העיתוי לא היה יכול להיות סמלי יותר: באותו שבוע שבו נחשפת העובדה שאנבידיה (Nvidia) מכפילה את משרדיה ואת מספר העובדים שלה בישראל, וקולטת עשרות עובדים חדשים מדי חודש, אינטל (Intel) מצמצמת פרויקטים ומוצרים ומפטרת מאות עובדים בישראל. האחת מסמלת שורה של החלטות עסקיות וטכנולוגיות מבריקות בשנים האחרונות, האחרת מסמלת שורה של החמצות ופספוסים עסקיים.
כמה שנים אחורה, אינטל הייתה הענק הבלתי מעורער של עולמות המחשבים. על כל מחשב שקנינו, נייח או נייד, הופיעה הכתובת האיקונית Intel Inside. אינטל חלשה על עולמות השבבים, גלגלה עסקים במיליארדי דולרים ורכשה אינספור חברות טכנולוגיה, רבות מהן ישראליות.
איך הגענו למצב המדכדך הזה? זו בוודאי השאלה שמנקרת בראשו של ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל החדש, שמונה לתפקידו במרץ האחרון. קודמו בתפקיד, פאט גלסינגר, שמונה ב-2021, עשה כל מאמץ אפשרי להבריא את החברה, ונכשל. הוא החליף את בוב סוואן שמונה רק שנתיים קודם לכן ונכשל אפילו יותר, וזה שקדם לו - בריאן קרזניץ' -שימש בתפקיד רק שנה בודדת, עד שהראו לו את הדלת. לאורך כל הזמן הזה היה לאנבידיה מנכ"ל אחד – המייסד ג'נסן הואנג.
נקודות העיוורון של אינטל לאורך השנים מוכרות. האחת הייתה ההחמצה בכניסה לשוק המכשירים הניידים, לפני שיצרניות השבבים לסלולר המתחרות ייקחו אותו. השנייה הייתה ההחמצה של שוק השרתים לבינה מלאכותית, שאנבידיה נכנסה אליו כמעט באקראי, כשהתברר ששבבי ה-GPU שלה – השבבים הגרפיים שמיועדים לגיימרים – מתאימים ביותר לעיבודי AI. אינטל פשוט לא ראתה את זה בא.
מרכז הכובד של אינטל לאורך השנים היה שבבי CPU – המעבדים המרכזיים של המחשבים הנייחים והניידים. אפילו אחרי כל השנים הרעות האחרונות, אינטל עדיין מובילה בשוק מעבדי ה-CPU למחשבים, עם נתח שוק של יותר מ-56%. אם כוללים בזה את שוק שרתי המחשב, נתח השוק שלה עולה קרוב ל-73%. אינטל היא עדיין חברת ענק שמשפיעה משמעותית על השוק.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. יצטרף לקבל החלטות דרמטיות לגבי מיקוד החברה
(צילום: Business Wire)
זה לא אומר שמצבה מזהיר. אנבידיה חולשת על רוב רובו של תחום ה-AI, ובתחום ה-CPU החברות AMD ו-Arm הן מתחרות עיקשות שהולכות ומרחיבות את עסקיהן. בשנה שעברה צנחה מניות אינטל ב-60% ושווי השוק שלה ירד מתחת ל-100 מיליארד דולר, לראשונה מזה 30 שנה. מניית אינטל סולקה בבושת פנים ממדד דאו ג'ונס והוחלפה, הו הסמליות, במניית אנבידיה, שנמצאת במסלול זינוק מתמשך ובשווי שנוגע או-טו-טו ב-4 טריליון דולר.
זה היה הרקע לפרישת גלסינגר בדצמבר 2024 ולכניסתו של טאן במרץ השנה. המנהל, היזם והמשקיע יליד מלזיה, שמאחוריו היסטוריה של הצלחות, הוא אולי הסיכוי האחרון של אינטל. הוא בעל שני תארים בפיזיקה והנדסה גרעינית, ותואר שני במנהל עסקים, הוא מכיר היטב את שוק המעבדים ותכנון השבבים והוא השקיע גם בשורת חברות בתחום, בהן חברות ישראליות לא מעטות.
