יש לכם ילדים אלרגיים? סובלים מצליאק או מאי סבילות ללקטוז? סימון האלרגנים על מוצרי מזון הנמכרים במדינת ישראל משתנה בהדרגה - לא בבת אחת ושתי שיטות סימון יפעלו במקביל, באופן שעלול לבלבל צרכנים.
החל מ-1 בינואר 2025, מדינת ישראל החילה כללים אירופיים על סימון אלרגנים, דגנים שעל חולי צליאק להימנע מצריכתם וחומרים שיש לגביהם אי סבילות.
הסימון ישתנה מתיבת אלרגנים – הממוקמת אחרי או לצד רשימת הרכיבים, לסימון שכולל הדגשת האלרגנים ברשימת הרכיבים (בגופן מובלט או בסימון קו תחתון). הסימון החדש יהיה חובה לכלל מוצרי המזון בישראל, בניגוד לסימון שהיה נהוג עד החלת הרפורמה, שהיה וולנטרי וללא רגולציה מחייבת. הרגולציה המחייבת תחייב יצרנים ויבואנים בבדיקות ייעוד והוכחת אמינות המידע.
שני הסימונים יחיו במקביל בשלוש השנים הקרובות
למרות שהנחיות לגבי הסימון החדש ניתנו כבר בתחילת 2025, ניתנה ליצרני וליבואני המזון תקופת התארגנות של שלוש שנים, שתימשך עד 2028. בסופו של דבר הסימון של האלרגנים צפוי להיות אחיד, אך עד אז יהיה בלגן ובלבול צרכני.
4 צפייה בגלריה
ליצרני וליבואני המזון ניתנה תקופת התארגנות שתימשך עד 2028 - עד אז יהיה בלבול
(צילום: אוראל כהן)
עם כניסת החקיקה לתוקף, המשרד פרסם את אופן הסימון החדש, אבל מעטים הם הצרכנים שנתקלו בו. כעת הוא שוב מפרסם את אופן הסימון החדש, משום שיש ניצנים ראשונים של מוצרים חדשים שסומנו בסימון החדש, בעקבות עמידת היצרנים והיבואנים בהנחיות משרד הבריאות והמוצרים האלה ייכנסו לדרכי השוק. כלומר הם יימכרו לצד מוצרים שמסומנים בסימון הישן.
למשל, מוצרים שיוצרו או יובאו לפני ינואר 2028, יוכלו להמשיך להיות מסומנים לפי השיטה הישנה עד סוף חיי המדף שלהם. לכן, כאמור, צרכנים ימשיכו לראות על המדפים מוצרי מזון שמסומנים בשיטה הישנה, לרוב בתיבה נפרדת אחרי רשימת הרכיבים. עם הזמן יתווספו יותר מוצרים שמסומנים בשיטה האירופית, במסגרתה האלרגן או החומר שגורם לאי-סבילות מודגש בתוך רשימת הרכיבים עצמה.
ההתמהמהות במעבר לשיטת הסימון החדשה, קשור לא רק לייבוא לפני שההנחיות נכנסו לתוקף, אלא גם כי המעבר חייב להיות מלא: כלומר, בתקופת המעבר ניתן להמשיך לסמן לפי הסימון הישן ולהיערך למעבר לסימון החדש, או לעבור לסימון החדש באופן מלא ולעמוד במכלול התנאים הנדרשים במסגרת הסימון החדש.
עוד ביקורת על אופן הסימן החדש היא שהצרכנים יצטרכו ללמוד אלו רכיבים מסוכנים להם ולדוג אותם מרשימת הרכיבים ולא מתיבת האלרגנים, לא משימה קשה, אבל היא כן עלולה להיות מבלבלת לילדים.
האלרגנים שחייבים בסימון לפי השיטה החדשה
השינוי נעשה במסגרת רפורמות עומק שמטרתן להתאים את החקיקה הישראלית לסטנדרטים בין-לאומיים ולהקפיד על בריאות הציבור תוך כדי ובעיקר כדי לסייע ליבואנים וליצרנים בהפחתת נטל רגולטורי ומעבר למדינית של ניהול סיכונים.
לשם כך, הוקם במשרד מערך רגולטורי אחוד למזון ותמרוקים בראשות פנינה אורן-שניידור, שאמרה שבמסגרת הרפורמה נעשה אימוץ רגולציות אירופיות כחלק בלתי נפרד מהחקיקה במדינת ישראל ויישור קו עם תקנות האיחוד האירופי, השוק הגדול ביותר שמדינת ישראל מייבאת ממנו ומייצאת אליו "כאימוץ חי ונושם, משום שהרגולציה באירופה משתנה כל הזמן".
המשרד יצר רשימה סגורה של 14 אלרגנים שגורמים אצל צרכנים מסוימים לתגובה שלילית של מערכת החיסון העלולה לסכן חיים וחומרים שגורמים לחלק מהצרכנים להרגיש רע מאוד בעת צריכתם או להשפיע על בריאותם בטווח הרחוק.
