בעוד החקלאים מתחננים לתמיכה מהמדינה, וישראל נמצאת בסכנת בידוד כלכלי, משרד החקלאות וביטחון המזון לצד משרדי ממשלה נוספים יציגו השבוע להערות הציבור את "התוכנית הלאומית לביטחון המזון", שבין היתר, מציבה כיעד אסטרטגי מרכזי את הגדלת הייצור החקלאי בישראל, לצד צמצום ההסתמכות על יבוא ודאגה לתזונה בריאה לציבור.
ביטחון מזון מוגדר כמצב בו לכלל האוכלוסייה יש גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח ומזין, כל הזמן ובכמות מספקת, לאספקת הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. לפי התוכנית, יש להגדיל את הייצור המקומי עבור אספקת מזון לכ-16 מיליון תושבים ב-2050.
את התוכנית מובילים משרדי ממשלה, נציגי תעשייה, מכוני מחקר ואקדמיה, במטרה לייצר פתרונות לאתגרי ביטחון המזון של מדינת ישראל. לתוכנית שישה פרקים, מתוכם שניים עוסקים בהגדלת התוצרת החקלאית והגברת המודעות לצריכת מזון בריא בעיקר מהצומח.
בין היעדים שהוצבו: הגדלת הייצור הצמחי ב-65%; גידול של 52% בייצור חלב (לצד צמצום בייצור כתוצאה ממעבר לתחליפים), גידול של 56% בביצים; גידול של 14% בבקר וצאן; ושל 9% בעוף והודו.
יעדים שאפתניים להגדלת החקלאות – האם יינתנו תמיכות לחקלאים?
בעוד החקלאים טוענים להזדקנות הענף בשל חוסר כדאיות כלכלית, שליטה של סיטונאים במחירים ועלויות גבוהות של עובדים ומים – בממשלה מבקשים תוספת של כ-1.5 מיליון טונות בייצור ירקות (עלייה של 115%) וכ-550 אלף טונות בייצור פירות (עלייה של 44%) ובין היתר עלייה של כ-250% בייצור קטניות ו-170% בייצור אגוזים ושקדים.
בענפי החי היעד הוא שמירה על שיעורי הסתמכות עצמית הנוכחיים, למעט בייצור דגים ששם שיעור ההסתכמות העצמית היום נמוך מאוד ודורש שיפור. כיום 90% מתצרוכת הדגים של הישראלים היא מייבוא. קיים פוטנציאל משמעותי להרחבת הייצור המקומי והקטנת התלות בייבוא. משרד החקלאות גיבש תוכנית אסטרטגית לפיתוח חקלאות המים כדי להגדיל את הייצור המקומי. הגידול הדרש בייצור עופות ובקר קטן, משום שמשרד הבריאות סבור שיש לצמצם את צריכתם.
עם לבדו ישכון? ההסתמכות על ייצור מקומי בעדיפות גבוהה גם במדינות אחרות
כיוון שכמה ממדינות אירופה מבקשות בימים אלה לפגוע בכלכלת ישראל בעקבות המלחמה המתמשכת בעזה, התוכנית לביטחון המזון מתבססת על ההנחה שיש לשמור ואף להגדיל את מידת ההסתמכות על הייצור המקומי, שלא מתוקצב כראוי כבר שנים על-ידי ממשלות שהעדיפו לקדם יבוא. התוכנית אמורה לכאורה להביא לצמצום משמעותי בכמויות היבוא העתידי של מזון.
כל זאת למרות "שלא ניתן להעריך ברמת ודאות מספקת את ההיבטים הכלכליים הקשורים בביטחון המזון בעתיד הרחוק, בפרט למול מגוון סיכונים על שרשראות האספקה ליבוא", כך נכתב בנספח לתוכנית, המפרט את חשיבות ההסתמכות על ייצור מקומי. בנספח נכתב כי נערכה סקירה של 10 מדינות ושמונה מהן קובעות כהנחת יסוד שניתן להסתמך על תוצרת מקומית יותר מאשר על תוצרת מיובאת וקובעות יעדי ביטחון מזון במונחים של אחוז מאספקת המזון שתסתמך על תוצרת מקומית.
התוצרת הישראלית המקומית מספקת כיום כ-40% מהאספקה הזמינה של מזון (במונחי קלוריות). יתר האספקה מורכבת ממזונות מיובאים. ישנם סוגי מזונות הנסמכים במלואם על מקורות ישראלים, אחרים מיובאים בלבד, וחלקם שילוב של תוצרת מקומית ויבוא. המדינה משפיעה על החלוקה בין ייצור מקומי ויבוא באמצעות תמיכה ישירה בחקלאות בכלים שונים, ובאמצעות הפעלת מגוון כלים כלכליים, הכוללים, בין היתר, את מדיניות הסחר (הטלת מכסים על סוגי תוצרת שונים והסכמי סחר).
