עוד ניצחון, גם אם זמני, למתנגדי חוק הותמ"ל: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התכנסה אתמול (ג') כדי לדון בהארכת הוראת השעה שמכוחה פועלת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור בשנה נוספת; אולם החליטה לדחות את ההצבעה למועד אחר. תוקף הוראת השעה צפוי לפוג באוגוסט הקרוב.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, קרא לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לספק נתונים אודות היקף הפגיעה בשטחים החקלאיים ושיעור המימוש של תוכניות הבנייה שאושרו על ידי הוועדה, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז. משמעות אי-הארכת הוראת השעה היא שהוועדה לא תוכל לתכנן תוכניות בנייה חדשות.
נזכיר כי במאי השנה גם ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בהארכת תוקף פעילות הותמ"ל, והעבירה את הנושא להידברות ולהסכמות בין כל הגורמים. לטענת המתנגדים, הדיון אתמול הובא במסלול עוקף לוועדת הפנים ללא הידברות.
הותמ"ל הוקמה בשנת 2014 ככלי לפתרון משבר הדיור. "מטרתה להביא להגדלת היצע יחידות הדיור וליצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת", נכתב כשהוחלט להקימה. הוועדה פעלה מתוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור במסגרת של הוראת שעה ל-4 שנים, אולם מאז תוקפה הוארך מספר פעמים, עד שבמשרד הפנים ביקשו להפוך אותה לקבועה.
מטרת חוק הותמ"ל הייתה להאיץ את קצב תכנון יחידות הדיור בישראל, ולשם כך הוצע להקים ועדה שעוקפת את הליכי התכנון הרגילים, כך שתוכל לקדם תוכניות מפורות בלוחות זמן קצובים וקצרים, ובסמכותה לגובר על תוכניות קיימות, כולל תוכניות ארציות. בנוסף, מכיוון שמדובר בוועדת תכנון ארצית, לא ניתן לערער על ההחלטות שלה בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ב-2017 הוחלט כי תתמקד במיזמי התחדשות עירונית ובשנים האחרונות גם במיזמי תחבורה.
על פי נתוני מינהל התכנון, 12 מתוך 17 המתחמים שהוכרזו כמועדפים לדיור ב-2023 היו מתחמי פינוי בינוי. ב-2024, מתוך כ-66 אלף יחידות דיור שהותמ"ל השלימה את אישורן, 11,030 יחידות דיור (ב-6 תוכניות) היו במתחמי פינוי בינוי. מאז אושר החוק, אושרו 41 תוכניות במסגרת פינוי בינוי, הכוללות 56,535 יחידות דיור, בין השאר בערים אור יהודה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בת ים, יהוד, לוד, פתח תקווה, קריית גת, רמלה ורחובות.
"מסלול עוקף"
שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, אמר: "עצרנו את ההארכה של החוק ההרסני בוועדת השרים, אז רשויות התכנון קידמו את הדיון במסלול עוקף דרך ועדת הפנים. דיברנו עם כל חברי הועדה והסברנו את ההיגיון. אני מייצג את כל תושבי ישראל, וככזה לא נאפשר את ההארכה של החוק במתכונתו הנוכחית. מוכרחים לקבל החלטות בהידברות כי זה הדבר הנכון. הוכחנו לחברי הכנסת במחקרים את הנזקים של הותמ"ל, והם מתנגדים להארכה מתוך הבנה כי הטענות מוצדקות. זהו רגע של אחריות ציבורית".
חג'ג' הוסיף: "כולם מבינים שהותמ"ל לא רק שאינה פותרת את מצוקת הדיור, היא גורמת לנזקים כבדים ובלתי הפיכים. יש כיום מלאי תכנוני של למעלה מ-1.2 מיליון אלף יחידות דיור – הגיע הזמן פשוט להתחיל לבנות ולחזור למוסדות התכנון הנורמטיביים. לאורך 11 שנות פעילותה, הותמ"ל לא פתרה את משבר הדיור אלא פגעה במעל 100 אלף דונם ובעשרות ישובים חקלאיים ועלולה לגרום למשבר חדש - משבר בחקלאות ומתוך כך למשבר במזון טרי".
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל תנועת המושבים, עמית יפרח, ציין כי "חוק הותמ”ל הפך עם השנים מכלי חירום זמני לכלי תכנוני אגרסיבי, הפוגע קשות בקרקע החקלאית, בחקלאים ובביטחון המזון של מדינת ישראל. תוכניות הותמ"ל פוגעות בצורה לא מידתית בשטחים חקלאיים, בייצור המקומי ובחקלאות הישראלית. לאחר 7 באוקטובר מדינת ישראל הבינה שללא היכולת לייצור חקלאי מקומי, אין לנו זכות קיום. לכן קיבלה החלטה להגדיל את התוצרת החקלאית ב-30%, ואם תימשך המגמה של פגיעה בשטחים חקלאיים במסגרת הותמ"ל, היא תחטא להחלטת הממשלה ותיפגע בעתיד החקלאות. אנו מבקשים להמשיך את הוראת השעה לא על חשבון המגזר החקלאי אלא באמצעות הגדלת ההתחדשות העירונית".
במכתב ששלח שלשום יפרח ליו"ר הוועדה הוא כתב כי "במקום נתיב מהיר לתכנון, קיבלנו מסלול עוקף תכנון שמוחק יישובים חקלאיים, עוקף את הרשויות המקומיות, שולל את זכות הטיעון של החקלאים ולמעשה יוצר ועדת-על ריכוזית ובלתי מבוקרת". לדבריו, ההצעה להרחיב את שטח המתחמים המוגדרים מועדפים לדיור ב-20% נוספים וללא הגבלת שימושים מסוימים מייצרת פתח חמור לניצול לרעה ולפגיעה נוספת בהתיישבות הכפרית. "מדובר בהרחבה מסוכנת של הסמכות התכנונית, ללא בקרה, ללא פרמטרים, וללא שקיפות. אין הצדקה להמשך קיומו של החוק – קל וחומר להפיכתו לקבוע והרחבת סמכויותיו".
