תנובה לא תפצה צרכנים ישירות על סימון תוקף מוצרים שעודד אותם לכאורה להשליך מוצרי חלב בעודם תקינים וטובים למאכל, אבל כן תשנה את אופן סימון התוקף של מאות מוצרים לפי חוות דעת מומחה ותצא בקמפיין הסברתי לגבי ניסוח התוקף - שיעלה לה 1.1 מיליון שקל (תנובה הגישה בקשה לתקן את פסה"ד ל"עד 1.1 מיליון שקל"). כך לפי הסדר פשרה שאושר בשבוע שעבר בביהמ"ש המחוזי בת"א.
נקבע כי התובע הייצוגי יקבל 60 אלף שקל ועורכי דינו 600 אלף שקל בצירוף מע"מ. בית-המשפט קבע שלפי היקף עסקיה של תנובה בישראל, גם לשיפור מזערי בסימון המוצרים יש משמעות רבה.
הבקשה לתביעה נגד תנובה הוגשה לפני כ-12 שנה. התובע הייצוגי עו"ד דורון ויסברוד, שיוצג על-ידי עו"ד ניצן שמואלי ועו"ד אריאל גיז, טען שתנובה מסמנת מוצרי חלב רבים תוך שימוש בסימון הבטיחות "לשימוש עד" לצד תאריך התפוגה, למרות שצריכתם כשהם מקולקלים אינה מהווה סכנה לבריאות צרכנים.
לטענתו, תנובה היתה צריכה לסמנם במקום זאת ב"עדיף להשתמש לפני", שאיננו מחייב זריקת מוצר לאחר תאריך התוקף. בכך לטענתו היא גרמה לצרכנים להשליך לפח מוצרים בטרם עת ועל אף שהיו תקינים לצריכה.
5 צפייה בגלריה
נטען כי תנובה מסמנת מוצרי חלב רבים (דוגמאות בתמונות למטה) תוך שימוש בסימון הבטיחות "לשימוש עד" לצד תאריך התפוגה למרות שצריכתם כשהם מקולקלים אינה מהווה סכנה לבריאות צרכנים
(צילום: מירב קריסטל)
יש הבדל מהותי בין "לשימוש עד" לבין "עדיף להשתמש לפני"
לפי פסק-הדין, תאריך תפוגה המסומן על גבי אריזות מזון הוא מועד בעל שתי משמעויות שונות ונבדלות לגבי מוצרי מזון שונים.
בניסוח אחד הוא עשוי לשמש "סימון בטיחות", כלומר, התאריך האחרון בו מותר להשתמש במוצר, כשאכילתו לאחר מועד זה עלולה לסכן את הבריאות.
בניסוח שני, הוא יכול לשמש כ"סימון איכות" בלבד. כלומר, כשאכילתו לאחר מועד התפוגה לא מסכנת את הבריאות. במצב כזה הסימון מלמד על המועד המינימלי בו יהיה המוצר איכותי וישמור על תכונותיו המיוחדות, אם יישמר כראוי. היצרן מתחייב שעד התאריך הזה המוצר יישמור על איכותו המירבית אבל מאוג ייתכן שגם אחרי התאריך הזה המוצר יהיה מזין וטוב לשימוש, אם יישמר כיאות.
בעוד שלגבי תאריך תפוגה שהוא "סימון בטיחות" רצוי וראוי שמוצר פג תוקף יושלך לפח מיד עם חלוף המועד, הרי שלגבי תאריך תפוגה שהוא סימון איכות, המצב שונה: שם אין בצריכתו של המוצר לאחר מועד התפוגה משום סכנה. בהתאם, יכול הצרכן לבחור אם לצרוך את המוצר, אם לאו. אחרי שהתאריך הנקוב עליו חלף, הצרכן יכול להריח או לטעום את המוצר ולפי זה לבחון אם הוא אכן פג תוקף מבחינת איכות ואז לבחור אם לצרוך אותו או לזרוק. הכל לפי מצבו של המוצר בפועל ולפי העדפתו של הצרכן.
