקומיות סמכויות רחבות יותר ומנדט לפעול, כולל בבחירת אזורים ייעודיים להתחדשות עירונית. בסופו של דבר הן מכירות את השטח ואת צורכי התושבים יותר טוב מכולם".
גם ראש העיר נשר וסגן יו"ר המרכז לשלטון מקומי רועי לוי מדגיש, כי חלקה של המדינה בתוכנית השיקום העתידית צריך להיות מרכזי: "אם אנחנו רוצים לראות התקדמות אמיתית בשיקום הצפון והדרום אחרי המלחמה, משהו בתהליכים במדינה חייב להשתנות. כיום אנו נתקלים במכשול בירוקרטי וחסמים שמאריכים כל פרויקט ומרחיקים את הפתרון מהתושבים. הפתרון ברור – יש לשחרר את החסמים הללו, לתת לרשויות המקומיות סמכויות אמיתיות בתחום התכנון והבנייה, ולאפשר להן לקצר את ההליכים. הרשויות נמצאות בשטח, מכירות את הצרכים טוב יותר מכל משרד ממשלתי, ויכולות להניע תהליכים במהירות. אם המדינה תסמוך עלינו ותעביר לידינו את הסמכויות – השיקום יהיה לא רק מהיר יותר, אלא גם מותאם יותר לצרכים של התושבים עצמם".
גל בר, שמאי מקרקעין וראש צוות בעודד לנדאו שמאות מקרקעין, מדגיש את הצורך בטיפול ביישובי הדרום והצפון: "המלחמה אולי מתקרבת לסיום, אבל המבחן האמיתי עוד לפנינו והוא שיקום הפריפריה. בצפון ובדרום יש שכונות שלמות שנבנו בשנות ה־60, בלי מיגון, בלי תשתיות בסיסיות, ועכשיו נוספו גם נזקי מלחמה. ההתחדשות העירונית אמורה להיות הפתרון, אבל בפועל היא נתקעת במציאות כלכלית שלא מאפשרת לרוב היזמים לפעול".
עו"ד אלנתן חיו סבור כי: "המדינה צריכה לייצר סבסוד ותמריצים כספיים ליזמים, להקל ברגולציה, להעניק יותר סמכויות לוועדות המקומיות, וכן לתת להם מענקים והטבות משמעותיות. במקביל הרשויות צריכות להקצות משאבים כלכליים לטובת העניין, להגדיר יעדים ברורים למיגון בניינים, גם בפריפריה וגם במרכז, ולהקים גוף אחראי, שיפעל לשיקום מהיר ויעיל של הצפון, הדרום והבניינים שנפגעו במרכז. על אף שכבר היום לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קיימות כאלה סמכויות, לדעתי נדרש להקים גוף ייעודי, שיקדיש את כל פעילותו לשיקום המדינה".
עו"ד אבירם גולדשטיין, ראש תחום התחדשות עירונית במשרד יהודה רוה ושות', מציין כי שיתוף פעולה בין המדינה לרשויות המקומיות הכרחי להצלחת השיקום: "בעולם הנדל"ן, שבו תהליכים נמדדים בשנים ולא בחודשים, קשה עדיין להעריך את מלוא היקפו של תהליך השיקום בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים. אולם דווקא כעת, כשהאבק טרם שקע, השיקום, לתפיסתי, חייב להיות משולב. מצד אחד – על המדינה ליטול אחריות: להבטיח תשתיות, להקצות תקציבים ולשקול קידום תוכניות ייעודיות לאזורים אלו, ומן הצד השני הרשויות המקומיות (ובמיוחד ביישובים הקטנים) הן אלו שמכירות את הצרכים האמיתיים של התושבים. הן אלו שצריכות להוביל את המאמץ בשטח, והן מוכרחות להיות שותפות פעילות – לא רק פסיביות. ואל נשכח גם את היזמים שבסופו של יום מביאים את החדשנות, היכולות הביצועיות והחשיבה העסקית שיכולה לקצר תהליכים ולספק תוצאות בשטח. שיתוף פעולה איתם יכול להפוך את שיקום הצפון והדרום את ההתחדשות העירונית לישימה, ואף מהר יותר. כבן קריית שמונה, שגדל והתחנך שם, וכמי שהוריו עדיין מתגוררים בעיר, אני מאמין שהפוטנציאל האמיתי של הצפון טרם מומש במלואו".
הצפון והדרום מחייבים התייחסות מיוחדת
בתום כמעט שנתיים של מלחמה, ואחרי מטחי הטילים מאיראן, השיקום הכרחי בכל חלקי הארץ. עם זאת הצפון והדרום נדרשים לתשומת לב משמעותית ביותר.
"השיקום לא יכול להסתכם בטלאי על טלאי. אם רוצים באמת להחיות את הצפון ואת הדרום, חייבים לגבש תוכנית לאומית כוללת, עם חזון, משאבים ושותפות אמיצה בין המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים", כך אומר יאיר כהן, מנכ"ל קבוצת אבני דרך.
יאיר כהןצילום: שלומי יוסף"הרשויות מכירות את הצרכים מקרוב, אבל בלי גב חזק של המדינה, התהליך ייתקע. הפריפריה, ובפרט אזור הצפון והיישובים הצמודים לגבול, ניצבים כיום בפני אתגר כפול: שיקום התשתיות והחזרת הביטחון האישי של התושבים. ההכרה של הממשלה בשיקום הצפון כאינטרס ציוני ולאומי ותרגומה לכדי תוכנית ישימה הן קריטיות להחזרת האמון של התושבים והיזמים כאחד. כדי שזה יצליח, התוכנית חייבת להיות לא רק רחבה, אלא גם ממוקדת: מענקי בנייה, פטור מהיטלים, ליווי מואץ של מוסדות התכנון, תמריצים ישירים ליזמים – וגם הטבות מס מהותיות לאנשים שבוחרים לגור ולעבוד בצפון. השילוב הזה יכול להפוך את האזור ליעד מבוקש ולא רק נחוץ".
חזי דמרי, סמנכ"ל יזמות למגורים בחברת י.ח. דמרי, מסביר, כי "מדובר לא רק בשיקום בתים ותשתיות, אלא בבנייה מחדש של כלל תשתיות החיים: חינוך, תעסוקה, תחבורה ומערכות קהילתיות, כדי להחזיר את תחושת הביטחון והיציבות. מהלך כזה חייב להתבצע בשיתוף פעולה מלא בין המדינה, שתניח את המסגרת התקציבית ותספק תמריצים, ובין הרשויות המקומיות, שמכירות את הצרכים האמיתיים בשטח ויכולות להוציא לפועל תוכניות בקצב מהיר.
חזי דמריצילום: עוזי אברהםליזמים יש כאן תפקיד משמעותי - להביא את הידע התכנוני, יכולות הביצוע והמשאבים, שיאפשרו לקדם הן שיקום מיידי והן מיזמים ארוכי טווח, לרבות התחדשות עירונית ושכונות חדשות. בדרום התמריצים הממשלתיים מייצרים כבר היום הזדמנויות לבנייה חדשה ולמשיכת אוכלוסייה, ואילו בצפון הפוטנציאל הוא אסטרטגי לטווח הארוך, ודורש תוכנית רב־שנתית עם שיתוף פעולה עמוק בין המגזר הציבורי לפרטי".
עופר זרף, יו"ר דירקטוריון של חברת יסודות איתנים, הבונה מאות יחידות דיור בשלומי בצפון, הוסיף: "אם מדברים ברצינות על שיקום הצפון והבאת אלפי משפחות להתיישבות לאורך הגבול, צריך להבין שזה לא יקרה בלי שיתוף פעולה עמוק בין כל הגורמים: המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים. בימים אלה שומעים רבות על סבסוד לרוכשים וזה חשוב, אך שוכחים את מי שצריך להרים את הקרקע, לתכנן, לבנות ולשווק. בלי תמיכה ממשלתית ישירה, קרקע משלימה, מענקים משמעותיים וסבסוד עמוק של עלויות הפיתוח - פשוט לא תהיה כאן היתכנות כלכלית.
עופר זרףצילום: אולפני חובבאי אפשר לצפות מיזם לגשת למכרזים על קרקעות לא מפותחות, לשאת לבדו בעלויות פיתוח של מיליונים וגם לסכן את עצמו בשוק לא ודאי. אם המדינה באמת רוצה לראות בנייה בהיקפים משמעותיים בצפון, זה חייב להיות מהלך מתואם, רווחי ובר־קיימא. אנחנו כיזמים מוכנים להשקיע, לבנות ולהוביל מהלך של שיקום והתחדשות, אבל מצפים לראות את המדינה והרשויות לצידנו – לא רק בהצהרות, אלא במשאבים, היתרים ותשתיות שיבטיחו הצלחה בשטח".
על הנייר זה נשמע טוב: התוכניות לשיקום הצפון
נכון להיום יש רשימה של יוזמות ותוכניות שתכליתן לסייע ולתמוך בשיקום, להלן כמה מהן:
רשות מקרקעי ישראל גיבשה תוכנית אסטרטגית לשיקום מרחב הגליל המזרחי בצפון. התוכנית מתמקדת בשורה של יישובים, בהם צפת, קריית שמונה, קצרין, חצור הגלילית ומטולה, במועצות אזוריות ויישובים כפריים וכן ביישובי החברה הדרוזית והחברה הערבית.
