הלחץ עבד: שר המשפטים יריב לוין, העומד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, החליט היום (א') להוריד מסדר היום את הדיון המתוכנן על הארכת תוקף חוק הותמ"ל, באופן שיהפוך את הוועדה לקבועה, זאת לטובת התייעצות מחודשת בנושא עם כלל משרדי הממשלה. מדובר בוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מהיר.
ההחלטה להוריד את הדיון מסדר היום התקבלה בעקבות התנגדות של שר החקלאות אבי דיכטר וכן בעקבות התנגדות של שר התפוצות עמיחי שיקלי להצעה להאריך את תוקפה של הותמ"ל. גורמים בדיון אמרו ל-ynet ששר התפוצות התנגד להפיכת הותמ"ל לקבועה משום שלטענתו "בותמ"ל מאשרים יותר מדי יחידות דיור בחברה הערבית". זאת בזמן שבפועל, רק 15% מהתוכניות בותמ"ל מיועדות למגזר הערבי.
1 צפייה בגלריה
  קרקע לבנייה
  קרקע לבנייה
קרקע לבנייה
(צילום: דנה קופל)
ההצעה להפוך את הותמ"ל לוועדה קבועה ספגה התנגדות מקיר לקיר: בסוף השבוע שלחו מרכזי השלטון המקומי והאזורי ופורום ה-15, לצד תנועת המושבים וכן שורה של ארגוני סביבה וחברה אזרחית, בהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, צלול, מגמה ירוקה, האיחוד החקלאי ועוד, נייר עמדה לשרים, בו הם קוראים לממשלה להסיר את ההצעה מסדר היום בטענה כי מדובר ב"אסון תכנוני, חקלאי ולאומי".
הותמ"ל הוקמה בשנת 2014 ככלי לפתרון משבר הדיור. "מטרתה להביא להגדלת היצע יחידות הדיור וליצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת", נכתב כשהוחלט להקימה. הוועדה פעלה מתוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור במסגרת של הוראת שעה ל-4 שנים, אולם מאז תוקפה הוארך מספר פעמים עד שנת 2027, וכעת כאמור מבקשים במשרד הפנים להפוך אותה לקבועה.
מטרת חוק הותמ"ל הייתה להאיץ את קצב תכנון יחידות הדיור בישראל, ולשם כך הוצע להקים ועדה שעוקפת את הליכי התכנון הרגילים, כך שתוכל לקדם תוכניות מפורות בלוחות זמן קצובים וקצרים, ובסמכותה לגובר על תוכניות קיימות, כולל תוכניות ארציות. בנוסף, מכיוון שמדובר בוועדת תכנון ארצית, לא ניתן לערער על ההחלטות שלה בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

"מלאי תכנוני של למעלה מ-1.2 מיליון דירות"

בשלטון המקומי והאזורי ובפורום ה-15 טוענים כי זוהי "הצעת חוק מסוכנת, אנטי-דמוקרטית ודורסנית, שמאיימת על עתיד הקרקעות בישראל, על החקלאות ועל סמכויות השלטון המקומי". הארגונים דורשים, כאמור, להסיר את הצעת החוק מסדר היום הממשלתי, או לחילופין לצמצם את סמכויות הותמ"ל רק להתחדשות עירונית ותחבורה".
במכתב ששיגרו חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, רון חולדאי, יו"ר פורום ה-15, ושי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, כתבו כי "משבר הדיור אינו תכנוני - כיום יש מלאי תכנוני של למעלה מ-1.2 מיליון יחידות דיור מאושרות שאינן ממומשות, המספיקות ל-17 שנות בנייה בקצב שנקבע על ידי המדינה, ומלאי זה, אשר אינו פרי עבודתה של הותמ"ל לבדה (הותמ"ל אף לא אחראית לרוב יחידות הדיור המתוכננות הנ"ל), לא הצליח להוריד את מחירי הדיור או להאיץ בנייה בפועל. במציאות זו, אין כל הצדקה להפוך את הותמ"ל לוועדה קבועה".
חג'ג' הוסיף כי "מדובר בחוק שמוחק את החקלאות, פוגע בביטחון המזון, עוקף את מוסדות התכנון, מדיר את הציבור והשלטון המקומי - וכל זאת בשם פתרון מדומה למשבר דיור, שאין לו קשר למציאות". בשלטון האזורי טוענים עוד כי "תוכניות הותמ"ל פגעו עד היום ביותר מ-150 אלף דונם של קרקע חקלאית. בכל שנה נפגעים כ-30 אלף דונם נוספים, קצב שמאיים לחסל את עתודות החקלאות של ישראל בתוך עשור ומעל 90% מההתנגדויות שהוגשו במסגרת הותמ"ל נדחו".
לדבריו, אם ההצעה לא תוסר מסדר היום, לכל הפחות יש "להחזיר את התכנון לדרך המלך ולמוסדות התכנון הקיימים באופן מאוזן דמוקרטי, ששומר על כלל האינטרסים הציבוריים - דיור איכותי ובר קיימא, לצד שמירה על שטחים פתוחים ועל בטחון המזון. אנחנו לא נגד תכנון - אנחנו נגד תכנון רע".

