בכל יום מתמלאים המייל ותיבת ההודעות של ג'ורג' סטרן באינסטגרם בעשרות ולפעמים מאות עדויות מעובדים ברחבי ארצות הברית. המסרים האלה כוללים צילומי מסך של הודעות שהם קיבלו מהבוסים שלהם או מקולגות בחברה. המטרה: לחשוף את הבוסים הרעילים של אמריקה, ועל הדרך גם לתת עצות איך להתמודד עם מקומות עבודה בעייתיים שלא מהססים להתעלל בעובדים.
סטרן, יזם ומומחה ליחסי עבודה, אומר שהוא חושף את השיחות וההודעות הללו כדי להראות לעולם את המציאות שרבים מפחדים לדבר עליה – מאחורי הקלעים של עולם העבודה. בין היתר הוא מדגיש כיצד בוסים רעילים למדו להשתמש ב"שפה תאגידית מכובדת" כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות שלהם – שליטה מוחלטת בעובדים, התעמרות ובניית לגיטימציה לפנות גם מחוץ לשעות העבודה, ומסווה לאי העלאת שכר ודחיית בקשות מהעובדים.
בשנתיים האחרונות מאז החל סטרן לעלות את ההודעות הרעילות, תוך שהוא מפרשן אותן ומסביר את הכוונות האמיתיות מאחוריהן, הוא צבר קהל רחב של מאות אלפי עוקבים בפלטפורמות השונות, והפך למרצה מבוקש ומעין "גורו" לשוק העבודה.
בשורה של סרטונים הוא חושף, למשל, כיצד בוסים הגיבו לעובדים שביקשו להיעדר מספר ימים אחרי שסבתא שלהם נפטרה ("ההלוויה היא רק יום אחד, למה לקחת שבוע?"), מה קרה לעובד שעובד מהבית אחרי שחלה ולקח יום מחלה ("אתה גם ככה בבית, רק תשב על הכיסא ותעלה לישיבה") ואיך עובד הגיב כשהבוס שלח לו בקשות עבודה כמה דקות לפני שהוא ליווה את אחותו לחופה ("אני לא זוכר בעל פה את מספר הלקוח, אני בחתונה!").
עוד הוא חושף מקרים שבהם בוסים ניצלו תחומים "אפורים" כדי להטריד או להעמיד עובדים במצב לא נעים, כולל קיום פגישות עבודה בשעות מאוחרות מחוץ למשרד, רמיזות לגבי מי יזכה לקבל קידום, ובזכות מה, ובמקרים אחרים גזלייטינג ומניפולציות אחרי שעובדים סירבו לעבוד בשישי או שבת בערב, או התעכבו במתן תשובות מחוץ לשעות העבודה. במקרה אחר, הבוס עקב באפליקציית GPS אחרי העובד, ונזף בו שהוא נוסע לעבודה בדרך חלופית, אחרי שהדרך המרכזית נסגרה לתנועה, ודרש ממנו לחזור למסלול המרכזי תוך שהוא טוען כי "גוגל מפות מראה שהדרך פתוחה".
שיחת הפיטורים שצולמה ויצרה סערה
כאמור, סטרן החל לעלות את הסרטונים בשנתיים האחרונות והם חלק ממגמה שבה עובדים, בעיקר מהדור הצעיר, מסרבים לשתוק ולקבל הנחתות מבוסים שלא יודעים את הגבול.