5 צפייה בגלריה
לפי פסק-הדין, תאריך תפוגה המסומן על גבי אריזות מזון הוא מועד בעל שתי משמעויות שונות ונבדלות לגבי מוצרי מזון שונים
(צילום: מירב קריסטל)
סעיף 9 לתקן ישראלי רשמי 1145 – סימון מזון ארוז מראש (להלן – התקן) קובע הוראות לעניין הכיתוב שיירשם לצד תאריך התפוגה, בהתאם לעמידות המזון: סעיף 9.2 לתקן קובע כי ברירת מחדל בסימון תאריך תפוגה במוצרי מזון, היא שמדובר בסימון איכות בלבד. בהתאם יוצמד לתאריך טקסט "מרשה": "עדיף להשתמש לפני"; מנגד, סעיף 9.4 קובע את אופן הצגת תאריך התפוגה כשמדובר בסימון בטיחות, במוצרי מזון רגישים מאוד לקלקול מיקרוביאלי שעלולים לאחר תקופה קצרה להוות סכנה מיידית לבריאות הציבור. במקרה זה יוצמד לתאריך טקסט "מצווה": "לשימוש עד".
סקר של תנובה: צרכנים לא מושפעים מנוסח כיתוב התוקף
ביהמ"ש אישר חלקית את התביעה כייצוגית במאי 2022 (הוא לא אישר טענה לפיה תנובה אחראית להשלכת מוצרים גם על-ידי צרכנים שלא בדקו את הכיתוב).
עו"ד אריאל גיזהסכם הפשרה נוסח לאחר בקשת רשות ערעור של תנובה שנדחתה ולאחר שהסדר פשרה קודם שגובש בין הצדדים - לא הגיע לכלל אישור.
הייצוגית אושרה על הפרת התקן על דרך סימון מילולי שגוי לצד התאריך. התובע הייצוגי טען בין היתר להפרת חובה חקוקה של תנובה, רשלנות והתעשרות על חשבון הצרכנים, שבשל סימון לא נכון של "לשימוש עד" על מוצרים שהיו אמורים להיות מסומנים ב"עדיף להשתמש לפני", השליכו את מוצרי המזון בטרם עת.
עו"ד ניצן שמואלי קרדיט: יואב דודקביץבין שלל טענותיה של תנובה כנגד בקשה האישור, נטען כי לא הוכח קיומה של קבוצת נפגעים. בהקשר זה תנובה צירפה סקר צרכנים ממכון המחקר "TNS טלסקר – מחקרי שיווק ופרסום", ממנו עולה, כנטען, שלא ניתן להסיק כי נוסח הכיתוב משפיע על החלטת הצרכנים כיצד לנהוג במוצרי חלב שהתאריך שסומן עליהם חלף.
אמנם סקר לא בהכרח מוכיח התנהגות בפועל של צרכנים, אבל בשלב בקשת האישור לא הציג המבקש לתבוע סקר או חוות דעת נגדית, ותנובה טענה שמכך עולה שאין התובע עומד בנטל להוכיח סיכויים טובים לממצא אודות קיומה של קבוצת נפגעים.
בהחלטת האישור ביהמ"ש דחה את הטענה הזאת של תנובה. נקבע שמספיק שכלל הצרכנים רכשו מוצרי חלב שמועד תפוגתם סומן באופן שגוי לכאורה ומחמיר, שאיננו תואם את התקן, כדי שתתקיים קבוצת נפגעים.
מומחים יפקחו על שינוי הסימון ועל הקמפיין ההסברתי
לפי הסדר הפשרה, תמונה מומחית מטעם בית המשפט, פרופ' ברתה (בטי) שוורץ, שתבחן ותחווה דעתה בשאלה: מהו נוסח המילים המקדימות לתאריך שיש לסמן על מוצרי החלב של תנובה, לסוגיהם השונים, בהתאם להוראות התקן, כפי שפורשו בפסיקה. תנובה תשלם את שכרה ותסמן את מוצרי החלב שלה בהתאם למסקנותיה.
