מה יעלה בגורל בית העצמאות בתל אביב, אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של הציונות אשר בו הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל על ידי דוד בן גוריון? לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשו במהלך השנה האחרונה מספר תביעות הדדיות במסגרתן כל צד מטיל אחריות על משנהו והשיפוצים של המבנה בשדרות רוטשילד 16 מתעכבים. המפסיד העיקרי הוא כמובן הציבור שלא זוכה לבקר במבנה ההיסטורי.
בית העצמאות היה בעבר משכנו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, ושימש כמוזיאון לאמנות. במבנה זה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח ונחתמה מגילת העצמאות. כיום ניתן לראות פסל של דיזנגוף רכוב על סוס מול המבנה ויש לשער כי אם היה בחיים ליבו היה נחמץ למראה מצבו של המבנה ההיסטורי.
התביעה העיקרית הוגשה בנובמבר 2024 על ידי חברת ע. אליאס, שזכתה ב-2022 במכרז לביצוע עבודות שלד במבנה ההיסטורי. החברה תבעה 6.7 מיליון שקל ממשרד ראש הממשלה וממוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. התביעה התבססה על טענת החברה שלא קיבלה תשלום עבור עבודות שביצעה בפרויקט. החברה אף התריעה כי "מצבו של האתר בכי רע, וקיים חשש ממשי ביחס ליציבות המבנה אם לא יושלמו בהקדם עבודות החיזוק במבנה".
עוד טענה החברה, באמצעות עורכי הדין משה מזור וגלעד רונן ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, כי מוזיאון ארץ ישראל שימש כשלוח של עיריית תל אביב-יפו בתכלול הפרויקט, בעוד משרד ראש הממשלה אמור היה לממן את הקמת המוזיאון על פי חוק בית העצמאות.
בסוף פברואר 2025 הגיש מוזיאון ארץ ישראל המיוצג על ידי עוה"ד יורם זמיר ודותן שני ממשרד שפיגלמן, קורן, זמיר ושות', כתב הגנה וכן תביעה צד ג' בסך כ-6.7 מיליון שקל נגד משרד ראש הממשלה במסגרתם דחה את הטענות נגדו וטען כי "תובענה זו מתארת בצורה הטובה והעצובה ביותר את האופן שבו מתייחסת מדינת ישראל לאחד האתרים ההיסטוריים המרכזיים והחשובים ביותר בתולדות העם היהודי, בכלל ובתולדות מדינת ישראל". יש לציין כי מטרת תביעת צד ג' נגד משרד ראש הממשלה היא כי אם המוזיאון יחויב לשלם לתובעת, הוא יוכל לקבל פיצוי והשתתפות ממשרד ראש הממשלה אם תביעתו תתקבל.
עוד טען המוזיאון כי "הגורם היחידי והבלעדי שאחראי ושגרם בכוונה לעצירת הפרויקט הוא משרד ראש הממשלה, וכי לנוכח התנהלות זו, ובהינתן חובותיו של משרד ראש הממשלה מכוח חוק בית העצמאות והתחייבויותיו בהתקשרות עם מוז"א והעירייה, הוא הגורם היחידי והבלעדי שאחראי למלוא החובות הכספיים שנותרו כתוצאה מעצירת הפרויקט".
עוד נטען כי בסופו של דבר ההתקשרות בין משרד ראש הממשלה לבין מוז"א והעירייה הסתיימה בסוף אפריל 2024. בנוסף נטען כי יש כספים שהתובעת, חברת ע. אליאס זכאית להם, אלא שהמוזיאון טוען כי "הגורם היחידי האחראי לתשלום כספים אלה הוא משרד ראש הממשלה". עוד נטען כי יש כספים שהתובעת אינה זכאית להם וכן כי המוזיאון לא הפר את ההסכם בינו לבין התובעת. במסגרת כתב הגנה שהגיש משרד ראש הממשלה הוא ביקש לדחות הודעת צד ג' שנשלחה אליו והכחיש הטענות.
