בית המשפט המחוזי בירושלים נתן אתמול (א') תוקף של פסק דין להסדר נושים מוסכם בעניין חברת "קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים", אשר פיתחה וניהלה מתחמים מסחריים ונדל"ניים מרכזיים בעיר. זאת, בכפוף לקבלת הודעות אישור מכל הנושים בתוך 60 יום. בית המשפט ציין בפסק דינו כי הסדר הנושים לא ייכנס לתוקפו המלא והמחייב, אלא לאחר שתוגשנה למנהל המיוחד ולבית המשפט הודעות סופיות מצד כל הנושים שמאשרים את ההסדר. זו הפעם הראשונה שחברה ממשלתית פורקה בצו בית משפט בשל חדלות פירעון.
החברה נקלעה לחובות כבדים שהובילו לפתיחת הליך פירוק בשנת 2006, הליך שהתנהל מזה כשנות דור, תחת פיקוח בית המשפט, המנהל המיוחד, עו"ד יצחק מלכו והכונס הרשמי. בשנת 2007 הוחלט כי קרתא החברה הממשלתית-עירונית שהוקמה בתחילת שנות ה-70 למטרות חידוש מרכז ירושלים תפורק. ברקע החלטת הפירוק חובות של עשרות מיליוני שקלים לחברת אלרוב ולעיריית ירושלים.
בתחילת שנות ה-90 התקשרה החברה בין השאר עם חברת אלרוב של אלפרד אקירוב לביצוע פרויקט הפיכת אזור מימלא שמול חומות העיר העתיקה בירושלים למתחם מגורים, מלונות ומסחר. הפרויקט סבל מעיכובים רבים שגררו תביעה משפטית נגד קרתא. בתביעת הפיצויים קבע בית המשפט כי קרתא אחראית לעיכוב של כשנתיים בפרויקט ובהתאם פסק לאלרוב פיצויים בסך 102 מיליון שקל אותם לא שילמה קרתא. גם המדינה הפכה לנושה. חובות אלו הביאו את החברה למצב של חדלות פירעון. יש לציין כי צו הפירוק לחברה ניתן לפני כ-18 שנה לבקשת אלרוב, המיוצגת על ידי עו"ד יורי נחושתן.
ההסדר שבית המשפט אישר אתמול, שקודם מטעם המדינה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר ופרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) מהווה צעד משמעותי לקראת השלמת הליך הפירוק. כפי שמציין בית המשפט בפסק הדין, "במבט מסכם, סכומי הכסף שהצטברו בקופת הפירוק מגיעים כדי כ-500 מיליון שקל, ובמעט אף מעבר לכך", דבר שאפשר פירעון מלא לכל הנושים.
לפי ההסדר שאושר, יתרת הכספים בקופת הפירוק העומדת על כ-69 מיליון שקל מלבד עתודה להוצאות נלוות אפשריות אחרונות בסך של כ-15.5 מיליון שקל תתחלק בין הנושה אלרוב (52%) והמדינה (48%) . זאת, בנוסף לסך של 268 מיליון שקל ששולם לנושים אלה עד כה. העירייה זכאית לסך של 87 מיליון שקל, כאשר עיקר הסכום כבר בידיה בעקבות חלוקות ביניים שאושרו.
חברת "קרתא" ניהלה ופיתחה לאורך השנים מתחמי נדל"ן מרכזיים בירושלים. נכסיה העיקריים של החברה מצויים במתחם ממילא, כאשר במסגרת הליך הפירוק והסדר הנושים הוסדרו מכירת זכויות החברה במתחם המסחרי בממילא, בחניון קרתא, והזכויות שנותרו לחברה בכפר דוד.
ההסדר המוסכם שאושר על ידי בית המשפט מסדיר את תשלום יתרת חובות החברה. כפי שציין השופט אלכסנדר רון בפסק הדין: "הליך זה, שהתנהל כשנות דור, הצריך מאמץ מיוחד, ואכן עשו הכל במלאכה, לילות כימים, וחדשים כשנים, עד המועד בו עלה בידם לסכם הסדר נושים, הגון וענייני".
