"אי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב גורמת למדינה הפסד של עד מיליארד וחצי שקל כל שנה שנה", כך עולה מדו"ח של מכון ריפמן שעוסק בין היתר בשאלת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב. הדו"ח נעשה כהכנה וברקע של חקיקה אותה מציעה המכון לקדם בתחום. נציין כי מדובר בהערכה של עורכי הדו"ח בנוגע לעלות הכספית אולם גם אם היא נמוכה יותר בפועל עדיין מדובר במשמעות כספית אדירה למשק.
חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מסביר: "החברה הבדואית בנגב מונה שלוש מאות אלף נפש ומהווה כבר היום כמחצית מאוכלוסיית מטרופולין באר שבע, מחצית האוכלוסיה מוסגר ומחציתה חיה באזורים שאינם מוסדרים או מוסדרים חלקית. כדי לסבר את האוזן מעל שבעים אלף נפש חיים ללא שיוך מונצפאלי לשום רשות מקומית, ללא תשתית פיזית או חברתית ובעוני מחפיר".
עוד על פי רזניק: "לאחרונה דנה ועדת הנגב וגליל בכנסת בטיוטת חוק ריפמן שמקדמת את הסדרת ההתיישבות הבדואית בכלים מדינתיים ומכילה בין היתר וועדת תכנון ייעודית, רשות רישוי, אכיפה תומכת הסדרה ומענים לטיפול בפיתוח כלכלי מאסיבי, חינוכי, תשתיתי ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב בדואים ויהודים".
מכון ריפמן לפיתוח הוא אחד מיוזמי החוק וכאמור, לאחרונה פרסם המכון דו"ח שבוצע על ידי צוות המכון בסיוע של חברות הי-טק שביצעו מודולציות על ידי בינה מלאכותית. על פי הדו"ח, אי הסדרת החברה הבדואית עולה למדינה סכומי עתק - בין 800 מיליון שקל למילארד וחצי שקל בכל שנה.
בדו"ח נלקחים בחשבון מספר פרמטרים. בין היתר מדובר בהשפעה של נשירה ממערכת החינוך ואי השתלבות בשוק התעסוקה שיוצרים הפסד מצטבר. הפסדים נוספים נגרמים מהיעדר רשות מוניצפאלית שולטת שהמשמעות הכלכלית הנגזרת מכך, מלבד חוסר בתשתית חשמל, ביוב ועוד היא גם העדר גביית מיסים, חוסר ייעילות בניהול תקציב וזליגה כספית משמעותית.
המחקר לקח בחשבון גם את נושא הפשיעה, מעשי האלימות והיעדר הזדמנויות כלכליות. קיימים עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים בנגב, עלויות מוגברות לשיטור, עבודת פרקליטות ושב"ס ונזק של מאות עשרות אלפי שקלים בכל שנה כתוצאה מפשיעה כלכלית וחקלאית בנגב. עוד עולה מהדו"ח כי חוסר המשילות יוצר שוק משני של כסף שחור ואבדן ישיר לקופת המדינה.
חגי רזניקצילום: קוסטנטין גרוסמןרזניק מסכם: "אי קידום החברה הבדואית והסדרתה בכלל ההיבטים הוא בבחינת חסם לפיתוח הנגב כולו. ככל שמדינת ישראל תחליט שלא להחליט – לא רק שביטחון התושבים בדואים ויהודים רק ילך ויפחת ומצאי ההזדמניות הכלכליות גם הוא יפחת, אלא שקופת המדינה תמשיך להפסיד מאות מליונים מדי שנה. הגיע הזמן לשנות את המשוואה ולהפוך את המשבר בנגב להזדמנות כלכלית אמיתית לנגב כולו ולמדינת הישראל".