ברשימה: דגנים המכילים גלוטן: חיטה (כולל זנים כמו כוסמין וחיטת ח'ורסאן), שיפון, שעורה, שיבולת שועל וזנים היברידיים שלהם ומוצריהם סרטנאים ומוצריהם, ביצים ומוצריהם, דגים ומוצריהם, בוטנים ומוצריהם, פולי סויה ומוצריהם (למעט פטורים מסוימים מסימון כאלרגן כגון: שמן סויה בזיכוך מלא), חלב ומוצריו (כולל לקטוז), אגוזים: שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך, אגוזי קשיו, אגוזי פקאן, אגוזי ברזיל, פיסטוק, אגוזי מקדמיה או אגוזי קווינסלנד ומוצריהם, סלרי ומוצריו חרדל ומוצריו, שומשום ומוצריו, גופרית דו-חמצנית ו/או סולפיטים בריכוזים מעל 10 מ"ג/ק"ג או 10 מ"ג/ליטר תורמוס ומוצריו רכיכות ומוצריהם.
לגבי סימון של "עלול להכיל", שמתייחס לחומרים שהם לא חלק מהמתכון של המוצר, אבל כן עלולים להיות במוצר - אין שינוי באופן הסימון. עם כניסתן לתוקף של הוראות הסימון החדשות, היצרן יהיה חייב לערוך ניתוח סיכונים על כל תהליך הייצור והאחסנה ורק במקרים שבהם קיים עדיין סיכון להימצאות האלרגן, הוא יסומן באופן שהוא היה מסומן עד היום בקרבת רשימת הרכיבים.
אלה השינויים בסימון גלוטן
השינוי בסימון מתייחס כאמור גם לשינוי סימון של נוכחות גלוטן. כשכן יש נוכחות של גלוטן, לפי שיטת הסימון החדשה, היא תסומן ברשימת הרכיבים על-ידי הדגשה של הדגן שמכיל את הגלוטן. יש ארבעה דגנים כאלה לפי משרד הבריאות: חיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל.
כלומר, ילדים יצטרכו ללמוד שארבעת הדגנים האלה מכילים גלוטן. משרד הבריאות כן ממליץ,להוסיף כיתוב: "מכיל גלוטן" על מוצרים כאלה אבל זה לא חלק מהחקיקה המחייבת. הביטוי "ללא גלוטן" בסימון מוצרים, יבטא תחולה נמוכה של גלוטן, פחות מ-20 ppm.
במוצרים שבהם אין רשימת רכיבים (כמו קמח חיטה, קמח שיפון, שמן זית וכו'), ההדגשה של נוכחות שם הדגן שמכיל את הגלוטן תהיה לאחר המילה "מכיל".
סימון "מכיל פול" נוסף לחובת הסימון – ייחודי לישראל
אמנם מדובר באימוץ חקיקה אירופית שהותאמה למה שקורה במדינת ישראל. למשל, היות שבמדינת ישראל יש אחוז גבוה יותר באוכלוסייה עם חוסר באנזים G6PD, הוחלט להוסיף לחובת הסימון גם סימון נוכחות פול, או מוצרי מזון שמכילים פול כחלק מהמתכון שלהם, או רכיבים של פול, חובה שלא קיימת באירופה. יהיה צורך לסמן אותם כ"מכיל פול אינו מיועד לסובלים מחוסר באנזים G6PD". עד היום לא הייתה חובת סימון פול שנמצא למשל בקצפות צמחיות.
במשרד הבריאות מדגישים כי "במדינת ישראל יש מאות אלפי אנשים שחיים עם אלרגיה למזון, עם צליאק, או עם רגישות לפול, שעבורם השינוי של סימון מוצרי המזון הוא בעל משמעות מאוד גדולה. שיטת הסימון החדשה מבטיחה שהקבוצות האלה יוכלו לראות ברשימת הרכיבים את החומרים המסוכנים עבורם במהירות ובמהירות מבלי לחפש איזשהו טקסט מוסתר או לא אחיד בין מוצרי המזון השונים.
"באיחוד האירופי רוצים צרכן שמודע וקורא תוויות ורואה ממה עשוי אותו מזון שהוא בוחר לרכוש. המשרד גם החל במהלכים של פרסום מדריכים לציבור הצרכנים, לתעשיית המזון וימשיך בהדרכות ובפעולות נוספות על מנת להעביר את השינוי. לצד זה נעשות פעולות משלימות מול רופאים ודיאטנים".
ומה הן הסנקציות הצפויות עבור מי שלא יסמן כנדרש בחוק? למשרד הבריאות יש מערכת של אכיפה מנהלית שכוללת הכרזה על ריקול – איסוף יזום של מוצר מהמדף בגלל מסוכנות – שלאחריו מגיעה השמדת המוצר. בשלבים הבאים יוטלו עיצומים כספיים במידה ויימצאו מוצרים כאלה בדרכי השיווק: 100 שקל לפריט, כשלרוב מדובר באלפי, עשרות אלפי ולעיתים גם מאות אלפי פריטים.