אפשר להגדיל את הייצור המקומי על-ידי השקעות, חדשנות והתייעלות. אם זה לא יקרה – לא יהיו השקעות חדשות ותהיה הסתמכות על יבוא ממדינות סמוכות כמו טורקיה, מצרים וירדן: תיווצר סטגנציה בייצור (שכבר קיימת) ולא תהיה הגנה מפני התרחשויות אקלימיות ומדיניות, שיפגעו בייבוא.
יש מוצרי חקלאות שאם ייפתחו לייבוא חופשי – יחסלו את הענף המקומי. או אז במקרה של טלטלה גיאופוליטית או במקרה של חרם ובידוד מדיני: אזרחי ישראל יוותרו ללא פתרון. לעומת זאת, יש ענפים כמו דגנים, שם הסיכון הגיאו-פוליטי אמנם גבוה, משום שרוב הייבוא מגיע מרוסיה ואוקראינה, אך חיי המדף הארוכים של דגנים, הופכים את אספקתם מייבוא לפחות רגישה להפרעות בשרשרת האספקה וגם מאפשרים את הקטנת סיכוני הייבוא באמצעות החזקת מלאים. לכן בדגנים יש חשיבות נמוכה להגדלת ההסתמכות העצמית.
יש גידולים כמו סוגי פירות מסוימים וכן אבוקדו ותפו"א – שם הייצוא מישראל כרגע גדול, לכן הגדלת השטח לא תהיה משמעותית, בעוד שבירקות יש יבוא וגם יש המלצה להגדלת צריכה עבור בריאות הציבור, לכן יש חשיבות להגדלת שטחי הגידול המקומיים.
סטגנציה בשיווק ירקות ופירות
החקלאות בישראל היא מהמתקדמות בעולם, אך במשך כ-20 שנה כמויות השיווק של ירקות ופירות טריים לשוק המקומי עמדו על כ-2 מיליון טונות בשנה, בעוד האוכלוסייה גדלה בכ-50%. היום היקף אספקת המזון השנתית לישראל נאמד בכ-8.2 מיליון טונות.
לפי משרד החקלאות, היעדר שינוי משמעותי בייצור המקומי ובהרגלי התזונה צפוי להוביל לתלות גבוהה יותר ביבוא, כשהייבוא הצמחי לבדו יגדל לפי הצפי מכ-4 מיליון טונות לכ-9 מיליון טונות בשנת 2050, כולל כ-4.6 מיליון טונות גרעינים לבעלי חיים וכ-1.7 מיליון טונות ירקות ופירות. כל זאת בעוד מעמדה של ישראל בעולם - שברירי כרגע, כאמור. מדינות יבוא גדולות כמו טורקיה חסמו את ישראל לייצוא, בעקבות המצב המדיני.
סל מפוקח למוצרי מזון בריא?
במסגרת אותה תוכנית, משרד הבריאות גיבש סל מזון וכלים לשינוי הרגלי התזונה לשיפור בריאות האזרחים וצמצום שיעורי ההשמנה. בין ההמלצות: עלייה משמעותית בצריכת ירקות ופירות, אגוזים, שקדים ושמן זית, צמצום הצריכה של בקר ועוף (למרות שבישראל צריכת בשר עוף היא גבוהה לעומת סוגי בשר אחרים – ומדובר בחלבון מומלץ מן החי) והגדלת הצריכה של קטניות.
לפי הערכות, צפויה עלייה של 64% בצריכת מזון – בהתאם לגידול צפוי באוכלוסייה בלבד, ללא שינוי בהרגלי תזונה, ושיעורי השמנה ואובדן מזון. עם מעבר מלא (תחזית אידיאלית) לסל המזון המומלץ, צפוי צמצום שיעור ההשמנה ועודף משקל באוכלוסייה מ-48% ל-25%, והפחתת שיעור אובדן מזון לאורך שרשרת השיווק ואצל הצרכן הסופי ב-50%. הצפי הריאלי הוא לצמצום הפער בין התזונה הנוכחית והתזונה המומלצת במחצית, ירידה בשיעור ההשמנה ועודף משקל ל-37% והפחתת שיעור אובדן המזון ב-25%.
