"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
"מלאך, מגיע לו רק טוב": אירח מאות מפונים בחינם - ועכשיו הוא קורס כלכלית
יובל רפאל (42), שניהל כ-200 דירות Airbnb בשיאו, הגיש בקשה לעיכוב הליכים בעקבות קריסה כלכלית, לאחר שצבר חובות של כ-49 מיליון שקל. ביום שאחרי 7 באוקטובר העמיד רפאל את כל נכסיו לאירוח בחינם של כ-1,000 מפונים מהעוטף והצפון, שבועיים טרם גובש כל מתווה ממשלתי, ונשא עצמו בעלויות התפעול והשכירות. "הגב הכלכלי שלו נשחק ככל שנמשכה המלחמה, עד שעסקיו קרסו לחלוטין", נכתב בבקשה. אחת המפונות, שהתאכסנה בווילה באילת עם משפחתה שבוע שלם, כינתה את רפאל "מלאך", והוסיפה: "כשהתחננתי שייתן לי את הכתובת שלו כדי להודות לו – הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן".
בשבוע שעבר הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על פירוק שתי חברות מקבוצת רפאל ומינה להן נאמן, ובנק מזרחי טפחות מינה כונס נכסים על חוב נטען של 5 מיליון שקל. רפאל מציין בתצהיר שצירף לבקשה כי שירת כלוחם ביחידה מובחרת, וכי הוא "חונך על ערכי הנתינה וההקרבה למען מדינת ישראל". בינתיים מתברר גם כי הייתה מחלוקת עם משרד התיירות על סיווג הדירות, מה שהוביל לתשלומים נמוכים מהתחזית בגין אירוח המפונים.
מחיר למשתמט: העיר שבה לומדי תורה מקבלים דירה בהנחה משמעותית
ההטבות שנשללות והסנקציות על חרדים חייבי גיוס שאינם מתייצבים בלשכה גורמות לגורמים בחברה החרדית לחפש פתרונות יצירתיים כמו הנחות בעסקים לעריקים, תרומות פרטיות לישיבות - וכעת גם להטבות בתחום הנדל"ן. פרויקט מגורים בעפולה עילית עבור קהילה חרדית של מעל 200 משפחות מציע "דירה בהנחה ללומדי תורה" – מענק של עד 180 אלף שקל בסבסוד ריבית המשכנתא, ממומן ישירות על ידי היזם, ולא מטעם המדינה. הפרויקט, של חברת יסודות צור, מציע דירות ארבעה חדרים במחיר התחלתי של 1.4 מיליון שקל. ההטבה מיועדת למי שאינו זכאי לתוכנית "דירה בהנחה" – כלומר, חרדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם ונשללה מהם הגישה להגרלות המדינה, בעקבות פסיקת בג"ץ.
בפגישת המכירות בודקים נציגי החברה שהרוכש הוא אכן חייב גיוס שאינו מתגייס – ורק אז מאשרים את ההטבה. ההטבה ניתנת לאחר שלצעירים חרדים נשללו בשנה האחרונה הנחה בתחבורה ציבורית, הנחה בצהרונים (עד כ-1,000 שקל למשפחה), הנחות ארנונה (כ-250 שקל) וסיוע בשכר דירה (כ-1,000 שקל). ההטבה המשמעותית ביותר שנשללה – ההשתתפות בתוכנית "דירה בהנחה" – שווה עד כחצי מיליון שקל. חברת יסודות צור סרבה להתייחס.
