מוסדות התכנון ממשיכים לעבוד במרץ בזמן שהמשבר בביצוע נמשך: בעוד שהבוקר בפרט ובימים האחרונים בכלל אושרו הסכמים ותוכניות בנייה בהיקף של אלפי יחידות דיור, דוח התעסוקה של משרד העבודה לסוף שנת 2024 הציג מחסור של 28 אלף פועלי בניין. על פי הדוח, בתחילת השנה שעברה, בצל מלחמת חרבות ברזל, חסרו בענף הבנייה כ-92 אלף עובדים.
עורכי הדוח מסבירים כי הפתרון הראשון לצמצום המחסור בכוח אדם היה הבאת עובדים זרים נוספים. טרם המלחמה עבדו בענף כ-30 אלף עובדים זרים, ובעקבות המלחמה הגדילה הממשלה את המכסות כדי שעובדים אלו יחליפו את העובדים הפלסטינים שכניסתם נמנעה. מספרם בפועל אכן גדל בכ-33 אלף, מספר שצמצם את המחסור - אך לא במידה מספקת.
פעל פי הדוח, פתרון אפשרי אחר הוא העסקתם של פלסטינים שאין להם היתר עבודה בישראל. "אלא שזה אינו פתרון שהממשלה מעוניינת לעודד, בוודאי לא באופן רשמי. החלפת פלסטינים בעלי היתר עבודה בפלסטינים חסרי היתר אינה משרתת את המטרה הביטחונית של מניעת כניסת פועלים פלסטינים לישראל", נכתב.
הפתרון השלישי למצוקת כוח האדם בענף הוא העסקת עובדים ישראלים. כדי למשוך לענף עובדים ישראלים הציעה להם המדינה במהלך שנת 2024 תמריצים בדמות מענקים שהיו יכולים להסתכם בכ-29 אלף שקל עבור 6 חודשי עבודה. אלא שעד סוף השנה ניתנו מענקים כאלה למאות עובדים בלבד, כך שלא הייתה להם אלא השפעה מינורית על מספר העובדים הישראלים בענף.
יצוין כי הבוקר דיווחה רשות ההגירה והאוכלוסין כי לראשונה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחתו בישראל פועלי בניין סינים, מתוך קבוצה הכוללת בסך הכול כ-1,000 עובדים בשלב הראשון, אליהם יתווספו עוד 3,000 עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים בין ישראל לממשלת סין. זאת לאחר שבחודש שעבר הודיע שר העבודה, יואב צור, על המהלך הצפוי. ואולם, בענף עדיין חוששים כי משבר הביצוע ימשיך להעמיק.
ירוחם: הסכם גג ל-7,000 דירות חדשות
בינתיים, כאמור, תוכניות הבנייה ממשיכות להתקדם. הבוקר, למשל, חתמה המועצה המקומית ירוחם עם המדינה על הסכם גג להקמת 7,000 אלף דירות עבור כ-30 אלף תושבים, לצד פיתוח תשתיות עירוניות, הקמת שטחי תעסוקה ומסחר, אזורי תיירות בהיקף של ומוסדות ציבור וחינוך בהשקעה כוללת של מעל כשני מיליארד שקל.
במסגרת ההסכם תתוקצב המועצה בכ-320 מיליון שקל לפיתוח תשתיות תומכות דיור, פארק האגם, שבילי אופניים ופיתוח כניסות חדשות לירוחם, לצד מעל 1.5 מיליארד שקל לפיתוח השכונות החדשות. כ-300 מיליון שקל יוקצו לבניית מוסדות ציבור וחינוך וכ-50 מיליון שקל יושקעו בשיקום השכונות הוותיקות. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה כי תשווק בירוחם כ-400 מגרשים לבנייה עצמית במכרזים ייעודיים עבור משרתי מילואים ונכי צה"ל.
על הסכם הגג חתמו מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ינקי קוינט, שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, וראש המועצה המקומית ירוחם, עו"ד נילי אהרון. אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיע למעמד החתימה, במסגרת ביקורו בדרום הארץ, ואף כינה את ההסכם "נס".
חולון: מעל 3,000 יח"ד בפינוי בינוי
בתוך כך, הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה אתמול תוכנית פינוי בינוי במתחם דב הוז בחולון, הממוקמת על שטח של כ-91 דונם בצפון-מערב העיר, במפגש שבין 3 שכונות: גרין ועם, נאות רחל ותל גיבורים. במרכז התוכנית, שקודמה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועיריית חולון, עוברים שני צירים עירוניים מרכזיים - שדרות דב הוז ורחוב המעפילים - שם מתוכננת תחנת המטרו דב הוז של קו M1.
התוכנית, שנערכה על ידי גוטמן אסיף אדריכלים, כוללת 3,217 יחידות דיור, אשר יוקמו במבני מגורים בשילוב בנייה מרקמית (עד 10 קומות) ובנייה מגדלית (עד 42 קומות). 1,069 יחידות דיור קיימות ב-148 מבנים בני 2-8 קומות ייהרסו וייבנו מחדש, ולצידן יוקמו 2,148 יחידות דיור חדשות. 643 דירות יהיו קטנות מאוד (עד 55 מ"ר). בנוסף, יוקמו כ-70 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומסחר, וכ-9,000 מ"ר עבור מבני ציבור.
במקביל, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה תוכנית התחדשות עירונית בנתניה הכולל 735 יחידות דיור חדשות ב-7 בניינים בני 10-30 קומות, לצד שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-5,000 מ"ר. היא משתרעת על שטח של כ-37.5 דונם בחלקה המערבי של העיר בשכונת אופק הים החדשה.
התוכנית קודמה על ידי חברת אפריקה התחדשות עירונית ואפריקה ישראל מגורים (50%) וחברת בית וגג (50%), אשר התקשרו בעסקת קומבינציה עם מרבית בעלי הקרקע. במסגרת התוכנית, שנערכה על ידי משרד אדריכלים אלונים-גורביץ, בשלב הראשון של הפרויקט יוקמו 576 דירות ושטחי מסחר, בכפוף לקבלת היתרי בנייה.
שכונת אופק הים משתרעת על שטח כולל של כ-780 דונם בין שדרות בן צבי במזרח, בן גוריון במערב ושכונת נווה עוז בדרום. בשלב הראשוני היא תכלול כ-6,300 דירות חדשות, מרכז עסקים ראשי, שטחי ציבור ומסחר. מדובר באחת מעתודות הקרקע הגדולות והמבוקשות במערב העיר, שתהפוך לרובע עירוני חדש, שיקשר בין ציריה הראשיים של נתניה.
