לפני מספר שבועות החליטו עובדי קוסטקו, הרשת הקמעונאית הפופולרית, לפתוח בעיצומים אחרי שהמו"מ עם ראשי החברה על חוזה קיבוצי חדש נתקע. זה היה מקרה נדיר מאוד: הרשת שנחשבת לטובה ביותר עבור עובדיה בארצות הברית מוצאת את עצמה בתחילתו של סכסוך עבודה.
כדי לחתוך את הדרמה במהירות, קוסטקו הודיעה על חבילת שיפורי תנאים, כמו תוספת ימי חופשה לעובדים חדשים ושישה שבועות חופש בשנה לעובדים עם ותק של 30 שנה. אבל הבולט ביותר היה העלאת השכר של 272 אלף העובדים ב-897 חנויות הענק בארה"ב ובקנדה - שהיה גבוה בהרבה מהמתחרות גם כך.
החל מהחודש חלק גדול מעובדי קוסטקו מרוויח בין 30 ל-32 דולר בשעה - שיפור של בין 50 סנט לדולר. עובדים בדרגות הנמוכות ביותר של הרשת שכל לקוחותיה הם חברי מועדון, ירוויחו לפחות 20 דולר לשעה. לשם השוואה, השכר הממוצע הכולל בחברת וולמארט עומד על 14 דולר לשעה.
נושא פוליטי
הדוגמא של קוסטקו חשובה כי נושא שכר המינימום, כמו נושאים רבים אחרים, נהפך לפוליטי ולמפלג בארצות הברית. שכר המינימום הפדרלי נחקק לראשונה ב-1938 כחלק מהניו דיל של הנשיא פרנקלין רוזוולט, ועמד אז על רבע דולר לשעה. הוא חצה את רף הדולר ב-1958, וב-1968 עמד על 1.60 דולר. אם לוקחים בחשבון את האינפלציה, זה היה שכר המינימום הריאלי הגבוה ביותר עד היום. 2007 היתה הפעם האחרונה שהקונגרס הסכים להעלות את שכר המינימום לסכום מביש של 7.25, שלא השתנה עד היום.
ומאז, כל ניסיון להעלות את שכר המינימום, אפילו בקצת, נתקל בהתנגדות גורפת של רפובליקנים ובעלי תאגידים, שחוזרים שוב ושוב על הטענה הלא מבוססת כי אם יעלו את שכר המינימום, הם יצטרכו לייקר מוצרים, וכי מי שייפגעו מהמהלך יהיו הצרכנים.
מקרה קוסטקו יוכל לשמש עד מרכזי במשפט שיעסוק בשאלה איך תשלום שכר הוגן לעובדים משפיע על העסקים. בשנה שעברה הכנסות הרשת גדלו ב-5% ל-254 מיליארד דולר. היא דיווחה על רווח נקי של 7.3 מיליארד דולר - כפול מב-2019. במרץ 2020 היה מחיר המניה של קוסטקו 300 דולר. בתחילת מרץ 2025, הוא עומד על יותר מאלף דולר. וכל זה קורה עם שכר גבוה משכר המינימום ועם תנאים נלווים טובים.
לקחת את העניינים לידיים
בעוד הממשל לא מטפל בנושא, מדינות פדרליות רבות החליטו לקחת את העניינים לידיים. 21 מדינות העלו את שכר המינימום שלהן החל מ-1 בינואר. המהלך הגדיל את השכר ליותר מ-9.2 מיליון עובדים בסך כולל של 5.7 מיליארד דולר. רוב המדינות שעשו את המהלך נחשבות ליברליות, ובכמה מהן - בעיקר בקליפורניה, בוושינגטון ובקולורדו - יש מחוזות שהשכר בהם עלה אף יותר מאשר מה שנדרש לפי החוק.
מחקרים מראים כי שכר מינימום הוא כלי רב עוצמה במאבק בפערי שכר גזעיים ומגדריים, בתמיכה במשפחות עובדות ובצמצום העוני. נשים מהוות כמעט 60% מהעובדים שמקבלים העלאה בשכר המינימום. עובדים שחורים מהווים 9.1% מכוח העבודה במדינות שהשכר הועלה בהן, והם 11.3% מהעובדים שייהנו מההעלאות. המשמעות בולטת אפילו יותר בקרב עובדים היספנים המהווים 19.5% מכוח העבודה במדינות אלה, אך 38.8% מהעובדים שקיבלו תוספות שכר. יותר מרבע (25.7%) מהעובדים הם הורים. יותר מ-5.3 מיליון ילדים חיים במשקי בית בהם הורה יקבל תוספת שכר מינימום. כ-20% מהעובדים נמצאים במשפחות עם הכנסה מתחת לקו העוני.
טענה אחרת של מתנגדי השיפור בשכר המינימום היא שמדובר בפגיעה קשה בעסקים קטנים, אבל מחקרים מוכיחים כי קביעת שכר מינימום גבוה יותר, אפילו של 15 דולר, לא פוגע בעסקים זעירים. מדינת דלאוור, למשל, העלתה השנה את שכר המינימום ב-1.75 דולר ועכשיו הוא עומד על 15 דולר בשעה. עובד ממוצע שמשתכר בשכר מינימום בדלאוור, ירוויח עכשיו רק עוד 1,200 דולר בשנה.
4 צפייה בגלריה
הנשיא דונלד טראמפ בסניף מקדונלד'ס בפנסילבניה, אוקטובר 2024
(צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)
יש מדינות שהולכות אפילו רחוק יותר. כמו בתחומים רבים, גם בכל הקשור לשכר מינימום, קליפורניה היא מדינה יוצאת דופן. בשנה שעברה קבעה קליפורניה שכר מינימום חריג של 20 דולר לעובדי רשתות וחנויות מזון מהיר.
יותר מחצי מיליון איש עובדים בסקטור המזון המהיר במדינה הענקית, ושכר המינימום הגיע אחרי מאבק קשה וארוך שנים, שנמשך עד היום. בעלי העסקים טוענים כי חובת שכר המינימום כבר הובילה לעליית מחירים ולקשיי תעסוקה, אבל בחודש הבא כבר עשויה קליפורניה להוסיף עוד 70 סנט לשכר המינימום הזה. מי שעומד על הרגליים ועובד קשה כל היום, זכאי לחיות בכבוד, גם אם הוא רק הופך המבורגרים.
