התאחדות קבלני השיפוצים מזהירה מפני השתלטות של פועלים לא חוקיים על ענף השיפוצים – וקוראת להגברת האכיפה. לטענת ההתאחדות, עובדים זרים שנכנסו לישראל כדין לצורך עבודה בענף הבנייה, נוטשים את המעסיקים החוקיים שלהם (חברות קבלניות) ופועלים בעבודות שיפוץ בשוק האפור – ללא פיקוח, רישיון או אחריות מקצועית.
לטענת ההתאחדות, ההשלכות של התופעה עלולה להוביל לאובדן הכנסות של המדינה בגובה של כ-2 מיליארד שקל בשנה, בזמן שהצרכנים חשופים לסיכונים - ואילו קבלני השיפוצים סופגים הפסדים של אלפי שקלים ביום.
מזה למעלה משנה וחצי מצוי ענף השיפוצים בהשבתה עקב משבר כוח אדם משמעותי, שהחל עם החלת איסור כניסתם של עובדים פלסטינים, עליהם התבססו קבלני השיפוצים המורשים באופן מוחלט. לאור הצורך המשקי בהשבת הענף לפעילות סדירה, הובילה הממשלה אסדרה ייעודית שתאפשר העסקת עובדים זרים בענף חלף העובדים הפלסטיניים.
ואולם, על פי נתוני ההתאחדות, עד היום נקלטו רק כ-250 פועלים מתוך מכסה של כ-5,000 עובדים. מסקר שערכה לאחרונה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב מאות קבלנים רשומים ברחבי הארץ עולה כי כ-79.1% מהקבלנים אינם יכולים להתחייב לעבודה בשל מחסור בעובדים.
"אובדן של כ-2 מיליארד שקל בשנה"
במכתב ששלח יו"ר ההתאחדות, ערן סיב, לשר הפנים משה ארבל, הוא קורא להקמת יחידת אכיפה ייעודית, לגירוש מיידי של עובדים הפועלים בניגוד לחוק ולתגבור הפיקוח בשטח. "אנחנו עדים לפרסומים גלויים ברשתות החברתיות של עובדים זרים שמציעים את שירותיהם בעבודות ריצוף ושיפוץ – תוך עקיפת מעסיקיהם ותוך פגיעה קשה בקבלנים הישראלים", כתב סיב.
ערן סיבצילום: יוסי רוזנבוייםמעבר לפגיעה בענף ובקבלנים הפועלים כחוק, ההתאחדות מדגישה כי המדינה עצמה מפסידה סכומי עתק: כ-2 מיליארד שקל בשנה אובדים לקופת המדינה, כאמור, כתוצאה מהיעדר מיסוי על פעילות לא מדווחת בענף השיפוצים. בנוסף, קבלן שיפוצים מפסיד כ-1,000 שקל ביום בגין כל עובד חסר – הפסד ישיר שמסכן את קיומם של עסקים קטנים ובינוניים בענף.
לדברי סיב, גם הצרכנים נפגעים: העסקת עובדים זרים שפועלים בניגוד לחוק חושפת את הציבור לסיכונים משמעותיים – ללא אחריות מקצועית, ללא כיסוי ביטוחי, וללא מענה במקרים של נזק, תאונה או בריחה מהעבודה.
"הכנסנו את העובדים הזרים כדי שיתנו מענה למצוקת כוח האדם – לא כדי שיפעלו באופן פיראטי ויסכנו את הענף כולו," הוסיף סיב. "אם לא תוקם מערכת אכיפה ייעודית ולא תיאכף ויזת העבודה על פי ייעודה – נמצא את עצמנו במציאות שבה ענף השיפוצים מתנהל ללא חוק, ללא סדר וללא הגנה על בעלי המקצוע ועל הציבור".
"אם לא תוקם מערכת אכיפה ייעודית ותיאכף ויזת העבודה לפי ייעודה – נמצא את עצמנו במציאות שבה ענף השיפוצים מתנהל ללא חוק"
משבר חמור
נזכיר כי ביולי האחרון החליטה ועדת המנכ"לים לעובדים זרים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, על הקצאת 5,000 עובדים זרים לענף השיפוצים. מדובר בהחלטה היסטורית, שכן עד 7 באוקטובר ניתן היה להעסיק בענף רק עובדים פלסטינים. על פי ההחלטה, העובדים יועסקו בהעסקה ישירה, ללא מעבר דרך חברות כוח אדם.
ענף הבנייה והתשתיות כולו נקלע למשבר מהחמורים שידע בעקבות המלחמה בעזה, על רקע המחסור של כ-90 אלף פועלי בניין פלסטינים ועזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני.
מרבית הפעילות בענף שותקה בתחילת המלחמה, לאחר שבמהלך אוקטובר רק 15% מאתרי הבנייה היו פעילים בעקבות סגירת השערים לפועלים מיהודה ושומרון, הנחיות פיקוד העורף ומגבלות שהטילו רשויות מקומיות, ובנובמבר פעלו פחות ממחציתם. תוכניות הממשלה להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה הובילו להבאה של כמה אלפים בודדים של עובדים עד כה.
בהתאחדות קבלני השיפוצים מאוגדים 2,500 קבלנים, כאשר בישראל יש כ-6,000 קבלני שיפוצים רשומים גדולים, וכ-20 אלף קבלני שיפוצים קטנים. בענף השיפוצים לבדו, העובדים הפלסטינים היוו כ-90% מכלל העובדים, וכיום חסרים בין 15-20 אלף פועלים. לפני ה-7 באוקטובר הענף העסיק כ-15 אלף עובדים פלסטינים - 10,000 בעלי רישיון עבודה ועוד 5,000 עם "רישיון סוחר", שעומדים בצומת ונאספים על ידי קבלני השיפוצים. מלבדם מועסקים בתקופות רגילות כ-25 אלף ישראלים, בהם קבלני השיפוצים בעצמם.
מעבר לכך הענף מספק עבודה ליותר מ-250 אלף נותני שירות ועובדים בענפי משנה, כמו חשמל, אינסטלציה, עץ, אלומיניום, קרמיקה, פסולת בניין ועוד. לפי הערכות, הענף מגלגל 16-18 מיליארד שקל בשנה, ומתחילת המלחמה היקף העבודות נחתך ביותר מ-70%.