"פגיעה אנושה של עשרות אלפי דונמים חקלאיים"

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, טען כי מדובר בחוק "אשר מעניק סמכויות גורפות ודורסניות, ופוגע באופן בלתי מידתי ובלתי הפיך בקרקע החקלאית, בחקלאים ובחקלאות, ללא הצדקה ובמידה שעולה על הנדרש". במכתב ששלח לשרים כתב: "אנו מתנגדים נחרצות לחוק הותמ"ל, אל תיתנו יד לפגיעה אנושה של עשרות אלפי דונמים חקלאיים מהיישובים החקלאיים. הסירו את הצעת חוק הותמ"ל מסדר יומה של ועדת השרים".
עוד כתב כי "בפועל ובחלוף כעשור, נראה כי במקום יצירת נתיב מהיר לתכנון, הפך חוק הותמ"ל למכשיר אגרסיבי המפקיע זכויות ולכלי שדורס תכנון ראוי. חוק הותמ"ל מעניק סמכות גורפת ולא מידתית להכריז על כל קרקע, ובעיקר קרקע חקלאית, כמתחם מועדף לדיור בלי לקבוע פרמטרים והנחיות באשר להכרזה שכזו, ובכך הוא פוגע באופן בלתי מידתי בחקלאים, ביישובים, במועצות האזוריות ברציפות השטחים הפתוחים ובביטחון המזון".
לדבריו, "הותמ"ל פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון טרי, מגוון וזמין עבור תושביה. וזאת דווקא בתקופה בה הוכח במשנה תוקף חשיבות היצור החקלאי המקומי לביטחון ועצמאות המזון של מדינת ישראל. החוק נחקק כהוראת שעה לאור משבר הדיור, ולכן כולל אמצעים קיצוניים ביותר, המתאימים, אם בכלל, להוראת שעה בלבד, המיועדת לתקופה קצרה, המוגדרת מראש. הותמ"ל פועל למעלה מעשור אבל הוא לא הצליח להשיג את מטרותיו, וביניהם הגדלת היצע הדיור והורדת מחירים".
הוא הוסיף כי "אין קשר של ממש בין תוכניות הותמ"ל ומישור התכנון למגורים בכלל לבין משבר הדיור - ברוב מרחבי התכנון בישראל, כולל תל אביב, קיים עודף עצום של תכנון מאושר למגורים. המחסור בדירות מגורים בישראל, ברוב המקומות, איננו נובע ממחסור בתכנון, להיפך - הוא נובע מאי מימוש תכנון מאושר. החוק מעניק סמכויות גורפות ולא מידתיות לוועדה במסגרת הליך מהיר, והופך אותה לסוג של ועדת תכנון חלופית, בעלת יכולת לתכנן בכל הארץ, באופן עצמאי ומקביל למוסדות התכנון הרגילים, המאפשרת למדינה ולגורמים מעוניינים לעקוף את מערכת התכנון הרגילה. זאת ועוד, החוק אף מבטל את הליך ההיוועצות מול ראש הרשות המקומית".
במכתב ששלחו הארגונים הירוקים לשרים נכתב כי "משמעות החקיקה היא נזק בלתי הפיך לתכנון המקצועי, האיכותי המאוזן והיעיל בישראל, שהוא זה שמסוגל להבטיח איכות חיים, לכלל תושבי המדינה, עשרות שנים קדימה. בעוד המגמה וההצדקה לפעילות הותמ"ל בשנים האחרונות הייתה כי פועלה המרכזי של הוועדה עובר מקידום תוכניות על שטחים פתוחים חדשים ליותר תוכניות בהתחדשות עירונית, הרי ש-2024 היא שנת מפנה מטרידה ביותר - היקף יחידות הדיור בהתחדשות עירונית ירד לכ-16% בלבד מסך יחידות הדיור שאישרה הוועדה בשנה זו, בעוד שברמה הארצית, כמחצית מכלל יחידות הדיור שאושרו הן בהתחדשות עירונית. עולה מכך, שהותמ"ל היא ועדה שדוחפת לפיתוח מסיבי של יחידות דיור דווקא בשטחים הפתוחים והחקלאיים".
בעקבות ההחלטה להוריד את הדיון מסדר היום, מסר אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, כי "אין שום צורך להפוך את הוועדה לקבועה, בעיקר כי המאמצים וההשקעה הולכים למקום הלא נכון - אין משבר בתכנון, המשבר הוא בביצוע וביישום. לכן הצעד הנכון הוא לפעול לפתיחת החסמים בתחומי הביצוע והיישום, לסיים את פעילותה של הוועדה ולהחזיר את כלל היבטי התכנון המפורט לדיור לוועדות המחוזיות ולהעביר אליהן את המשאבים האדירים מהם נהנית הותמ"ל כדי לשפר את הליכי התכנון בישראל".

