בזמן שישראל וארה"ב תקפו את אתרי הגרעין של איראן, שדה קרב נוסף התפתח מאחורי הקלעים: התשתית הפיננסית המחברת את טהרן לעולם. ארגונים מישראל וקבוצת האקרים פרו-ישראלית בשם Predatory Sparrow יצאו למתקפה נגד ארגונים פיננסיים שאיראנים משתמשים בהם להעברת כספים ולעקיפת החרם הכלכלי שמובילה ארה"ב, כך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל.
בשבוע שעבר, קבוצת ההאקרים, שפועלת באנונימיות ומפרסמת עדכונים על פעילותה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), הודיעה כי שיתקה את בנק ספאה הממשלתי של איראן, המשרת את כוחות הצבא ומסייע להם לשלם לספקים בחו"ל. המתקפה השביתה את שירותי הבנקאות המקוונת ואת מכונות הכספומט של הבנק.
3 צפייה בגלריה
כרזה בטהרן מציגה את הגנרלים והמדענים האיראנים שנהרגו בתקיפה הישראלית
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
הקבוצה גם פרצה לנוביטקס, בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים הגדולה ביותר באיראן, הפופולרית בקרב מקומיים להעברת כספים לחו"ל. לפי דיווחי הבורסה, ההאקרים הצליחו להוציא כספים בשווי של כ-100 מיליון דולר ואילצו את הפלטפורמה להשבית את פעילותה.
"שתי המתקפות כוונו נגד 'קווי החיים הפיננסיים' של משמרות המהפכה האסלאמיים", כך לפי הודעת קבוצת ההאקרים, בהתייחסה לפלג החזק ביותר בצבא איראן ששולט גם בחלקים נרחבים של הכלכלה. "אנשי איראן האצילים! משכו את כספכם לפני שיהיה מאוחר מדי", צייצה הקבוצה.
בתגובה למתקפות, ממשלת איראן ניתקה חלק ניכר מהפעילות המקוונת במדינה כדי למנוע התקפות נוספות ולשמור על ריסון ההתנגדות. אתרים שאינם איראניים נחסמו, אזרחים הוזהרו מפני שימוש בטלפונים או פלטפורמות הודעות זרות שלטענת הממשלה עלולות לאסוף נתוני אודיו ומיקום עבור מרגלים ישראלים ועל פקידי ממשל נאסר להשתמש במחשבים ניידים ושעונים חכמים.
"עדיף לנתק את האינטרנט, ישראל יכולה לראות הכל", אומר מוחמד גורבניאן, חלפן כספים מטהרן, שארה"ב הטילה עליו סנקציות לפני מספר שנים בשל האשמות שסייע להאקרים איראניים - האשמות שהוא מכחיש.
הפתרון לסנקציות: מטבעות קריפטוגרפיים
המתקפות פגעו בכלכלה שכבר סובלת מסנקציות אמריקניות האוסרות על רכישת נפט איראני או אינטראקציות עם הבנקים שלה. כלכלת איראן תלויה מאוד במספר מצומצם של שותפות סחר, בעיקר סין. האינפלציה השנתית עומדת על למעלה מ-40%, לפי הבנק העולמי. בריחה מתמדת של עובדים איכותיים גם חנקה את הצמיחה הכלכלית של איראן.
כאמור, נוביטקס הפסיקה לפעול יום לאחר מכן. בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים המבוססת בטהרן עיבדה עסקאות בהיקף של כ-22 מיליארד דולר עבור משתמשים מאז השקתה ב-2017.
כמו ברוסיה ובמדינות אחרות המנותקות מהעולם הפיננסי הבינלאומי בשל סנקציות, מטבעות קריפטוגרפיים, בפרט מטבעות יציבים צמודי דולר כמו טת'ר, הפכו לפתרון חיוני באיראן, ומספק אמצעי שדרכו משתמשים יכולים להעביר כספים בין בנקים מקומיים וזרים.
