אחרי יותר מעשור שבו הלך והצטמצם מלאי הדיור הציבורי בישראל, בשנת 2025 נבלמה המגמה ונרשמה עלייה מתונה במספר הדירות. כך עולה מדוח זרוע השיכון במשרד הבינוי והשיכון לשנת 2025 שפורסם אתמול (רביעי). על פי הנתונים, בסוף השנה עמד מלאי הדיור הציבורי על 47,299 דירות, לעומת 47,143 דירות בסוף 2024, תוספת נטו של 156 דירות בלבד, כ-0.3%. במקביל, זמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה התקצר בשישה חודשים, מ־44 ל־38 חודשים.
השינוי מגיע אחרי שנים של שחיקה משמעותית במאגר הדירות שנועד למשקי בית הזכאים לדיור ציבורי. בין 2012-2022 ירד המלאי מ-60.1 אלף דירות ל-49.1 אלף דירות, ירידה של 19% בתוך עשור. אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה מכירת דירות לדיירים במסגרת חוק הדיור הציבורי בקצב גבוה משמעותית מקצב רכישת הדירות שהתווספו למלאי. בין 2014-2024 נמכרו לדיירים 15,582 דירות, בעוד שהמדינה רכשה באותה תקופה 3,867 דירות בלבד.
דיור ציבורי בצפון הארץ
(צילום: עמידר)
המשמעות היא שדירה שנמכרה לדייר יצאה ממאגר הדיור הציבורי והפכה לדירה בבעלות פרטית, בעוד שמספר הדירות שנרכשו במקומן לא הספיק כדי לפצות על הדירות שנגרעו. אחד הקשיים היה גם הפער בין ההכנסות ממכירת הדירות לזכאים בהנחה לבין העלות של רכישת דירות אחרות בשוק.
לצד הדיור הציבורי, חלק משמעותי מפעילות זרוע השיכון מתבצע באמצעות סיוע בשכר דירה בשוק הפרטי. מהנתונים עולה כי במהלך 2025 קיבלו בממוצע מדי חודש כ-200 אלף משקי בית בעלי הכנסה נמוכה סיוע בשכר דירה, בהיקף כולל של כ-2.8 מיליארד שקל.
המשרד מפעיל את תוכנית "שכירות יציבה ובטוחה", שהושקה ב-2024 ומציעה לזכאים לדיור ציבורי סיוע מוגדל בשכר דירה כחלופה להמתנה לדירה ציבורית. לפי הדוח, הזכאים יכולים לבחור בעצמם דירה בשוק השכירות הפרטי ולקבל סיוע מוגדל עבורה. בשנת 2025 השתתפו בתוכנית 268 משקי בית. לפי המשרד, במהלך השנה נרשמה גם ירידה במספר הממתינים חסרי הדירה לדיור הציבורי, בין היתר בעקבות הפעלת התוכנית.
דירות שנפגעו במבצע עם כלביא שוקמו
במהלך 2025 נוצלו כ-160 מיליון שקל מתקציב תחזוקת הדיור הציבורי. במקביל, בשנים 2021-2025 שולבו 6,386 דירות דיור ציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית שאושרו לביצוע.
במהלך 2025 טופלו גם 736 בקשות להתאמת דירות לאנשים עם מוגבלות בניידות המתגוררים בדיור הציבורי, ומהן אושרו 688. לקראת סוף השנה אושר תקציב ייעודי של 31 מיליון שקל עבור 33 זכאים הרתוקים לכיסאות גלגלים, שהביעו נכונות להמיר את זכאותם לדיור ציבורי במשכנתא לרכישת דירה בבעלותם.
הדוח מתייחס גם לפעילות זרוע השיכון במהלך מבצע "עם כלביא". לפי המשרד, כ-95% מדירות הדיור הציבורי שנפגעו במהלך המבצע שוקמו, והזרוע סייעה במציאת פתרונות שכירות ארוכי טווח לכ-400 משפחות שפונו מבתיהן. לקראת סוף 2025 החל גם שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי לאיתור יזום של זכאים פוטנציאליים לסיוע בשכר דירה. עד סוף השנה הוגשו במסגרת המהלך 826 בקשות.
פרק נוסף בדוח עוסק בתוכנית "דירה בהנחה". במהלך 2025 נרשמו והנפיקו זכאות לתוכנית 151,874 משקי בית, ובהם 43,895 משרתי מילואים, מתוכם 19,502 לוחמי מילואים. בהגרלה העשירית של התוכנית, שנערכה באוגוסט 2025, השתתפו קרוב ל-135 אלף משקי בית. במהלך השנה הורחבה העדיפות למשרתי מילואים: שיעור הדירות שהוקצו להם עלה מ-10% ל-20% במרכז הארץ ומ-15% ל-50% ביישובי העדיפות הלאומית. בסך הכול זכו במהלך השנה 3,503 משרתי מילואים פעילים בדירה במסגרת התוכנית.
בפורום הדיור הציבורי מתחו ביקורת על הנתונים שפרסם משרד השיכון ומסרו: "ההודעה של משרד השיכון על בלימת הירידה במספר הדירות בדיור הציבורי היא תרגיל נוסף ביחסי ציבור. לדוגמא, משרד השיכון אומר שכתוצאה מהבלימה יש ירידה במספר הממתינים לדיור ציבורי - אבל לא מציין שהייתה הקשחה משמעותית בוועדת חריגים שהובילה לירידה במתן הזכאות, ולכן יש ירידה במספר הממתינים וירידה בשנות ההמתנה לדירה ציבורית. משרד השיכון גם לא מציין בהודעה שלו שבתקציב של 4 השנים האחרונות לא היה שום תקציב תוספתי לרכישת דירות חדשות, ועדיין אין בבסיס התקציב תקציבים לשיפוץ ותחזוקת דירות".
עוד נמסר כי "הבלימה שעליה מדבר משרד השיכון בירידת מספר הדירות נובעת מכך שהמשרד הפסיק למכור דירות לדיירים שגרים בדירות, אבל היא לא מבשרת כלום עבור ממתינים לדיור ציבורי כי עבורם אין שום רכישה של דירות חדשות וההיפך - ניתן לומר שחלה ירידה משמעותית ברכישת דירות. חשוב גם לציין שהעלייה האדירה במספר המקבלים סיוע בשכר דירה היא הסיפור האמיתי של יותר ויותר אנשים (כ-200 אלף משקי בית), שאינם יכולים להגיע לדירה ועל מיליארדים שהמדינה שופכת על סיוע בשכר דירה שבסוף רק מחזק את בעלי הדירות שממשיכים מצידם להעלות את מחירי השכירות".