תחילת שינוי סימון המוצרים, ככל שיידרש, תיעשה בהתחשב במלאים קיימים של אריזות מוצרים במפעליה של תנובה ולכל המאוחר במוצרים שיוצרו החל מ-18 חודשים לאחר מסירת חוות הדעת.
עוד הוסכם בהסדר הפשרה כי ההטבה לחברי הקבוצה לא תינתן כפיצוי ישיר, אלא על דרך פעולות שתערוך תנובה לשם העלאת המודעות למשמעויות של השוני בין נוסחי הסימון השונים – "עדיף להשתמש לפני" ו - "לשימוש עד".
הגברת המודעות תיעשה כאמור על דרך קמפיין פרסומי בו תשקיע תנובה סך 1,100,000 שקל כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה למדד החל מ-14 באוקטובר 2024.
מתכונת הוצאת הקמפיין לפועל תימסר להנחיותיו ופיקוחו של מומחה מטעם בית המשפט פרופ' יונתן גבעתי, בכפוף להסכמתו. בנוסף, מוסמך פרופ' גבעתי להורות על פעולות ראויות להגברת מודעות על דרך סימונים שייעשו על מוצרי תנובה. הובהר כי הסימון על המוצרים לא ימומן מהתקציב הכספי שננקב לעיל לטובת קמפיין פרסומי.
היועמ"שית טענה שראוי היה שהצרכנים יפוצו
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה להסדר הפשרה באמצעות בא כוחה. לטענתה, "אין זה ראוי שהסדר פשרה לאחר החלטת אישור, לא יכלול פיצוי כספי לטובת הקבוצה, לרבות על דרך העברת כספים לקרן תובענות ייצוגיות".
היא לא הביעה עמדה באשר לגובה הפיצוי הראוי ואף לא נשמעה ביקורת על הסכום שהוסכם שיושקע בקמפיין הפרסומי. הדגש הוא, כעולה מעמדתה, כי ראוי שיושת סכום פיצוי כספי.
עוד טענה היועצת המשפטית לממשלה שחוות דעת המומחה לסימון צריכה להיות מובאת לאישור ביהמ"ש וכי פרק הזמן שנקבע מיום קבלת חוות דעת מומחה הסימון ועד לישום תיקון הסימון על המוצרים - 18 חודש - ארוך יתר על המידה. בנוסף, נטען כי יש להבהיר בהסדר הפשרה באופן מפורש כי האחריות בדבר אופן סימון המוצרים מוטלת על תנובה בהיותה היצרן של המוצרים.
בעקבות הערות ב"כ היועצת המשפטית לממשלה, הוסבר כי הצורך בתקופה ממושכת לתיקון הסימון על המוצרים, במקרה שיידרש, נובע מצרכים תיפעוליים, ונועד גם למנוע בזבוז אריזות קיימות ומלאים. הוסכם שחוות דעת מומחה הסימון תובא לאיזור בית המשפט וכן שהיא תקבע כיצד על תנובה לסמן את המוצרים במועד חוות הדעת ועל יסוד הנתונים שיוצגו למומחה הסימון בידי תנובה.
כן נטען כי במהלך תקופת המשפט, תנובה כבר שינתה סימון לגבי מוצרים מסוימים. על פי ההסדר המוצע, עתה ייבחנו כלל המוצרים, בידי מומחה מטעם בית המשפט, שיבדוק אם יש צורך בשינויים נוספים. "בכך באה תבוא לתיקונה סוגיה זו בעניינה של תנובה, שחלקה בסל הצריכה הישראלי נכבד", קבע ביהמ"ש.