בהיבט הדיור, מקודמות במרחב הגליל המזרחי כ־28,000 יחידות דיור, מתוכן כ־8,000 בקריית שמונה, כ־2,300 בצפת, כ־1,450 בחצור הגלילית, כ־1,400 בראש פינה וכ־6,000 בקצרין. ברמ"י מציינים, כי מלאי יחידות דיור המתוכננות תואם את צפי האוכלוסייה לשנת 2040 ואף מעבר.
בכל הקשור לתעסוקה, באשכול גליל מזרחי קיימת תשתית בעלת פוטנציאל למשיכת תעשיות ביטחוניות. ברשות בוחנים בימים האלה היתכנות להעתקה ו/או הרחבה של המפעלים הביטחוניים הקיימים. ברשות יתמרצו מפעלים ביטחוניים שיעתיקו את פעילותם מהמרכז לצפון, באמצעות קרקע בפטור ממכרז. לצורך כך תידרש גם הבאה של כוח אדם איכותי בהיקף נרחב (בדומה למודל ההקמה של היישוב כפר ורדים). ברמ"י יציעו עבורם קרקע מוזלת למגורים בסמוך למפעל. ברמ"י מציינים שכבר נעשתה פנייה כזאת לכמה חברות גדולות במשק, בהן אלביט, רפאל ושיבא.
"המטרה: שתושבים חדשים יבואו ויישארו"
בנושא פיתוח תחבורה ותשתיות מציינים ברמ"י את קידום מסילת הרכבת לקריית שמונה, שעשויה להוות מחולל צמיחה משמעותי לאזור כולו. במקביל מרחב הגליל המזרחי מאופיין בעוגני תיירות חשובים ברמה הלאומית ואף הבינלאומית. ישנם גורמי משיכה רבים ומגוונים, ובמרחב קיימים כ־6,000 יחידות אירוח ועוד מאות מיזמים שמושכים אליהם כ-9 מיליון מבקרים בשנה. התיירות מהווה מנוף אזורי לפיתוח הפריפריה ותורמת להנגשת תשתיות פנאי לתושבים המקומיים. ברמ"י מסבירים, כי התוכנית כוללת צעדים לשיקום התיירות ולשגשוגה. התוכנית תייצר לראשונה מפה של כלל מוקדי התיירות במרחב, ותשקף תמונת מצב עדכנית ליזמים, שיוכלו לבוא ולהקים מיזמי תיירות חדשים, לצד הצעה של מוקדי פיתוח.
נדבך נוסף בתוכנית האסטרטגית של רמ"י הוא הפיתוח הכלכלי. בכוונת רמ"י לפעול ולתמוך בשלושה תחומים ייעודיים: אגרו־פודטק, בריאות ורפואה ותעשיות ביטחוניות. כל אחד מהם ייצור תשתית תעסוקתית רחבה לכל אותן יחידות דיור פוטנציאליות. רמ"י רואה חשיבות לחזק את המפעלים הביטחוניים הקיימים וכן לתת תמריצים למפעלים חדשים שירצו להעתיק את עצמם לצפון, באמצעות הקצאת קרקע בפטור ממכרז. "יש לנו שטחים פנויים, שאנחנו יכולים לתת להקמת מפעלים חדשים ולהרחבה של מפעלים קיימים, שיביאו אוכלוסייה חדשה. המטרה שהם יבואו ויישארו פה", אומרים ברמ"י. קריית שמונה הייתה אמורה להפוך למעצמת פוד־טק, והמלחמה עצרה את זה. רמ"י רוצים להמשיך את הפיתוח בנקודה שהוא נעצר ולממש את הפוטנציאל של קריית שמונה בתחום זה. התוכנית האסטרטגית תביא בשורה גם בתחום הרפואה, כאשר עוגן תעסוקתי נוסף ייווצר, באמצעות קידום בתי חולים נוספים באזור הצפון. עוד רוצים ברמ"י לחזק את הקשר בין מקצועות הרפואה לאוניברסיטה.
מנהלת מרחב צפון ברמ"י הילה בלוטרייך: "התוכנית החדשה נותנת מענה לצרכים החדשים שנוצרו בעקבות המלחמה, והוכנה בשיתוף עם המועצות והשחקנים הרלוונטיים כדי לתת מעטפת כוללת לעשרות יחידות הדיור המתוכננות במרחב הזה".
