מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה ראשונה פה אחד את "חוק הקופאיות", שנועד להגן על עובדים מפני ניכויי שכר בלתי חוקיים. החוק, שקודם בעקבות תחקיר ynet, קובע סנקציות מחמירות נגד מעסיקים שינכו חוסרים בקופות או עלויות נזקים משכרם של עובדים.
יוזמת ההצעה ח״כ אפרת מרום רייטן אמרה בדוכן המליאה כי מדובר בהצעת חוק חשובה במיוחד אשר מטרתה להגן על העובדים: "הצעת החוק קודמה בעקבות תחקיר ynet אשר חשף מציאות מכעיסה שבה רשתות מזון מנכות חובות וחוסרים מהקופה מהשכר של קופאיות, בניגוד לחוק, ובעצם מנצלות את מעמדן וכוחן כנגד העובדים. אומנם החוק קיבל את הכינוי 'חוק הקופאיות', אבל חושב להדגיש שלא מדובר בתיקון שיחול רק על קופאיות, אלא על כל העובדים באשר הם. אלו אשר המעסיק שלהם מנצל את חוסר הידיעה או את יחסי הכוחות ומנכה מהמשכורת שלהם חוסרים שיש בקופות. זה לא רק ברשתות המזון, זה יכול לקרות גם בתחנות הדלק וגם בחנויות צעצועים.
"בהצעה קבענו סנקציות חמורות יותר, חיזקנו את האכיפה, והעברנו את חובת ההוכחה למעסיקים - כך שהם יצטרכו להוכיח שהניכויים נעשו כחוק ולא להטיל את הנטל על העובדים", אמרה ח"כ רייטן. אנו נמצאים בתקופה מאתגרת במיוחד. המלחמה גובה מחירים כבדים מכולנו, ובמקביל המחירים של המלחמה גם מעלים את יוקר המחיה, ומעמדם של העובדים – במיוחד החלשים שבהם – הולך ונפגע. לכן חשוב לי עכשיו לחזק את הסולידריות חברתית, לדאוג לאזרחים ולהיאבק בניצול ובהעמקת הפערים. זהו מאבק בעד שוויון וצדק. חברה חזקה צריכה ללמוד להכיל את כל הציבורים ולהגן על החלש ומפני ניצול כח ושררה. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך פה אחד בהצעת החוק".
הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה קובעת למעשה כי מעסיקים לא יוכלו לנכות חוסרים בקופה או עלויות בגין נזקים שנגרמו במהלך העבודה, ומאפשרת קנסות של עד 5,000 שקל על כל ניכוי אסור.
תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים, בניגוד לדין, נהוגה כיום בענפים שונים בהם תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד. הצעת החוק קובעת כי "מעסיק לא ינכה משכרו של עובדו ולא יגבה ממנו כל סכום בקשר לשיפוי או פיצוי בשל נזק לרכוש שבאחריות העובד או בשימושו, הנובע מבלאי סביר או שנגרם במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חוסרים בקופה".
מאידך, מאפשרת הצעת החוק למעסיק לגבות "חוב קצוב ומסוים" משכר העובד בכפוף לפירוט מקור החוב, מועד היווצרותו, סכומו, פריסת התשלומים עבורו ותאריך ההתחייבות, זאת במטרה שלא לפגוע באפשרויות של העובד לקבל הלוואות, או מימון להכשרות או לכל צורך אחר מהמעסיק שיושבו באמצעות ניכוי הסכום משכרו.
ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בחודש נובמבר בחוק הקופאיות, בעקבות תחקיר ynet על רשתות השיווק שמאלצות את עובדיהן להשלים מכספם חוסרים בקופה, והוא אושר לקריאה ראשונה בתחילת החודש.
בעקבות התחקיר, שחשף את גביית החוסרים מהקופאיות בוויקטורי וגם ברשתות נוספות כמו שופרסל, רמי לוי, אושר עד, פרשמרקט ורבות נוספות, פתח משרד העבודה בחקירה מקיפה. בתחילת חודש אוקטובר הורשעו ויקטורי ובעל השליטה אברהם רביד בהפרות חמורות של חוקי העבודה, כולל ניכויים אסורים בניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן איסור קבלת ביטחונות מעובדים בניגוד לחוק. בסך הכול, נקנסו רשת ויקטורי ורביד ב-130 אלף שקל, והתחייבו להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
ואולם, למרות זאת חשפנו בחודש ינואר כי חרף הסערה הציבורית שנוצרה עקב התחקיר, חרף חקירת משרד העבודה וחרף תהליך החקיקה המתקדם בכנסת, לפחות שלושה סניפים של רשת ויקטורי ממשיכים לדרוש מעובדות ומעובדים להשלים את החוסרים בקופות מכספיהם.
תחקיר ynet חשף לא רק את פרקטיקות הגבייה הפסולות - שמנוגדות לסעיף 25(א) בחוק הגנת השכר - אלא גם את העובדה שמשרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא ידעו כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים. כעת, המציאות הזו השתנתה במידת מה, אך עדיין ניכר פחד לפנות אל גורמי האכיפה לאור החשש לאבד את מקום העבודה.
ח"כ רייטן מרום אמרה בדיון כי "נוסח החוק נכתב בקפידה במטרה לתת מצד אחד את ההגנה המלאה והחשובה לעובדים, ולא לפגוע מאידך בזכויות העובדים ובאפשרויות שלהם ושל המעסיקים להגיע להסדרים בהסכמה למימון הטבות או סיוע דרך ניכוי מהשכר. לאחר אישורו הסופי של התיקון יהיה חשוב לדאוג גם להעלאת המודעות בקרב העובדים לאיסור, כדי שהעובד בקצה - בתחנת הדלק או בקופה, ידע שאסור למעסיק לגבות ממנו את אותם כספים".
