כן, רק זה היה חסר ליצרני היין באירופה. לא הספיקו להם התנודות הגאו-פוליטיות המקומיות והעולמיות, לא הספיק משבר האנרגיה ומשבר האקלים או שינויים בהרגלי הצריכה ושינויים בדמוגרפיה. עכשיו נשיא ארה"ב הקפריזי מאיים במכסים בשיעור של 200% על התעשייה.
יין הוא אוצר תרבותי וכלכלי של מדינות האיחוד האירופי: הן אחראיות לייצור של 60% מהיין העולמי ואחראיות על 60% מייצוא היין העולמי. ובכל זאת, הענף מצוי במשבר זה יותר מעשור: הביקוש ליין ירד עם הזמן בעקבות המעבר של צעירים לאכילה ושתייה בריאה, והשינויים הדמוגרפיים שעוברת היבשת – יש יותר ויותר מוסלמים שאינם צורכים יין.
הנציבות האירופית כבר הודיעה שהיא תתייצב לצד יצרני היין עם שיווק של יין עם פחות אלכוהול ותארגן קמפיינים פרסומיים שיכוונו תיירים ליקבים באירופה. אבל נציבות האיחוד מודה שאחד הפתרונות למשבר הוא ייצור מופחת של יין. מדובר לא רק בפגיעה תרבותית, אלא גם בפגיעה כלכלית הכוללת אובדן של אלפי מקומות עבודה.
יצוא בשווי של 14 מיליארד דולר לארה"ב
ענף האלכוהול סובל מסוג של פגיעה היקפית בעקבות מלחמת המכסים הגלובלית שמתרחשת מאז נכנס טראמפ לבית הלבן. הנשיא החדש הכריז על מכסים על נחושת ואלומיניום מאירופה, והאיחוד האירופי הגיב בהכרזה על מכסים חדשים למוצרים אמריקניים כמו הארלי דייוידסון, ויסקי וחמאת בוטנים. בתגובה טראמפ הכריז על מכסים של 200% על אלכוהול המיובא מאירופה.
ב-2024 ייצאו מדינות אירופה אלכוהול בשווי של 14.1 מיליארד לארצות הברית - 20% מסך ייצוא האלכוהול שלהן. מלחמת המכסים תפגע בעיקר ביקבים באירופה ויבואני אלכוהול בארצות הברית שלא יוכלו לספוג את הירידה בביקושים שתיגרם כתוצאה מהעלייה הדרמטית במחיר (בקבוק יין שעלה 15 דולר בארה"ב, יעלה מעכשיו 45 דולר בעקבות המכסים החדשים).
הנזק לצד האמריקני קטן יותר: ארצות הברית ייצאה אלכוהול לאירופה בשווי של 883 מיליון דולר "בלבד", וממשל טראמפ מקווה שכמויות היין שהיבוא שלהם יופחת בגלל המכסים, תביא לעליה בכמות הביקוש והייצור של היקבים בקליפורניה ולהגברת התוצרת המקומית. אולם גם עכשיו ברור שמסעדות וברים, בעיקר כאלו עם ארומה צרפתית, איטלקית או גרמנית, יספגו מכה קשה אם יהיו עליות חדות במחירי האלכוהול, שהוא אחד הגורמים היותר חשובים במרכיבי הרווח שלהם.
"הבעיה עם סוג כזה של משא ומתן הוא שהנושא אינו רק כלכלי. יין הוא נושא תרבותי, אמוציונלי, חלק מהזהות של תושבי אירופה", אמר חבר צוות אירופי למשא ומתן עם האמריקאים ל-BBC, "הבעיה היא שטראמפ לגמרי מודע לזה. הוא רוצה לפגוע ברגש האירופי ולא רק בכיס שלו. קשה מאוד לנהל משא ומתן אמוציונלי עם נשיא שלא שותה אלכוהול ומעדיף דיאט קולה. בהרבה רגעים בדיונים אנחנו מרגישים שאנחנו מנסים למחוא כפיים עם יד אחת".
ליצרנים הצרפתים יש הרבה יותר מה להפסיד
טראמפ כבר הטיל מכסים על אלכוהול אירופי בתקופת הנשיאות הראשונה שלו כחלק ממאבקו בסובסידיות האירופיות בענף התעופה, אבל ההיקף היה מצומצם יותר וגובה המכס נמוך יותר. המכסים הללו הוסרו מיד לאחר כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ב-2021. אבל הפעם מדובר במלחמה אמיתית, שאולי לא תסתכם במכסים של 200% כפי שטראמפ איים. כבר בחודש שעבר הודיעו בעלי יקבים בצרפת על פיטורי עובדים בעקבות ביטולים דרסטיים של הזמנות יין גדולות מיבואנים בארצות הברית. "אני חושב שטראמפ רוצה לחסל את שוק היין באירופה", אמר פייר ג'אופרה, בעל יקב באביניון לתאגיד השידור הקנדי.
כלכלנים רבים סבורים שהמכסים על היין, האלומיניום, הנחושת והמכוניות הם רק תרגיל במשא ומתן של טראמפ שמנסה להוריד מהגב של חברות ההייטק הענקיות מאמריקה שפועלות באירופה, כמו אפל, מיקרוסופט וגוגל את החוקים וההגבלות שהאיחוד מנסה לכפות עליהם. האיחוד האירופי דורש מחברות אלו לפעול בחריפות רבה יותר נגד דיסאינפורמציה, גזענות ברשת והסתה לשנאה. זוהי טקטיקה ידועה של טראמפ: הוא לא פועל רק עבור אימפקט כלכלי, אלא גם כדי לייצר כותרות.
הצרפתים מצדם מגיבים בשתי דרכים: לפי סקרים אחרונים רק 20% מהאוכלוסייה הבוגרת של צרפת מאמינה כי ארצות הברית היא עדיין בת ברית של מדינתם. אבל ברמה היותר פרקטית, ראשי תעשיית היין במדינה דורשים ומפצירים מהממשלה כי תעשה כל ניסיון למצוא פתרון דרך משא ומתן עם האמריקנים. מלחמות מכסים הן מלחמות שבהן כולם מפסידים, אבל נראה שליצרנים הצרפתים יש הרבה יותר מה להפסיד.
הבקבוקים ממתינים במרתף
לבעלי היקבים באמריקה מדובר בחדשות טובות ורעות. מצד אחד הם מייצרים רק 66% מהיינות שנרכשים בארצות הברית. זוהי ירידה משמעותית לעומת 2009, אז קליפורניה לבדה הייתה אחראית לייצור של 66% מהיין שנרכש במדינה. הרעיון הוא שאם יין מאירופה יתייקר משמעותית, יעלו הביקושים ליין מקומי, שכן יין לא נחשב למוצר שצרכנים מפתחים לויאליות כלפי היצרן.
מצד שני, האירופים לא מהווים נדבך חשוב מהמכירות של אלכוהול אמריקני – רק אחוז וחצי מייצור היין האמריקני ורק 3.8% מייצור הבירה האמריקנית נמכרים לאירופה. ואולם, ההכרזה של קולומביה הבריטית ואונטריו (מקנדה) כי יפסיקו להציע אלכוהול אמריקני יכולה להיות מכה קשה ביותר עבור השוק המקומי: הקנדים אחראיים לרכישת 40% מכלל היין המיוצר באמריקה, ול-10% מכלל ייצוא הבירה.
וכך אלפי בקבוקי יין, פרוסקו, שמפניה, קמפארי ואפרול תקועים במרתפי יין או בחדרי אחסון בספרד, פורטוגל, איטליה וצרפת. כלכלת היין האמריקנית מחקה את המדיניות הכללית של המשטר החדש: הפניית גב לברית עם מדינות האיחוד האירופי וחיפוש אחרי פרטנרים שנחשבים ידידותיים יותר לאמריקה כמו אוסטרליה וארגנטינה.
