"אם המדינה לא תתעורר עכשיו, אם לא תעזור לענף – חברות יקרסו. קבלנים סוגרים תיקי רישום, חברות פושטות רגל, והפרויקטים נעצרים. אנחנו רואים תופעה מדאיגה שקבלנים פשוט לא מוציאים היתרי בנייה. לא כי הם לא רוצים – אלא כי הם לא יכולים. הריבית הגבוהה, המימון היקר, האגרות וההיטלים – מונעים מהם לשלם ולהוציא את ההיתרים". כך הזהיר יו"ר ארגון הקבלנים של מחוז תל אביב והמרכז, עמית גוטליב, בנאום הפתיחה שנשא בכנס השנתי של הארגון.
גוטליב תקף את הממשלה ואמר עוד: "בזמן שאנחנו עובדים בשלוש משמרות – בממשלה עובדים בשליש משרה. מגיע לענף שלנו שר אחד במשרה מלאה, שר אחד שיקום בבוקר ויחשוב איך לקדם פרויקטים, איך להסיר חסמים, איך לבנות את מדינת ישראל. אסור שענף הנדל"ן יהפוך להיות מובן מאליו".
בהתייחסות להתבטאותו של שר האוצר שאמר השבוע לא לקנות דירות כי המחירים ירדו, ציין גוטליב שמדובר באמירה מסוכנת מאוד. "לאורך כל ההיסטוריה, בכל פעם ששר אמר את זה – הציבור חיכה, ובסוף קנה את אותה דירה במחיר גבוה יותר. במקום להניע את השוק – הוא עוצר אותו".
עמית גוטליב צילום: ענבל מרמריבהמשך פנה יו"ר הארגון לנגיד בנק ישראל ודרש ממנו להוריד את הריבית לאלתר. "הריבית חונקת את הענף, הורגת את היזמות ומכה באזרחים עצמם, בחיילי המילואים שחזרו מהחזית ורוצים לקנות בית, בזוגות הצעירים שחולמים על קורת גג. כשהריבית גבוהה, יש האטה וקונים פחות דירות וזה מוביל להאטה בהתחלות הבנייה ולהגדלת הפערים בין ההיצע לביקוש. הריבית במקום להילחם באינפלציה מייצרת אותה".
"הזוגות הצעירים לא מעניינים את הממשלה"
נשיא התאחדות הקבלנים והבונים רוני בריק תקף אף הוא את התנהלות הממשלה וציין: "משרדי הממשלה לא מדברים אחד עם השני. במצב כזה אני מייחל שהממשלה תתפרק ויהיו בחירות. ההתנהלות שלנו היא כמו בעולם שלישי. אף אחד לא מעניין אותו מה יהיה עם הזוגות הצעירים. אף אחד לא חושב מה יקרה כשיהיה חסר לנו 300 אלף דירות בפערים בין היצע לביקוש.
עוד אמר בריק כי: "אני לא מבין איך בשנתיים האחרונות המוסדיים הישראלים קונים דירות בברלין, מגרשים בליסבון ופרויקטים באתונה, במקום להבין שאחרי מלחמה תמיד בא גל של פרוספריטי בנדל"ן שלנו. זה כסף שהופנה לשווקים שיציבותם מוטלת בספק במקום להישאר פה. זה לא רק למוסדיים - גם הציבור הרחב מפספס פה הזדמנות".
רוני בריקצילום: דנה קופלעוד ציין כי, "אנחנו הולכים להיקף של התחדשות עירונית שלא ראינו כמותו מעולם פה: מאות אלפי יחידות דיור, אלפי פרויקטים בתשתיות ובנייה ציבורית יצאו לדרך בשנה הבאה. הממשלה כבר עובדת על תוכנית שאנחנו היינו הדוחפים העיקריים שלה בהתחלה, למטרופולין חדש בדרום. אותו דבר יקרה בצפון. זה יקרה להערכתי בממשלה הבאה. הדברים יזוזו כי אין ברירה".
"המדינה חייבת להתערב"
יאיר קפלן מנכ"ל בנק ירושלים ציין במהלך הכנס כי: "הכלכלה הישראלית מתמודדת ותתמודד בשנים הקרובות עם שורה של אתגרים והזדמנויות כאחד, ובראשם קליטתם של המילואימניקים חזרה בשוק העבודה, והתמודדות עם הוצאות הביטחון והוצאות השיקום, שגדלו באופן טבעי במהלך המלחמה, הובילו לחריגה משמעותית מתקציב המדינה, וללחץ על הגירעון".
קפלן הוסיף כי, "הריבית שמשחקת תפקיד משמעותי בשוק הנדל"ן, הן במימון לקבלנים והן במימון לרוכשים לא ירדה, על אף שתהליך מקביל החל זה מכבר באירופה ובארה"ב. להערכתי קצב האינפלציה השנתי מתכנס, התחזקות השקל וכמובן סיום המלחמה, מגדילים את הסבירות למהלך של הורדת ריבית. אנחנו בבנק מערכים שהריבית של בנק ישראל תרד ב-1% שנה מהיום".