אגף החשב הכללי במשרד האוצר ופרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), באמצעות עוה"ד חלי לסר ויואל פוגלמן, ליוו את ההליך.
בנובמבר 1971 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה של ממשלת ישראל, על הקמת חברה, שהנכס העיקרי של החברה הינו זכויות מקרקעין במתחם שמקובל לכנותו מזה שנים רבות כ"מתחם ממילא". חברה זו, היא חברת קרתא, ובעלי מניותה: המדינה - 74%, והעירייה - 26%. הנכס העיקרי שלה, היה כאמור המתחם השוכן בלב ירושלים, בעמק המקשר בין העיר החדשה של ירושלים לבין שער יפו - העיר העתיקה, סמוך למגדל דוד.
המטרה היתה לפתח את מתחם ממילא. התפיסה שהתקבלה הייתה שפיתוח באופן הולם שטח ייחודי זה נכון שייעשה בידי חברה אחת, בעדיפות על פני פיצול בין יזמים שונים. לצורך זה הוקמה קרתא. בהמשך התבצעו מהלכי הפקעה של שטח שגודלו כמאה דונם מתוך מתחם ממילא, ובשנת 1973 אף הוחל בפינוי המתחם ממשפחות ומעסקים זעירים שהיו שם עד אותה עת. לצורך הפיתוח נבחר תאגיד זר שהיה בבעלות איש עסקים יהודי בריטי סיריל שטיין, והסכם עימו נחתם בשנת 1989. בהמשך נכנסה בנעליו אלרוב, שנמנית עד לשלב זה עם נושיה העיקריים של קרתא. בשנת 2006 נקלע המהלך כולו לחדלות פירעון. זאת, לאחר שבספטמבר 2006 הוגשה בקשת פירוק כנגד קרתא על ידי אלרוב ומונה לקרתא מנהל מיוחד. יש לציין כי אלרוב סיימה לבנות הפרויקט ושילמה למפרק כ-200 מיליון שקל לרכישת זכויות במתחם. מאז מינויו, פעל המנהל המיוחד לבירור היקף ופרטי חובותיה של קרתא, מצבת נכסיה וניהולם השוטף, וכן הביא למכירת שלושת הנכסים העיקריים של החברה, כנגד תמורה של כ-337 מיליון שקל. תהליך של מימוש הנכסים על מנת לייצר קופה לנושים ערך זמן רב לאור מורכבותם של הנכסים.
השופט מציין בהחלטתו כי מדובר בהליך פירוק מהמורכבים שבמורכבים, וכדי לקדמו מונה, סמוך לצו הפירוק, עו"ד יצחק מלכו כמנהל מיוחד. "לא נמצא טעם לפרט את כל פעולותיו המגיעות כדי מאות רבות של מהלכים משפטיים ועסקיים בכיוונים רבים ושונים בתחומי המקרקעין, המיסים, התאגידים וחדלות הפירעון, ולא בכדי נמשכו מהלכים אלה זמן רב", קבע השופט. בין הפעולות שביצע המנהל המיוחד, מימוש ומכירה כללית של זכויות קרתא במפלסי המסחר במתחם ובשני חניוני ענק. זאת, אגב דיונים רבים ממושכים ומורכבים.
בתוך כך נכללו בפעולות אלה הליכים מתחומי התכנון והבניה, על מורכבויותיהם הרבות, לרבות סוגיות שנגעו לתוכניות בנייה, היתרי בניה, היטלי השבחה, ועוד. את אחד החניונים רכשה חברת ריט. התיק נמשך שנים לאור מימוש הנכסים המורכבים ומשא ומתן ארוך לגבי הסדר הנושים וחלוקת הכספים.
המתווה שגובש ואושר צפוי לעלות בקרוב לדיון ואישור בוועדת פשרות במשרד האוצר, כדי לאשר הפשרה אליה הגיעה המדינה ולאפשר פתרון כולל לטובת הנושים והגורמים המעורבים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. לפיכך, הורה השופט לקבל הודעות אישור מכל הנושים בתוך 60 יום.
את אלרוב מייצגים עוה"ד יורי נחושתן ועדי יוגב ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן.