מנגד, בסוף מרץ 2025 הגיש משרד ראש הממשלה כתב הגנה ותביעת צד ג' נגד מוזיאון ארץ ישראל - תל אביב ועיריית תל אביב בסך כ-6.7 מיליון שקל ודחה הטענות נגדו. במסגרת זאת, טען המשרד באמצעות עו"ד יהונתן גלנטי ממשרד לוסטיגמן לפלר ושות' כי יש לדחות התביעה נגדו. עוד נטען כי המשרד הופתע לגלות את דרישת התובעת (הקבלנית לשעבר) ביחס לסכומים מופרזים שלכאורה אושרו לה על ידי מוז"א ו"הוסתרו מהמשרד". נטען כי למשרד ראש הממשלה אין ולא הייתה כל התקשרות עם התובעת והמשרד אינו אחראי למצגיה או התחייבויותיה של מוז"א כלפי התובעת.
עוד נטען כי הסכם ההתקשרות בין המשרד לבין העירייה הגיע לכדי סיום ב-30 באפריל 2024 ולא הוארך שוב היות ועיריית ת"א ומוז"א "לא עמדו בהתחייבויותיהם בהסכם ולא בוצעה כל עבודה בשטח וזאת בניגוד להסכם". עוד טוען המשרד כי ככל שיחויב לשלם לתובעת סכום כלשהו ("ואין זה כך") הרי שעל מוז"א והעירייה לפצות או לשפות את המשרד על כל חיוב שבו יחויב. מנגד בכתב הגנה שהגישו העירייה והמוזיאון ביקשו לדחות את הודעת צד ג' נגדם.
השופט ד"ר גרשון גונטובניק קבע דיון לסוף דצמבר.
מעיריית ת"א ומוז"א נמסר בתגובה: "פרויקט בית העצמאות הינו בבעלות ובאחריות ממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה באמצעות ארכיון המדינה. העירייה ומוז״א, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, נרתמו לקדם את פרויקט שחזור ושימור בית העצמאות, מטעם המדינה, מתוך תחושת שליחות ואחריות היסטורית. העירייה מצרה על כך שמוסד היסטורי חשוב זה טרם נפתח וקוראת למדינת ישראל לקחת אחריות מלאה, להשלים את עבודות השיקום ולהבטיח כי בית העצמאות יעמוד לרשות הציבור בצורה ראויה ומכבדת".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה רואה בבית העצמאות נכס לאומי בעל חשיבות היסטורית מהמעלה הראשונה, ופועל בנחישות להשבתו לפעולה מחודשת לטובת הציבור ולמען הדורות הבאים. לאחר סיום ההתקשרות הקודמת עם עיריית תל אביב, הוביל המשרד מהלך מואץ לקידום הפרויקט, הכולל בחינה הנדסית, בחינת פרוגרמת התוכן, גיבוש תוכניות ואישורן וקיום פגישות עבודה שוטפות עם כלל הגורמים הרלוונטיים. כל זאת על מנת להביא להשלמת הפרויקט על הצד הטוב ביותר".
היסטוריה של הזנחה
בית העצמאות נבנה כביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שהפך את קומת הקרקע למוזיאון תל אביב לאמנות. ב-1948, כשחיפשו מקום בטוח להכריז בו על הקמת מדינה, בחר בן גוריון באותו מוזיאון. "מדינת ישראל נולדה בתוך ביתו של דיזנגוף - וזה לא סתם סמל, זה לב העניין", סיפר בכתבה שפורסמה בחודש יולי האחרון ב"ידיעות אחרונות", ד"ר אילן שחורי, היסטוריון תל אביבי.
אבל מאז שנות ה-50, כשהמוזיאון עבר למשכנו החדש, הבניין הלך והוזנח. בשנות ה-80 הפך חלקו לשחזור של טקס הכרזת המדינה, אך לא הרבה מעבר לכך. בשנות ה-90 התקבל חוק "בית העצמאות", שנועד להבטיח את שימורו. ב-2013, לקראת חגיגות 100 שנה לתל אביב, החליטה ממשלת נתניהו לשפץ את המקום. התוכניות הוצגו, פרויקטור מונה, ונדמה היה שהפעם זה קורה. אבל אז "העלויות קפצו פי 30", מספר ד"ר שחורי. הקורונה, הבחירות, המלחמות - וכל פעם מחדש השיפוץ נדחה.
שחורי, שחקר את ההיסטוריה של המבנה במשך עשרות שנים, לא מופתע. "פני בית העצמאות כפני המדינה", הוא אומר. "הבטחות בלי קיום, סמל שהפך לבדיחה עצובה. אין פה רק סיפור על בניין - יש פה סיפור על אובדן אחריות לאומית".