המשימה שלפניו היא לא קלה. מצד אחד לשמור על נתח השוק בעולמות ה-CPU מול המתחרה ההולכת ומתגברת AMD, מצד שני להצליח ולתפוס נתח שוק בעולמות ה-AI, ובמקביל להיפטר מכל תחומי הפעילות הכושלים הרבים שאינטל עדיין נמצאת בהם.
המוטו של אינטל: הכל מתחיל מבפנים
אבל נראה שהמשימה הראשונה של טאן היא להתמודד עם התרבות הארגונית הדשנה והמנומנת של אינטל. עשרות שנים של הובלת שוק הפכו את החברה לסבך בירוקרטי, עם פחות חדשנות ותעוזה וללא הזריזות שמאפיינת כל חברה שרוצה לנצח בשוק הכה תחרותי. "אנחנו המייסדים של אינטל החדשה", הוא כתב לעובדים כשנכנס לתפקיד. "נלמד מטעויות העבר, נהפוך מכשולים למנועי צמיחה ונבחר בפעולה במקום בהסחת דעת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו".
הצעד שזוכה לתשומת לב הרבה ביותר הוא פיטורי העובדים. כבר באפריל, חודש אחרי כניסתו של טאן לתפקיד, התפרסמו דיווחים שאינטל עומדת לפטר 20% מהעובדים שלה, יותר מ-20 אלף עובדים. הצעד הזה נועד לרדד את פירמידת הניהול של אינטל, להיפטר מעובדים רבים בדרגי ביניים, ולהישאר בעיקר עם שכבת המהנדסים והמפתחים.
לא מדובר בזמירות חדשות באינטל. בשנה שעברה פקד גל פיטורים נוסף את החברה, שכלל פיטורים של כ-15 אלף עובדים ברחבי העולם. והוא בא בהמשך לגל פיטורים קודם שהחליף מהלך של הפחתת בונוסים והטבות לעובדים. המטרה המיתולוגית היא לקצץ 10 מיליארד דולר מהוצאות החברה, מטרה שהוצבה עוד בתקופת גלסינגר וטרם הושגה. זה היה גלסינגר שהתלבט בין פגיעה בעובדים שעלולה להביא לנטישה המונית לטובת חברות אחרות, לבין פגיעה במשקיעים שעלולה להוביל לנטישה המונית של המנייה. בסוף התרחשו שני הדברים גם יחד.
עכשיו מגיע תור הפיטורים, והם כואבים. החברה החלה בתהליכי קיצוץ כוח אדם בכל שלוחותיה בעולם. כך למשל, היא הודיעה שתבצע סבב פיטורים באתר הייצור המרכזי שלה באורגון שבארה"ב בחודש הבא. לא פורסם מספר המפוטרים אך הוא צפוי להגיע לכ-2,000, זאת בהמשך לפיטורי 3,000 עובדים בשנה שעברה.
גם האתרים בישראל ברשימת הפיטורים. כיום אינטל היא המעסיק הגדול בישראל עם כ-10,000 עובדים. ב-2021 אינטל עדיין העסיקה 12,000 עובדים בישראל, מספרם ירד ל-11,000 ב-2023 והמשיך לרדת, וגם המספר הנוכחי עומד להצטמצם בקרוב. 20% ממספר העובדים בישראל פירושו כ-2,000 עובדים, אבל ההנחה היא שהמספר יהיה נמוך יותר בעיקר בגלל מספרם הגדול של עובדי פיתוח ומהנדסים בישראל. חלק גדול מהמפוטרים יהיו עובדי ייצור במפעלי השבבים של אינטל בישראל.
המפעל בקריית-גת, שמעסיק כ-4,000 עובדים, הוא אחד היעדים, למרות שאינטל רואה בו חשיבות רבה בשל הטכנולוגיה המתקדמת שמיוצרת בו. יצויין כי אינטל קיבלה הטבות רבות ממדינת ישראל תמורת הקמת המפעל בקריית גת והעסקת העובדים בו. לפי "כלכליסט", 200 מעובדי המפעל יקבלו זימון לשימוע.
אינטל ישראל נאלצה לבצע בשנתיים האחרונות שני סבבי פיטורים גדולים. בסבב שבוצע בסוף 2024 פוטרו כ-1,000 עובדים, ותהליכי פיטורים נוספים החלו באפריל השנה וכעת הם יתגברו. הפיטורים באינטל והפרישה מרצון של לא מעט עובדים בתקופה האחרונה, יכולה להסביר את התופעה המקבילה, בה אנבידיה מצליחה לגייס עשרות עובדים חדשים מדי חודש בחודשו. תחומי הפעילות בשתי החברות דומים, ויוצאי אינטל בתחומי ההנדסה ועיצוב השבבים מביאים איתם יכולות גבוהות וערך גבוה למעסיקה החדשה.
הקשר החזק עם ישראל, והפיתוחים בקריית גת
לאינטל יש יחסים מיוחדים עם מדינת ישראל. זה התחיל עם המייסד האגדי דב פרוהמן, מהקבוצה שהקימה את אינטל בקליפורניה, שבשנות ה-70 הקים בישראל את מפעל אינטל הראשון. הפעילות הזו הביאה בעקבותיה להתפתחות של אקוסיסטם שלם של הייטק וטכנולוגיה, שהפך ברבות השנים למה שמכונה היום אומת הסטארט-אפ.
לאורך כל השנים ידעה אינטל לשכנע את מקבלי ההחלטות בישראל להעניק לחברה הטבות מס ומענקים שעודדו את הנהלת אינטל העולמית להעדיף את ישראל כאתר להקמת מפעלי ייצור שבבים על פני מדינות מתחרות כמו אירלנד או גרמניה. האמון נמשך גם לנוכח גלי התקיפות בדרום ששמו את אינטל בטווח הטילים והרקטות מעזה.
באפריל האחרון גילה טאן שהמפעל בקריית גת אחראי לכמה מהטכנולוגיות הייצור המרכזיות של החברה, כמו ייצור שבבים בטכנולוגיית 7 ננומטר ו-10 ננומטר, ועל הכנסת AI לשימוש בשלוחות החברה בעולם. על פי פרסום ב"כלכליסט" הרכוש של המפעלים והציוד של אינטל בישראל עמד בסוף שנת 2024 על 10.4 מיליארד דולר, כמעט 10% מכלל הנכסים הפיזיים של אינטל בעולם והשלישית בהיקף נכסי אינטל ברחבי הגלובוס. ישראל היא עוגן תפעולי ואסטרטגי עבור אינטל, נאמר.
טאן גם יזם העברה לישראל של מספר פרויקטים חדשים ובעלי חשיבות בתחום פיתוח שבבים, שייאפשרו לשמר את כוח האדם האיכותי שיש לאינטל בישראל. מעבד הפנתר לייק המתקדם ביותר של אינטל, שעתיד לצאת לשוק בחודשים הקרובים, פותח בהובלת צוות המפתחים באינטל ישראל. טאן גם גילה מעורבות רבה ודאגה לעובדי אינטל על רקע המלחמה בישראל, ונראה שמקומה וחשיבותה של אינטל ישראל עבור החברה הבינלאומית תצלח את המשבר הנוכחי.
צריך לזכור, שמעבר לצמצום ההוצאות ולפיטורי העובדים, תוכנית ההבראה של אינטל כוללת בעיקר דרכים להגדיל את היקף העסקים שלה, ועל כך בעיקר יימדד טאן. הבעיה של אינטל בשנים האחרונות הייתה שבניגוד למתחרות היא לא רק מתכננת שבבים, היא גם מייצרת אותם ולא מוסרת אותם לייצור במפעלים חיצוניים כמו אנבדיה למשל.
המנכ"ל הקודם גלסינגר השתית את התוכנית האסטרטגית שלו על פיתוח פעילות ייצור השבבים (פאונדרי) כשירות עבור חברות חיצוניות. שירות דומה לזה של המתחרה של אינטל והחברה המוביל בעולם בייצור שבבים - TSMC מטאיוון. התוכנית הזו הייתה יקרה מאוד ולא המריאה מעולם, ואינטל המשיכה לדשדש.
כעת עומדת על הפרק האפשרות להפריד את עסקי הפאונדרי של אינטל מחברת האם, ולהקים חברה עצמאית שתעניק שירותי ייצור שבבים לחברות שונות, בהן גם אינטל עצמה. טאן אמר עם כניסתו לתפקיד שהוא לא מעוניין בהפרדת פעילות הפאונדרי אבל מאוחר יותר התברר שאינטל נמצאת במשא ומתן עם TSMC, אותה טאן מכיר היטב מעסקיו הקודמים, להקמת פעילות משותפת ואולי להקמת מפעלים משותפים.