11 מיליון הלקוחות של נוביטקס משתמשים בפלטפורמה להחלפת ריאל איראני לטת'ר, מטבע דיגיטלי שהם יכולים להמיר למטבעות מסורתיים אחרים בחו"ל. אמיר ראד, מנכ"ל החברה, ציין בחשבון הלינקדאין שלו כי מטרת נוביטקס היא לאפשר לאיראנים לסחור במטבעות קריפטוגרפיים למרות "צל הסנקציות".
גם משמרות המהפכה האסלאמיים פנו לנוביטקס לביצוע תשלומים בינלאומיים. חברת ניתוח הקריפטו אליפטיק מצאה כי שני סוכנים של משמרות המהפכה, שארה"ב האשימה בביצוע התקפות כופרה על חברות אמריקניות, השתמשו בנוביטקס לביצוע העברות. ראד אמר כי אינו מאמין שמשמרות המהפכה העבירו כספים דרך נוביטקס משום שהוא הפעיל פלטפורמה שקופה שנוטרה בקפידה.
קבוצת Predatory Sparrow זורעת הרס באיראן לפחות מאז 2021. בפריצות קודמות, הקבוצה השביתה מערכות תשלום בתחנות דלק ברחבי המדינה וגרמה לשריפה במפעל פלדה איראני. "התחכום של הקבוצה, בחירת המטרות והמסרים הגיאופוליטיים שלה מתאימים לפרופיל של שחקן סייבר במימון מדינה המזוהה עם ישראל", אמר לוול סטריט ג'ורנל דדי לביד, מנכ"ל סייברס, חברת אבטחת סייבר המבוססת בתל אביב.
קבוצות סייבר פרו-איראניות השיבו מלחמה, תוקפות אתרי אינטרנט ממשלתיים ישראליים עם התקפות מניעת שירות, שבהן האקרים מנסים להציף מחשבים המנתבים תעבורת אינטרנט בשטף של בקשות, ושולחים הודעות פישינג לישראלים בניסיון לפרוץ את הטלפונים שלהם.
למרות הפסקת האש שהושגה בשבוע שעבר בין ישראל לאיראל, מומחי אבטחת סייבר וגורמים ישראליים רשמיים צופים כי לוחמת הסייבר תימשך. "ישראל כנראה תמשיך לבצע מתקפות סייבר מדויקות נגד מרכזי הכוח של המשטר", אומר לביד.
גורמים במטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור טוענים כי אין להם מידע על קשרים בין "ציפור דורסת" לרשויות ישראליות. לדבריהם, ישראל מכוונת את המאמצים נגד התשתית הכלכלית המאפשרת לאיראן לממן את צבאה ושלוחיה, ובמסגרת זו היא הטילה מוקדם יותר החודש סנקציות על הבנק המרכזי שלה ובנקים אחרים המשמשים את משמרות המהפכה. המטה, שנמצא תחת משרד הביטחון, מתכנן להוציא הוראות לבורסות מחוץ לאיראן לסייע לו להחרים עוד מהחזקות הקריפטו של נוביטקס.
בעוד שתי החברות שהותקפו נותרו משותקות, נוביטקס אמרה כי היא מתמודדת עם אתגרים רציניים בשחזור השירותים שלה. לדבריה, היא מכוונת להשיק מחדש את המסחר בשבוע הבא. חלק ממשתמשי בנק ספאה אומרים באינטרנט כי הם עדיין אינם מקבלים הפקדות. בנוסף, פרנויה שטפה את האוכלוסייה האיראנית עם התגברות ההתקפות, הן הפיזיות והן מתקפות הסייבר. הגבלות הגישה לאינטרנט שהוטלו על ידי הממשלה האיראנית השפיעו קשות על החיים היומיומיים של האזרחים, שגם כך מתמודדים עם אינפלציה גבוהה ועם קשיים כלכליים עקב הסנקציות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