הותמ"ל: "יותר ממחצית התוכניות - בהתחדשות עירונית"

נזכיר כי בראיון שפורסם בסוף השבוע ב-ynet וב"ממון" התייחס ראש מטה הדיור הלאומי, נתן אלנתן, לסוגיית חוק הותמ"ל בראיון ראשון ואמר כי ‏"אנחנו עושים הכל כדי לא לפגוע בשטחים הירוקים, אבל חייבים עוד יחידות דיור. אנחנו רחוקים מפתרון ‏מצוקת הדיור בישראל, מי שחושב שאנחנו בדרך לשם בגלל הנתונים שמראים כי יש שיא של דירות לא ‏מכורות על המדף פשוט משלה את עצמו. אנחנו עדיין בחוסר משמעותי. הוותמ"ל היא 'סיירת המטכ"ל' של ‏התכנון, התרומה שלה גדולה יותר מכל הטענות".‏
על פי נתוני מינהל התכנון, 12 מתוך 17 המתחמים שהוכרזו כמועדפים לדיור ב-2023 היו מתחמי פינוי בינוי. ב-2024, מתוך כ-66 אלף יחידות דיור שהותמ"ל השלימה את אישורן, 11,030 יחידות דיור (ב-6 תוכניות) היו במתחמי פינוי בינוי. מאז אושר החוק, אושרו 41 תוכניות במסגרת פינוי בינוי, הכוללות 56,535 יחידות דיור, בין השאר בערים אור יהודה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בת ים, יהוד, לוד, פתח תקווה, קריית גת, רמלה ורחובות.
בותמ"ל אומרים כי "מאז תיקון החוק, יותר ממחצית מהתוכניות שמוכרזות בותמ"ל הן במסלול של התחדשות עירונית - אחוז שרק ילך ויגדל. מדובר בתוכניות המשפרות את איכות החיים של אלפי תושבים. עם זאת, יש צורך בקידום גם של תוכניות חדשות לצד אלו של ההתחדשות העירונית". באשר למימוש, מהנתונים עולה כי מתוך 82 תוכניות, 58 נמצאות בשלבי פיתוח ועומדות בהוראות החוק. תוכניות אלו מהוות 71% מסך התוכניות המוצגות וכוללות כ-190 אלף יחידות דיור.
פורסם לראשונה: 10:44, 25.05.25