הסרטון המפורסם ביותר בהקשר הזה התפרסם כבר ב-2024, לאחר ששיחת פיטורים שצילמה עובדת צעירה במצלמה נסתרת זכתה לעשרות מיליוני צפיות. הסרטון של בריטני פיץ' מחברת הטכנולוגיה האמריקנית Cloudflare הועלה לטיקטוק, הפך לתופעה עולמית ועורר דיון ציבורי נרחב על הדרך שבה חברות מפטרות עובדים. בסרטון לא נכח המנהל הישיר שלה, אלא רק שני עובדי משאבי אנוש שטענו כי היא מפוטרת בגלל "אי-עמידה בציפיות ביצועים", אך כשדרשה לקבל נתון מספרי אחד או דוגמה לכישלון שלה (במיוחד לאור העובדה שקיבלה רק מחמאות מהמנהל האישי שלה), נציגי החברה גמגמו, סירבו לתת תשובות והשתמשו ב"שפה תאגידית" מכובסת. אחרי הפרסום המנכ"ל התנצל על הדרך שבה נוהל התהליך והמקרה הפך לאבן בוחן לגבי הדרך שבה מנהלים תהליך פיטורים מקצועי ואנושי.
סטרן השתמש במקרה של בריטני פיץ' ובסרטונים דומים כדי להראות כיצד חברות נכשלות ברגעים הרגישים ביותר. הוא הסביר שהטעות הגדולה ביותר של מנהלים היא שימוש ב"שפה תאגידית" ובהקראת תסריטים מוכנים מראש, במקום לנהל שיחה אנושית, כנה וישירה. במאמר שפרסם כתב כי "העובדה שבסרטונים אלו המנהל הישיר של העובד כמעט אף פעם לא נמצא בשיחה, ומותיר את ה'עבודה השחורה' לנציגי משאבי אנוש שאינם מכירים את העובד, גורמת לפגיעה קשה באמון העובדים שנותרו בחברה".
באחת מהרצאותיו הוא הסביר שמנהלים צריכים ללמוד ללחוץ על 'הפסקה', ולא לתת לאגו לקבל החלטות – במיוחד כשהעובד מתעמת איתם מול המצלמה.
לשמור את הכל כתוב ומתועד
אחת העצות החשובות ביותר של סטרן היא לשמור את כל התכתובת מול ההנהלה והבוס הישיר. באחד הסרטונים, שזכה לצפיות רבות, שלח עובד מכתב התפטרות למנהל שלו וביקש שיאשר כי הוא קיבל אותו. המנהל ניסה להתחמק ואמר כי הוא לא מקבל את ההתפטרות וכי העובד מחויב להמשיך לעבוד בחברה במשך שבועות נוספים כדי לסיים פרויקט מסוים בעבודה. העובד הפנה אותו לחוזה שבו כתוב על התראה קצרה לפני התפטרות או פיטורים, והמנהל ניסה לסיים את השיחה הכתובה ודרש ממנו להיכנס אליו למשרד.
סטרן מסביר כי זאת טקטיקה שנועדה לגרום ללחץ על העובד, וכי הדרך הנכונה היא להמשיך בהתכתבות, כך שיהיו לעובד הוכחות במקרה שהנושא יגיע למשאבי אנוש או אפילו לבית דין לעבודה. לדבריו, חשוב מאוד לתעד ולהראות שהעובד היה הוגן וצמוד לנהלים, וכי אם יש איומים או ניסיונות של הבוס לחרוג מכך, התיעוד הוא קריטי כדי להוכיח זאת.
במקרה אחר שיתף סטרן שיחה על בוס עם עובדת אשר בחרה לעזוב את קבוצת הוואטסאפ של המחלקה. סטרן ניסה לתת תובנות על גבולות ועל שמירת ההפרדה בין החיים האישיים למקצועיים. לדבריו, קבוצות וואטסאפ יכולות להיות כמובן מקום לנהל יחסי עבודה, אבל זה מאוד מקשה על העובדים כאשר יש יותר מדי פלטפורמות תקשורת וכי כדאי להגדיר ערוץ מסוים כרלוונטי לעבודה, אבל לשמור את השאר מחוץ לתחום.
בשיחה שהוא שיתף, המנהל נזף בעובדת שעזבה את הקבוצה וטען כי זה מקום שבו יש "תקשורת" בנוגע למחלקה. העובדת השיבה כי בקבוצה יש הודעות בשעות לא שגרתיות וגם בסופ"ש, וכי מספר הטלפון האישי שלה הוא לא כלי עבודה.