ההערכה לסך התקציב הדרוש היא 2.6 מיליארד שקל ל-5 שנים: 1.7 מיליארד לפעולות רוחביות ו-0.9 מיליארד לפעולות מכוונות להעלאת היבול בענפים מרכזיים. זה כולל בין היתר: מתן תמריצים לכניסת דור שני לחקלאות, עידוד מעבר לחקלאות כולל מענקים לחיילים משוחררים ועידוד לימודי חקלאות
בנוסף לשינוי בהרגלי הצריכה, יעדי הייצור החקלאי גם לוקחים בחשבון צמצום אובדן מזון ושיפור משמעותי בפריון החקלאות, באמצעות פעולות שגיבשו קבוצות עבודה בשם "צמצום אובדן מזון" בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון, וקבוצת "מו"פ וחדשנות", בהובלה משרדי החקלאות וביטחון המזון והכלכלה.
כדי להטמיע שינויים כאלה, נקבע כי במרחבים חינוכיים, במערכת הבריאות הציבור, במקומות עבודה ובמרחבי השלטון המקומי – יוצעו מגוון של אפשרויות מזון בריאות, ומכרזים לממכר מזון במרחבים ציבוריים שיעודדו את הספקים לשמר "תפריט מפוקח" עם מזון בריא בסיסי במחירים נמוכים מפוקחים – תוכנית שעוד לא נוסתה במזון בריא ושגופים רבים מבקשים לקדם, תוך פגיעה מינימלית בשוק החופשי. במקביל, ברשתות השיווק יוגדרו סטנדרטים לעיצוב ומיקום מדפים שיציגו מוצרי מזון בריאים, תוך הגבלת מיקומי מוצרים מזיקים על המדף.
ומה לגבי יוקר המחיה? אחרי עשור של התייקרויות בלתי פוסקות, יקודם מהלך ל"שיפור התחרות, הגברת השקיפות והורדת חסמים בירוקרטיים", כדי להגדיל את נגישות המזון הבריא. כן יהיה עידוד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית מהחקלאי לצרכן, במטרה לצמצם פערי תיווך. מהלך זה יכלול פתיחת שווקים חקלאיים מקומיים, קידום פלטפורמות מקוונות למכירה ישירה.
נזכיר שכל המהלכים האלה כבר נוסו ורק הביאו ליצירת פלטפורמות מכירה יקרות ולדעת החקלאים הפתרון להגדלת החקלאות והוזלת התוצרת הוא תמיכה ישירה, הורדת מיסוי על עובדים ועל מים.
התקציב: 2.6 מיליארד שקל ל-5 שנים
מאיפה יגיע התקציב לתוכנית הזאת ומה גודלו המשוער? ההערכה לסך התקציב הדרוש היא 2.6 מיליארד שקל ל-5 שנים: 1.7 מיליארד לפעולות רוחביות ו-0.9 מיליארד לפעולות מכוונות להעלאת היבול בענפים מרכזיים. זה כולל בין היתר: מתן תמריצים לכניסת דור שני לחקלאות, עידוד מעבר לחקלאות כולל מענקים לחיילים משוחררים, עידוד לימודי חקלאות, השבת המענקים והמימון למחקרים חקלאיים ולמכוני מחקר, הוזלת מים, סיוע במענקים ותמריצים לרישות שטחים במערכות מים מתקדמות, פיזור גידול הביצים ברחבי הארץ, קידום חקלאות סופר אינטנסיבית וגידולים עם פריון גבוה וגיבוש תוכנית לקידום חקלאות בחברה הערבית.
יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון מזון במשרד החקלאות וביטחון המזון מסר בתגובה: "לאחר שנה של עבודה מאומצת אני שמח וגאה להציג את התוכנית הלאומית לביטחון מזון ל-25 השנים הקרובות להערות הציבור. התוכנית גובשה ע"י שישה צוותי עבודה שכללו בכירים רבים ממשרדי החקלאות וביטחון המזון, הכלכלה והתעשייה, הבריאות והגנת הסביבה ובליווי המל"ל, רשות החדשנות, רח"ל ענף טכנולוגיות מזון בצה"ל ועוד, בשיתוף מומחי תוכן רבים מהאקדמיה, המגזר השלישי והפרטי. התוכנית תובא בקרוב לשולחן הממשלה, ועם אימוצה ע"י הממשלה נצא לעבודת מטה מסודרת לגיבוש תוכנית חומש תקציבית ייעודית לקידום ביטחון המזון בישראל. לפי הערכות ראשוניות שגיבשנו במשרד החקלאות וביטחון המזון, עבור המהלכים הרלוונטיים לקידום וחיזוק החקלאות המקומית בלבד, יידרשו בין מיליארד וחצי לשלושה מיליארד שקל לחמש השנים הראשונות".