יאיר קפלןצלם: פוטו מרסלועוד אמר קפלן: "זוג צעיר במדינת ישראל צריך לחסוך 8 שנים להון עצמי כדי לקנות דירה וזה לא סביר. בעולם יש פתרון אחרון של שכירות ארוכת טווח, שכירות מוסדית. בישראל אין את הפתרון הזה. הקריטריונים של הזכאות יש בהם כשל שוק מתמשך וארוך, המדינה חייבת להתערב. השוק לא מתפקד כשהריבית גבוהה ולכן גם אין משקיעים. יש סיכונים של גלישה למיתון, המילואימניקים שחוזרים אחרי שנתיים בלחימה, קשה להם לחזור לשגרה. זה נושא אקוטי לכל המדינה, זה מצריך סיוע ממשלתי בשבילו. חלקם לא מצליחים להשתלב חזרה".
קפלן התייחס גם למהלך החדש של בנק ישראל שמבקש להגביל את היקפי ההלוואות של הציבור, כלל ההלוואות ולא רק המשכנתאותף ל-40% ואמר: "זה יעצור את השוק, במקום להקל על הלווים זה יקשה עליהם, כי הם יצאו לשוק החוץ בנקאי וייקחו הלוואות בריבית גבוהה".
"הליך הוצאת ההיתרים בישראל הוא הליך כושל וגרוע"
דובר נוסף בכנס היה מהנדס עיריית תל אביב-יפו, אודי כרמלי שהתייחס למצב הנדל"ן בעיר ולפסיקה החדשה המאיימת לשנות את דרך החישב של היטלי ההשבחה בעיר. "מבחינת העירייה הפסיקה היא לא סוף פסוק, נמשיך למצות כל מהלך משפטי", אמר כרמלי והמשיך להסביר מדוע מי שחושב שמדובר בפסיקה טובה טועה. "יש כאן טעות יסודית. השבחה זה לא משכורת זה לא נסיעות לחול זה נטו פיתוח עירוני. זה נטו כיתות לילדים, ספסלים ברחובות, קווי ניקוז וביוב לשם הולך הכסף".
עוד על פי כרמלי: "בסוף אנשים באים לגור בתל אביב כי יש בה תשתית עירונית, כשאתה כשאזרח הולך ברחובות העיר, אתה מרגיש שמישהו מכבד אותך. הדבר הזה מגיע אף ורק כתוצאה מהשבחות. כל מי שמח על זה שדופקים את עיריית תל אביב, לא מבין שהוא דופק את עצמו. מי שיידפק מירידת ההשבחה זה אך ורק תושבי תל אביב וזה הקליינטים של הקבלנים".
לשאלה אם הורדת היטל ההשבחה תשפיע על קידום פרויקטי התחדשות עירונית בעיר, ציין כרמלי כי "חד משמעית כן. אנחנו דורשים הלימה לשירותים ציבורים מסביב לפרויקט בהתאם ליחידות דיור שמבקשים מאיתנו". כרמלי התייחס גם לסוגיית ההיצע ואמר: "חלק מהשינוי בתל אביב זה ההיצע. אחת הביקורות על הממשלה והעיריות זה חוסר בהיצע, היום יש היצע גדול מאוד. יש אצלי במערכת כמעט 3,000 יח"ד בהיתרים שלא משולמות. השוק היום נמצא במצב מצוין, יש כניסה ויציאה מבוקרת, אין מחסור עצום אין היצע עצום, מגיעים לשוק משוכלל שרצינו להגיע אליו".
במסגרת הכנס התייחס כרמלי גם לתהליך הוצאת היתרי הבנייה, שבתל אביב נחשב לארוך במיוחד, ואמר: "הליך הוצאת ההיתרים בישראל, הוא הליך כושל הוא גרוע ומערב הליכי תכנון עם הליכי רישוי. הקונספט של רישוי שאמור להיות טכני קצר ברור ודאי, זה מה שפוגשים בוורשה ובניו יורק ולא פוגשים בישראל. הבעיה שכל האחריות על ההליך הרישוי נמצאת על הרשות המקומית. אני זה שחותם על ההיתר ואני זה שלוקח אחריות על הכל. זה מצב בלתי סביר בעליל. ברגע שמכניסים את המערכת הציבורית להיות אחראית, זה אומר שכשיש בעיה אני והעובדים שלי נמצאים בלהב בחקירות. אז אני דואג לזה שכל דבר שאני חותם עליו יוצא עם 0 טעויות. האחריות צריכה לעבור לצד השני, אין שום סיבה שקונסטרקטורים, אדריכלים לא יהיו במקומות האלו".
לבסוף ביקר כרמלי את המדיניות הממשלתית בהקשר של פרויקטים להשכרה וציין כי "זו אחת הטרגדיות של המדיניות הממשלתית. כל בעיה חברתית פותרים באמצעיים כלכליים. שוק השכרה יעיל לא יכול להיות שוק שכל גיהוק בשיעור הריבית הופך לפרויקט ישים או לא ישים. לא יכול להיות שכלכלה תפתור משימות חברתיות. שוק להשכרה צריך להיות כמו בעולם המערבי, וודאי ונגיש. צריך פתרון מובנה לעניין וחייבת להיות מעורבות ממשלתית עם מתן תנאים ותמריצים".