כחלק מתגבור עסקי הליבה של אינטל, היא החליטה להתמקד בשוק שבבי ה-GPU, השוק הענק של שבבי ה-AI, שנשלט ביותר מ-80% על ידי אנבידיה. אינטל השיקה שבבים חדשים שמיועדים לשרתי מחשב עם דגש על ביצועי AI גבוהים. על הנייר הטכנולוגיה של אינטל מוכיחה יכולות דומות לאלה של אנבידיה. בפועל, רבים מהלקוחות מעדיפים לשלם מחירי "שחיטה" של אנבידיה ולא לקחת קצה קצהו של סיכון שהמירוץ ל-AI יתעכב בגלל בעיות מחשוב.
צעד נוסף של טאן לתגבור פעילות הליבה היה גיוסם של שלושה מנהלים ותיקים מאפל, גוגל וקיידנס לתפקידי מפתח באינטל, האחד ינהל את מרכז מצוינות הלקוחות החדש, השני יוביל את פיתוח שבבי ה-AI והשלישי יעמוד בראש יחידת ה-GPU לבינה מלאכותית. אחד הצעדים המעניינים של טאן הוא בתחום הטכנולוגי. אחרי שנים של הססנות והשתרכות מאחור, טאן מתכוון לצמצם את תהליכי הייצור של הדור הנוכחי של שבבי אינטל, שמכונה 18A, ולדלג לדור הבא והמתקדם הרבה יותר שמכונה 14A כבר בשנה הבאה. זה שינוי שעלול למחוק ערך של מיליארדי דולרים, אבל לקדם את אינטל בתחרות מול TSMC על הדור הבא של תהליכי הייצור, ואף למשוך לקוחות מובילים כמו אפל ואולי אפילו אנבידיה.
כחלק מתוכנית הקיצוצים, טאן פועל להיפטר מפעילויות לא רווחיות של אינטל. בינתיים הוא כבר הספיק למכור אחזקה של אינטל בחברת אלטרה (Altera) לחברת סילבר לייק תמורת 8.75 מיליארד דולר. זו אמנם מכירה בהפסד ובמחיר שמהווה כמחצית ממחיר הרכישה של אינטל ב-2015, אבל זה יצמצם הוצאות.
מהלך נוסף שנמצא בשלבים מתקדמים הוא מכירת קבוצת הרשת של אינטל שעוסקת בפיתוח שבבים לעולמות התקשורת. בחודש שעבר אינטל גם הודיע שהיא תסגור את פעילות שבבי הרכב שלה ותפטר את מאות העובדים בה. מדובר ביחידה שפיתחה מעבדים למערכות מחשוב ובידור במכוניות. למרות שהבהירו בחברה שהקיצוצים לא יפגעו בפעילות חברת מובילאיי הישראלית, אינטל מכרה הלילה 45 מיליון מניות של החברה ב-900 מיליון דולר, ומובילאיי בעצמה תרכוש מאינטל מניות נוספות ב-100 מיליון דולר. בעקבות המהלך, אחזקותיה של ענקית הטכנולוגיה בחברה הישראלית ירדו אל מתחת ל-80%.
אינטל גם תקצץ כ-1.5 מיליארד דולר מהוצאות התפעול שלה, מהן הוצאות בהיקף של 500 מיליון דולר עוד השנה. הקיצוצים יכללו את פעילויות השיווק של החברה, שחלקים ניכרים מתוכה תועבר לחברת Accenture שתעניק לאינטל שירותים שיווק וקמפיינים.
צעד נוסף שהוכרז רשמית הוא שהחברה תאשר ביצוע פרויקטים חדשים, רק אם הם מבטיחים רווח גולמי של לפחות 50%. זאת לעומת ההתנהלות בעבר שאפשרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה. טאן, בהופעתו הפומבית הראשונה, אמר בחודש שעבר: "המפנה לא יהיה קל, הוא לא יקרה בן לילה, אבל אני יודע שנוכל להגיע לשם".
