פינלנד, שבדיה, נורבגיה, דנמרק ואסטוניה מקימות מערכות תשלומים בכרטיסי אשראי לא מקוונות, שישמשו כגיבוי במקרה של ניתוק מהאינטרנט, כך אמר חבר מועצת הבנק המרכזי של פינלנד, טואומס ואלימאקי (Tuomas Valimaki). התוכניות הללו ייצאו לפועל לאחר שבאזור הים הבלטי אירעו בשנים האחרונות כמה מקרים של נזק בלתי מוסבר לתשתיות תת-ימיות קריטיות, ובעוד שירותי המודיעין המערביים מאשימים את רוסיה בביצוע מעשי חבלה שונים – האשמה שהקרמלין דוחה.
"הסבירות להפרעות משמעותיות עלתה כי המצב הגיאופוליטי השתנה בכל העולם. יש מלחמה באירופה, וסביב המלחמה הזו יש כל מיני השפעות והטרדות היברידיות, שעלולות לכלול שיבוש או ניתוק חיבורים", אמר ואלימאקי לסוכנות הידיעות רויטרס, בהתייחסו לפלישת רוסיה לאוקראינה. הוא אמר עוד שתשלומים הם מטרה פוטנציאלית בשל תפקידם הקריטי בחיי היומיום.
נסיגה לאחור מחזון הכלכלה נטולת המזומנים
המהלך הנוכחי מצטרף למגמת הפנייה לאחור מחברה נטולת מזומנים, כחלק מהשינויים שעוברים על החברות הנורדיות הנושקות לרוסיה. השבדים לא הסתפקו רק בחוברות הכנה למשבר ומלחמה, אלא נטשו את הניטרליות שלהם ובחרו להצטרף לברית נאט"ו (ביחד עם פינלנד), ערכו רפורמות בצבא ובגיוס צעירים לצבא, הידקו את הביטחון בגבולות וגייסו מחדש את מערך ההגנה הפסיכולוגי שלהם כדי להגן מפני התקפות דיסאינפורמציה ממוסקבה שנועדו לגרום לאי יציבות. גם מערכות החבלה הרוסיות, בעיקר בים הבלטי לכבלים שמהווים חיבורים דיגיטליים לארצות סקנדינביה, הגבירו את החשש מפני תלות דיגיטלית מוחלטת בקרב קברניטי המדינות - והביאו אותם לעודד את האזרחים שלהם לערוך יותר רכישות במזומן.
כיום, רק 10% מהאנשים משתמשים במזומן כאמצעי תשלום עיקרי בפינלנד, לפי נתוני הבנק המרכזי, מה שהופך את המדינה לתלויה מאוד בתשלומי כרטיסי אשראי. "מכיוון שתשלום בכרטיסים דורש קישורי נתונים בינלאומיים פעילים, פינלנד חייבת להיות מוכנה להפרעות. מדינות רבות אחרות נמצאות כמובן באותו מצב", ציין ואלימאקי, שהוסיף כי התוכניות עדיין בשלבי פיתוח, אך תשלומים לא מקוונים יכולים לכלול שימוש במסופים שמצפינים ומאחסנים נתוני עסקאות עד שאפשר לשחזר חיבור לאינטרנט.
הבנק המרכזי של שבדיה אמר לרויטרס שהוא מקווה להקים מערכת כזאת עד 1 ביולי 2026, שתאפשר לשלם בכרטיסים לא מקוונים עבור רכישת מוצרים חיוניים במקרה של הפרעות שנמשכות עד שבעה ימים. הבנקים המרכזיים בנורבגיה ודנמרק אמרו שכבר השיקו תשלומים אלקטרוניים לא מקוונים, שהם ממשיכים לפתח, ואילו מהבנק המרכזי של אסטוניה טרם התקבלה תגובה.
בשנה שעברה, הבנק הגדול ביותר באזור הנורדי, נורדיאה, סבל ממתקפת סייבר חסרת תקדים שנמשכה שבועות, וגרמה מדי פעם למניעת גישה של לקוחות לחשבונותיהם באינטרנט. לדברי ואלימאקי, אירופה כמכלול צריכה להקטין את תלותה בתשלומי כרטיסים, שנכון לעכשיו למדינות היבשת יש תלות גבוהה בחברות האמריקניות ויזה ומאסטרקארד.
"איננו יכולים להוציא מכלל אפשרות שערב אחד מישהו ברשת החברתית Truth Social ישקול אפילו שימוש במערכות תשלומים כטקטיקת לחץ", אמר ואלימאקי, כשהוא רומז לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנוהג לפרסם ברשת החברתית שלו את מרבית רעיונותיו והגיגיו.
ראש מחלקת תכנון ההגנה של נאט"ו, כריסטיאן-מארק לילפלנדר, התייחס אף הוא לאיומים כשבדברים שנשא בהלסינקי קרא לשרי האוצר ביבשת להיות מעורבים יותר בדיונים על הביטחון הכלכלי במטרה להיערך לאיומים הגוברים בתחום השירותים הפיננסיים.
הבנק המרכזי האירופי מתכנן להציג אירו דיגיטלי שיאפשר תשלומים מיידיים, אך לדברי ואלימאקי, גם אם המהלך יזכה לתמיכה הפוליטית הנדרשת מכל מדינות גוש האירו, ייקח שנים להקים את המערכת. לכן, ובמאמץ נוסף להגן על הביטחון הפיננסי, פינלנד משיקה בימים אלה מערכת לאומית של חשבונות בנק רזרביים. במסגרת המערכת, רשות הביטחון הפיננסי הלאומי תוכל לתת לאזרחים הפינים גישה לחסכונותיהם, גם אם הבנק שלהם יושבת מפעילות.