הבוס המשיך להתעקש ואמר כי הוא צריך דרך להשיג אותה במידת הצורך, והעובדת ענתה כי היא זמינה בתוכנת המסרים בעבודה עד 18:00, ובמייל כל הזמן, וכי אם יש מצב חירום אפשר כמובן גם להתקשר אליה.
סטרן מסביר כי "אי אפשר להכריח עובד להיות איתך בתקשורת מחוץ לשעות העבודה. אם עובדים בוחרים להיות בקבוצת וואטסאפ זה בסדר גמור, אבל לא צריך להכריח את מי שלא רוצה. הישירות של העובדת והתשובות שלה מבהירות את הנקודה הזאת היטב".
עבד בצוות המשפטי של אובמה
סטרן צבר פופולריות בזכות שילוב יוצא דופן, הוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, שימש כחלק מהצוות המשפטי של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, במשרד היועץ המשפטי של הבית הלבן, ויועץ ניהולי בחברת הענק מקינזי. הוא גם הקים ומנהל את חברת G&P LLC, שמתמחה ברכישה ופיתוח של עסקים קטנים ובינוניים.
מלבד עיסוק בנושאים אקטואליים בשוק העבודה, הוא הצליח לעניין גם את דור ה-Z, וזאת בעיקר מאחר שהוא מבקר את "תרבות הניהול הישנה ומנוכרת של שנת 1995", ומסביר למנהלים ותיקים איך לדבר עם עובדים צעירים.
אספקט נוסף שבזכותו הוא הפך ללהיט ברשתות הוא תרשימים פשוטים שבהם הוא נותן עצות לשוק העבודה. התרשימים בנויים בצורה של נקודות עם איורים, וכך, למשל, הוא מפרט על "איך לקבל קידום בעבודה", "כישורים 'רכים' לשיפור המעמד שלך", מזהיר מפני "אנשים שמבזבזים לך את הזמן בעבודה" ומפרסם מגוון תרשימים על ההשפעה והיתרונות של ה-AI על שוק העבודה המודרני.
הבוס מחפש את העובד כל הסופ"ש בשעות הלילה
באחד הפוסטים הוא הסביר מדוע הוא חושב שהתרשימים האלה חשובים לכל עובד: "חברות נוטות לחשוב שפתרון בעיות דורש תהליכים מורכבים, בעוד שזה הפוך לחלוטין. אני משוכנע יותר מתמיד שהדברים הפשוטים - אלו שכל אחד יכול לעשות, אבל רוב האנשים לא עושים בעקביות, הם אלו שמשנים יותר מכל דבר אחר".
אחד התרשימים הכי פופולריים שלו הוא איך לתקשר עם עובדים מדורות שונים. בטבלה מסודרת הוא ממחיש את ההבדלים בצורת הפנייה אל עובדים מדור ה-X, מיליאנלים ואפילו בומרים שנולדו בשנות ה-50 וה-60. הוא גם מדגים מה מניע כל אחד, איך לתת משוב נכון ומה הכי חשוב להם במקום העבודה.
לא תופתעו לגלות שיש הבדלים עצומים בין הדורות, ולדבריו רק מנהלים או אנשי משאבי אנוש שיבינו את הניואנסים, ויספקו לכל דור את מה שחשוב לו באמת, יוכלו לנהל מקום עבודה בריא ולהפיק כמה שיותר מכל עובד: "מנהיגות היא לא רק לגבי התפוקה והתוצרים. היא קשורה להבנת אנשים ולזכייה באמון שלהם. בשוק העבודה של היום יש ארבעה דורות שונים, ולכל אחד מהם יש אמונות, פחדים וציפיות משלו. אם תנהיג את כולם בדיוק באותו אופן – אתה תפסיד אותם בדרכים שונות. אתה לא יכול להוביל אנשים שאתה לא מבין. ואתה לא יכול להרוויח את האמון שלהם אם אתה מנהל כאילו אנחנו עדיין בשנת 1995".