השופטת הגיבה לטענת היועמ"שית, בכך שקבעה כי במהלך המשפט "עלה קושי ניכר לזהות את הנזק שנגרם ללקוחות כתוצאה ממדיניות הסימון האמורה בה נקטה תנובה, אם בכלל, וכן קושי לזהות את מי שנגרם לו הנזק". כן נקבע כי "זאת משימה לא פשוטה לקבוע כמה צרכנים נפגעו ואיזה נזק כספי נגרם להם" ולפי ביהמ"ש היא: "כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות להזמנת סקרים וחוות דעת". כן ייתכן שלא יימצאו צרכנים רבים כאלה. "על רקע זה, לא סברתי כי טובת הקבוצה מחייבת הסכמה על פיצוי כספי שיופקד בידי הקרן, שכן לא ברור שנגרם נזק כספי של ממש בפועל, ומכל מקום הכספים לא יגיעו אל חברי הקבוצה עצמם", קבעה השופטת.
"תחת זאת הוצע לצדדים והם הסכימו, כי סעד נוסף מלבד תיקון הסימון, יהיה הטבה לציבור שתיעשה על דרך השקעה בפרסום להגברת המודעות להבדל בין סימון איכות לסימון בטיחות, דבר שיאפשר בהמשך לציבור החפץ בכך להימנע מהשחתת מוצרים שניתנים לשימוש, ובאופן זה יישרת את טובתו בזיקה ישירה לנושא ההליך".
גלגולה של תביעה
הייצוגית הזאת נגד תנובה עברה שני גלגולים. בחודש מרץ 2013, הוגשה לראשונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד שתי מחלבות - תנובה, ומילקו (טרה של החברה המרכזית למשקאות קלים).
באותה תקופה, החברות סימנו את קרטוני החלב בסימון סותר: בעברית "לשימוש עד" ובאנגלית "best before" שזו המקבילה של "עדיף להשתמש לפני". בתביעה נטען כי על החברות לסמן רק בסימון אחד, בהתאם לתכונות המוצרים. אם אין סכנה במוצרים, עליהן לסמן "עדיף להשתמש לפני" ואם יש סכנה יסמנו "לשימוש עד". כתוצאה מהתביעה תנובה וטרה מחקו את המילים באנגלית, השאירו את הסימון "לשימוש עד" וטענו כי הן פועלות לפי התקן, משום שהחלב הוא "מוצר רגיש" לצד שלל טענות. בקשה זו נמחקה, ב-2015.
בהמשך, בתחילת 2017, התברר לעו"ד שמואלי ועו"ד גיז, שבתובענה ייצוגית אחרת, חברת תנובה הגישה חוות דעת של מומחה, פרופ' רוני שפירא, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתובענה האחרת, הועלתה טענה כי תנובה משאירה מוצרי חלב מחוץ לפתח החנויות, ולכן הם לא נמצאים בקירור והדבר גורם לנזק לצרכנים עקב כך. בחוות הדעת הזו, המומחה של תנובה כתב שאין כל סכנה לבריאות במוצרי חלב, בכלל, ובחלב בפרט וכדבריו, גם חלב חמוץ לגמרי אינו מהווה סכנה כלשהי לבריאות.
לאור הודאה זו של תנובה, בהעדר סכנה לבריאות במוצרי החלב, הוגשה התביעה הייצוגית בתיק הנוכחי (33488-05-17) כנגד חברת תנובה, בלבד, גם לאור היותה המחלבה הגדולה ביותר ומתוך מחשבה כי פסק-הדין בתביעה זו ישפיע על יתר חברות החלב, וגם על סימוני מוצרי מזון ארוז מראש בכלל המשק.
ואכן, בית-המשפט אישר את התביעה הייצוגית לאור הודאת תנובה שאין סכנה, לפחות בחלק מהמוצרים ותנובה אף שינתה את הסימון תוך כדי המשפט, בכל מוצרי היוגורט, השמנת, האשל והלבן.