מדאיג: כניסת ה-AI גרמה לזינוק דרמטי במספר דורשי העבודה בהייטק הישראלי
דוח של שירות התעסוקה חושף כי שיעור דורשי העבודה בהייטק כמעט שולש תוך שבע שנים. בתחילת 2022 עמד שיעורם על כ-4% מכלל דורשי העבודה; כיום הוא מגיע לכ-11%, ובמאי האחרון עמד מספרם על כ-16.3 אלף, לעומת כ-7,700 ב-2019. נמצא מתאם גבוה בין התרחבות השימוש ב-AI לבין העלייה, אם כי המגמה החלה עוד לפני השקת ChatGPT בנובמבר 2022. הממצא המפתיע: בניגוד לעבר, העלייה החדה ביותר אינה בקרב ג'וניורים אלא דווקא בקרב עובדים ותיקים – מאז 2023 גדל מספר דורשי העבודה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון ב-181%, לעומת 43% בקרב עובדים עם 4-0 שנות ניסיון.
בדוח מוצגת כמובן גם תמונת המצב הכללית: במהלך 2025 עמד מספר עובדי ההייטק על כ-404 אלף בלבד – רחוק מהמגמה שהייתה צפויה לאור קצב הגידול המסחרר בשנים 2023-2012, שבהן כמעט הוכפל מספרם. מחצית מדורשי העבודה הם עובדי תוכנה בעלי חשיפה גבוהה ל-AI, ובקרב עובדים אלה חל גידול של כ-18% מאז 2022, לעומת גידול מתון בהרבה של כ-3% ביתר מקצועות ההייטק.
הממשלה לא קבעה כללים בזמן והארנונה שלכם עלולה להתייקר בצורה דרמטית
הממשלה לא עמדה בלוח הזמנים שקבעה לעצמה ולא פרסמה עד 1 ביולי את הקווים המנחים לאישור העלאות חריגות בארנונה ל-2027. כתוצאה מכך, רשויות מקומיות שכבר גיבשו צווי ארנונה מגישות בימים אלה בקשות להעלאות חריגות – ללא גבולות גזרה מוגדרים. כיום אין בישראל אין שר פנים מכהן, וסמכויותיו הועברו לנתניהו, שכאמור לא פעל במועד. נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי שיגר מכתב דחוף לנתניהו והתריע שהמצב מנוגד לכללי מינהל תקין. "חובת העמדתן של ההנחיות המינהליות לעיון הציבור אף מעוגנת בסעיף 6(א) לחוק חופש המידע", הוסיף נובוגרוצקי.
הדאגה אינה תיאורטית: ב-2026 תוקנו הקווים המנחים בשלב מאוחר, באופן שהרחיב את האפשרות לאישור העלאות חריגות, לאחר שהרשויות כבר הגישו בקשות. נובוגרוצקי קרא לנתניהו לקבוע בדחיפות כי לא תאושר כל העלאה חריגה בארנונה ל-2027. ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.
בפעם השנייה ברציפות: בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז
בנק ישראל הפחית את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.5% – הפחתה שלישית מתחילת 2026, ופריים יעמוד מעתה על 5%. ההחלטה התקבלה למרות אי הוודאות הפוליטית וערב הכרזת מועד הבחירות, ותסייע בהוזלת החזרי משכנתאות ובעסקים שנטלו הלוואות בשל המלחמה. בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה ל-4% ב-2026 ו-5.5% ב-2027, ואת תחזית האינפלציה הוריד ל-1.8% – בעיקר בשל ירידת פרמיית הסיכון בעקבות הסיום (לפי שעה לפחות) של הלחימה עם איראן, התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט לאחר פתיחת מצר הורמוז.
רוב החזאים אינם צופים הפחתה נוספת בהחלטה הבאה בסוף אוגוסט, אם כי הבנק עצמו צופה שתי הפחתות נוספות במהלך השנה הקרובה, עד לרמה של 3% בממוצע ברבעון השני של 2027. הגירעון צפוי לעמוד על 4.9% מהתוצר ב-2026 ועל 4.2% ב-2027, ויחס החוב לתוצר יתייצב על כ-69%. הבנק מזהיר כי הגדלת תקציב הביטחון מעבר ל-15 מיליארד שקל – כפי שדורשת מערכת הביטחון – תביא לעלייה בגירעון ובאינפלציה של 0.2%-0.5%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו









