מסע השופינג של חברת האגטק הישראלית קרופקס (CropX) נמשך עם רכישת חברת אקלים (Acclym) הישראלית, הרכישה השביעית של קרופקס בחמש השנים האחרונות. סכום הרכישה מוערך בעשרות מיליוני דולרים בודדים. לכאורה, יש בכך כדי להעיד על שגשוג בחקלאות העולמית אבל למעשה ההיפך הוא הנכון: תעשיית החקלאות מדשדשת כבר כמה שנים, חברות הטכנולוגיה נאנקות וחלקן לא שורדות. וקרופקס היא היוצא מהכלל המובהק.
חברת אקלים, לשעבר Agritask, הוקמה ב-2010 על ידי ישראל פרייר ויורי מגריסו. החברה פיתחה מערכות AI שמאפשרות לעקוב באמצעות לוויין אחר אספקת גידולים חקלאיים, ולשפר את ההשפעה על הסביבה ואת אסטרטגיות קבלת החלטות של חברות המזון. החברה גייסה 42 מיליון דולר ויש לה לקוחות ב-39 מדינות בעולם.
למעשה, הלקוחות האלה הם אחד הדברים האטרקטיביים עבור קרופקס – תאגידי ענק כמו AB InBev , ג'נרל מילס, McCain Foods, נסטלה ו-Volcafe, הם לקוחות שמאוד קשה לרכוש, וקשה עוד יותר לבנות איתם מערכת יחסים מתמשכת. מבחינתו של מנכ"ל קרופקס תומר צח, הלקוחות הם לב העניין בעולמות האגטק, לא הטכנולוגיה.
"אין ספק שאחד הדברים הכי אטרקטיביים עבורנו ברכישה של אקלים זה שהיא מגיעה עם צבר של 30 לקוחות, השמות הכי טובים בתעשייה", אומר צח. "לוקח הרבה מאוד זמן לגדל מערכות יחסים כאלה. אבל מה שיפה באמת זה שאחרי שאתה נכנס לתוך הקרביים של הארגון - אז אתה כבר שם. אז כבר מאוד קל לגדול איתם, ואתה נשאר. אנחנו בתור חברת אגטק הרבה שנים יודעים להעריך כמה קשה להגיע לנקודות האלה כך שזה נכס שאנחנו בהחלט מעריכים אותו. מכל הסיבות בהחלטה על הרכישה, זו סיבה מרכזית".
זה קורה בתקופה ששוק החקלאות העולמי מדשדש וחברות בכלל מתקשות לגמור את החודש. רואים התאוששות באופק?
"לא מדשדש ולא התאוששות. הייתי אומר שהמצב הוא גרוע. מצב החקלאות בארצות הברית הוא כבר שנה שלישית בכי רע והוא ממשיך להחמיר. וכשלחקלאים אין כסף וכל מה שהם עושים זה לשרוד, אז הם קונים פחות זרעים ופחות דשן, וגם קונים פחות אגטק. ואז הסטארטאפים סובלים ואיתם סובלים משקיעי ה-VC. זו תגובת שרשרת שנמשכת כבר שנה שלישית, ואין איזו בשורה אופטימית לגבי 2026".
קרופקס הוקמה ב-2016 על ידי יצחק בנטוביץ' ומ-2017 צח משמש כמנכ"ל. החברה התחילה בטכנולוגיית חיישני מים ומאז הרחיבה את הפורטפוליו שלה באמצעות רכישת חברות נוספות. קרופקס גייסה כ-71 מיליון דולר במספר סיבובים, ובין המשקיעים שלה קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט (לשעבר מנכ"ל גוגל), קרן גיוס ההמונים הישראלית OurCrowd, קרן Finistere Ventures, Greensoil Investments והמשקיעים האסטרטגיים NEC, Aliaxis, HELM AG ו-Proman.
תומר צח: "השוק הישראלי הוא על הפנים. לקרופקס יש מזל כי אנחנו כבר גדלנו החוצה – יש לנו 130 עובדים שמתוכם בערך 40 בישראל, 95% מהמשקיעים שלי הם לא מישראל, 99% מההכנסות שלי הן לא מישראל, אז החשיפה שלי לישראל היא די נמוכה"
מה שמעניין לגבי חברת קרופקס, שלמרות השפל בענף העולמי, היא מצליחה לשמור על היקף ההכנסות שלה וגם לרכוש עוד ועוד חברות. צח מסביר את זה בכך שגיוסי ההון האחרונים "מילאו את המיכלים" של החברה בכסף, שמשמש לרכישות. למעשה, הגיוס האחרון של 30 מיליון דולר באפריל 2023 משמש בעיקר למטרה זו. במקביל, מקורות ההכנסה של החברה מתפרשים על תחומי מוצר שונים ועל איזורים גיאוגרפיים רבים, וכך היא שומרת על הכנסותיה. "זה שאתה מתחיל להיות חברה גדולה ומבוזרת, זה מוסיף הרבה יציבות", הוא אומר.
אפשר להניח שיש הרבה חברות אגטק שמצבן לא טוב, וזה מהווה הזדמנות טובה לרכישה?
"אתה צודק, זה זמן מאוד טוב להיות בשוק עם אסטרטגיית מיזוג ורכישה (M&A). אנחנו רואים הרבה הזדמנויות וגם פונים אלינו הרבה. ממוצע המחירים יורד ואנחנו מרגישים את זה".
תחום בצניחה
האגטק הישראלי ידע עליות ומורדות, בעיקר מורדות. לפי נתוני IVC שפרסמנו כאן בחודש יוני, השיא של הענף היה בשנת 2022 כשנרשמו 100 סבבי גיוס בחברות האגטק הישראליות והן גייסו 831 מיליון דולר במצטבר. מאז חלה צניחה בפעילות מרבית החברות, וב-2024 היו רק 46 סבבי גיוס והסכום הכולל הגיע ל-177 מיליון דולר בלבד. בפילוח לפי סוגי הסבבים אפשר לראות מגמה עגומה נוספת: ב-2022 סכום גיוסי הסיד, כלומר הגיוסים של חברות אגטק חדשות, היה כפול מהסכום ב-2024, מה שאומר שיש כיום הרבה פחות חברות אגטק חדשות.
ניכר בו, בתומר צח, שהמצב של חברות האגטק הישראליות כואב לו. "מצד אחד זה מחרפן, כי שוק החקלאות הוא הכי גדול בעולם ויש יכולות טכנולוגיות, והתעשייה הורגת את כדור הארץ וצריכים להאכיל יותר אנשים, וכל סטארטאפ בתחום אמור להצליח", הוא אומר. "ומצד שני אתה רואה רק כשלונות. וסטארטאפים עם 15 ו-20 שנה על הכביש מביאים שני מיליון דולר בקושי עם 10% צמיחה". זה מבריח את המשקיעים".
למה זה קורה?
"הסיבות ידועות, החקלאים הם קונסרבטיבים ויש חומרה שמסובך להתקין, ויש עונתיות ויש מיליון סיבות. אבל נוצר מצב שהמון סטארטאפים לא מצליחים להישאר על מסלול ה-VC כי אם אחרי 10 שנים סטארטאפ מגיע ל-2 מיליון דולר מכירות אז הוא לא מעניין אף VC ואז אתה נתקע".
אז מה אתם עושים אחרת?
"יש לנו גם חדשנות טכנולוגית וגם חדשנות עסקית, והשילוב הזה נראה מאוד מוצלח. אני רואה גם המון יזמים צעירים בתחילת הדרך באגטק, וכולנו חונכנו כיזמים – 'תביא טכנולוגיה יותר טובה, איזה חיישן, איזה קונץ פטנט'. וזה לא מעניין! הטכנולוגיה באגטק לא מנצחת את המלחמה אלא איך אתה מביא את זה ללקוח. אנחנו הצלחנו להוריד את עלות רכישת הלקוח. עם חברה כזאת כמו אקלים - אני בעצם מקבל לקוחות שהחברה גידלה על פני 15 שנה. אז עלות רכישת הלקוחות כאן היא המרכיז האטרקטיבי. המפתח בתעשייה שלנו הוא להגיע ללקוחות".
אתם חשים את השפעת המצב בישראל על הפעילות שלכם?
"בישראל, תוסיף למצב עכשיו מלחמה שהולכת ומתמשכת, והקונצנזוס בעולם שזה לא מנוהל נכון, אז השוק הישראלי הוא על הפנים. לקרופקס יש מזל כי אנחנו כבר גדלנו החוצה מישראל – יש לנו 130 עובדים שמתוכם בערך 40 בישראל, 95% מהמשקיעים שלי הם לא מישראל, 99% מההכנסות שלי הן לא מישראל, אז החשיפה שלי לישראל היא די נמוכה. אבל אני מרגיש את זה בלי ספק. יש לנו לקוחות שקשה להם עם הישראלים. יש משקיעים שאני מקבל מהם שאלות.
"אני אפילו יכול להגיד לך שיש שאלות מהעובדים. יש לנו למשל חברה-בת בהולנד עם 30 עובדים, ולישראל יש שם לא טוב. העובדים מדווחים לי ששואלים אותם בבית – 'רגע, מה אתם עובדים בשביל חברה ישראלית?' ואני צריך לצייד אותם בתשובות. חלק מסתכלים על הלינקדאין שלי ורואים שאני פעיל במחאה, אז זה מאוד מחזק אותם. הוא מראה את זה לאשתו ואומר: 'את רואה, המנכ"ל הוא לא כזה'".
