רווחי הענק של הבנקים בשנת 2024 מתחילים להיחשף: בימים הקרובים יפרסמו כל הבנקים את מאזניהם לשנה החולפת ולפי ההערכות הרווחים זינקו לשיא חדש בשנה החולפת ויגיעו לסכום כולל של יותר מ-30 מיליארד שקל. זאת אף שמדובר בשנת מלחמה שהוטל בה מס מיוחד על הבנקים הגדולים.
הבוקר (חמישי) פרסם בנק מזרחי טפחות, השלישי בגודלו בישראל, כי סיים את שנת 2024 עם רווח נקי של 5.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-4.9 מיליארד שקל ב-2023 - גידול של 11.1%. מהנתונים עולה כי התשואה השנתית על ההון עמדה על 18.5%. הבנק יחלק דיבידנד של כ-522 מיליון שקל - 40% מרווחי הרבעון הרביעי, השיעור המרבי האפשרי.
אתמול הציג בנק ישראל מתווה חדש למערכת הבנקאית, בו הוא דורש מכל הבנקים להמשיך עם ההטבות שניתנות לכלל הלקוחות עקב המלחמה, ואף לשפר אותן, עד סוף שנת 2026. לפי קווי היסוד של המתווה, ובראשם העלות המוצעת שלו למערכת הבנקאית בסך 1.5 מיליארד שקל בשנה, שיושקעו בידי כלל הבנקים. הכסף יחולק לפי נתח השוק של כל בנק במערכת. המתווה צפוי להימשך שנתיים בסך הכל (2025 ו-2026), והעלות הכוללת שלו תעמוד על 3 מיליארד שקל.
על פי המתווה המוצע, הסכום יושקע במתן הטבות ללקוחות, ובהן מתן ריבית על יתרה בחשבונות העו"ש (סכום שמסתכם כיום בכ-230 מיליארד שקל), שיפור בריביות על פיקדונות לטווח קצר, הפחתת שיעורי הריבית על האוברדרפט ומתן פטור מעמלות שונות. על פי הבנק, תקופת המתווה עשויה להתעדכן במקרים מסוימים, כגון שינויים משמעותיים באי הוודאות הגיאופוליטית או ברווחיות של המערכת הבנקאית ובתנאי השוק שבהם היא פועלת.
בשבועות האחרונים מנסים חברי כנסת לחוקק חוקים באופן ספציפי נגד מערכת הבנקאות, בטענה, בין השאר, שזו לא פועלת לטובת הציבור ומרוויחה על חשבונם מעל ומעבר. כך, למשל, מנסים בימים אלה לחוקק בכנסת חוקים שיחייבו את הבנקים לשלם ריבית על חשבונות העו"ש ולדווח ללקוחות על יתרות גבוהות בחשבון. בכנסת ובבנק ישראל קוראים לבנקים להקטין את הפערים בין ריבית על הלוואות לריבית המשולמת לפיקדונות.