ינקי קוינטצילום: לע"ממנהל רמ"י ינקי קוינט: "רשות מקרקעי ישראל הציגה תוכנית אסטרטגית שמציגה חזון לאזור הצפון. התוכנית גובשה בתיאום עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים שונים בעלי עניין, ומתייחסת לצעדים בשלושה טווחי זמן: ארוך, בינוני וקצר, משלב התכנון עד שלב השיווק. אלה ייתנו מענה לפיתוח הצפון בתחומי התחבורה, התיירות, פיתוח כלכלי ושימושים אזוריים רחבי היקף, במטרה להפוך את המשבר להזדמנות ולמשוך אוכלוסיות חדשות לצפון".
מינהלת תקומה על שיקום הדרום: עד סוף 2025 יסתיים שיקום 10 מתוך 14 יישובים
בדרום הארץ נראה שהשיקום מתחיל להתקדם, וחלק מהמהלכים מתוקצבים ומתקדמים בשטח. ניר מסיקה, ראש צוות בינוי, דיור ותשתיות מספר על ההתקדמות: "מינהלת תקומה פועלת מיום הקמתה, בסוף אוקטובר 2023, במספר צירים מקבילים בתחומי הבינוי, הדיור והתשתיות ברחבי חבל התקומה. ראשית המינהלת נדרשה לתת מענה פתרון זמני ליישובים אשר פונו מבתיהם בעוטף ועברו לבתי המלון, וכך גיבשה מתווה פתרונות ביניים ייחודי, הנשען על רצונות אותם היישובים. חלק מהיישובים עברו להתגורר כקהילות בערים שונות, כדוגמת תושבי קיבוץ ניר עוז המתגוררים בשכונת כרמי גת בקרית גת, ולאחרים הוקמו פתרונות דיור כפריים צמודים ליישובים קיימים, כדוגמת השכונה הזמנית שהוקמה לתושבי בארי בקיבוץ חצרים. חשוב לציין, כי פתרונות הדיור הזמניים לוו במבני ציבור מתאימים, הצטיידות מלאה לדירה בסכום של עד 80 אלף שקל למשפחה ודמי כלכלה חודשיים לנפש".
מסיקה מספר, כי מי שמוביל את שיקום היישובים הן הנהגות היישובים עצמם, ומדובר בנקודה משמעותית לתהליך כולו. "תוכניות השיקום של רוב היישובים מתקדמות במרץ, וכאשר חלק מהיישובים אף השלימו את השיקום, כדוגמת קיבוץ רעים, עין השלושה ונירים. בסך הכול השיקום של 10 מתוך 14 היישובים שנפגעו קשה, יסתיים עד סוף 2025. מינהלת תקומה מלווה מקרוב את התקדמות עבודות השיקום בכלל החבל. נכון, ישנם יישובים שמתקדמים יותר בתוכניות השיקום, ואחרים שמתקדמים פחות, אך כל עובדי המינהלת מחויבים באופן מלא להביאם לקו הגמר הנכסף – לבתים, מבני ציבור ותשתיות – טובים יותר, גדולים יותר, חדישים יותר ומתקדמים יותר. מלבד מתווה השיקום, המינהלת גיבשה את תוכנית הסלים – כ-1.3 מיליארד שקל, המיועדים ליישובים, למועצות האזוריות ולעיר שדרות, וזאת לטובת בניית תשתיות, מבני ציבור ומוסדות שונים, כך שכל החבל עובר ויעבור מתיחת פנים משמעותית בשנים הקרובות.
ניר מסיקהצילום: אלכסיי בלינסקי"עם כניסתו של אביעד פרידמן לתפקיד ראש המינהלת לפני מספר חודשים, התבקשנו כולנו לשים דגש משמעותי על הצמיחה הדמוגרפית בחבל, והיעד החדש שהוצב בפנינו הוא הכפלת התושבים בו בתוך עשור. חלק מהגידול הדמוגרפי יבוא, כמובן, מהעיר שדרות, באמצעות תוכניות הותמ"ל השונות וההתחדשות העירונית הרחבה המתוכננת בכל השכונות הוותיקות. המינהלת תשקיע כרבע מיליארד שקל לטובת קידום ההתחדשות העירונית וצמצום פערי הכדאיות הכלכלית ועוד כרבע מיליארד שקל נוספים במבני ציבור ותשתיות וזאת נוסף על הסל העירוני שצוין לעיל.
"גם במגזר הכפרי מתוכננת צמיחה דמוגרפית. באמצעות תוכנית ייחודית של המינהלת – ששותפים לה משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והסוכנות הייחודית - הצענו מספר מסלולים שונים לגידול ולצמיחה דמוגרפית בקיבוצים, במושבים וביישובים הקהילתיים ברחבי חבל התקומה".
