בית המשפט בניו יורק גזר עונש מאסר של שבע שנים, וקנסות בסך 120 אלף דולר על סנפורד סולני - משקיע נדל"ן חרדי בן 68 מברוקלין ועורך דין לשעבר שהורשע בהקמת אימפריית נדל"ן והתעשרות על בסיס גניבת בתים מבעלי נכסים מוחלשים, רובם שחורים ומהגרים.
לפי כתב האישום, סולני זיהה בעלי בתים שפיגרו בתשלומי המשכנתא ועמדו בפני עיקול, והציג להם "גלגל הצלה" בדמות עסקת מכירה לבנק, אך בפועל גרם להם לחתום על העברת הבעלות לחברות שבשליטתו, השתלט על הנכסים והכניס אליהם דיירים מטעמו. במשך השנים גרף מההונאה הזאת יותר מחצי מיליון דולר מדמי שכירות.
התובע המחוזי אריק גונזלס כינה את סלוני "נוכל סדרתי שמגיע לו כל יום שירצה מאחורי סורגים. הוא גנב בתים יקרי ערך וגם את היציבות הכלכלית ואת הכבוד של קורבנותיו, והותיר רבים מהם בהריסות כלכליות. אנחנו מחויבים להמשיך להעמיד לדין בעוצמה מקרים של גניבת בעלות, כדי להגן על אנשים פגיעים מפני נוכלים כמוהו שמבקשים לנצל את מחירי הנדל"ן הגבוהים".
בית המשפט הורה לבטל את רישום הבעלות של סולני על 11 הנכסים שנכללו בתיק, צעד שעשוי לאפשר לחלק מהקורבנות לנסות ולהחזיר לידיהם את הבתים, אך דחה את בקשת התביעה לפסוק פיצוי כספי הכולל חלק מדמי השכירות שגבה סולני במשך השנים.
הקורבנות, כמעט כולם שחורים או לטינים, ורבים מהם מהגרים חדשים, תיארו בפני בית המשפט כיצד סולני פנה אליהם בשלב שבו היו במצוקה כלכלית קשה, אחרי שאיבדו שליטה על תשלומי המשכנתא. לדבריהם, הובטח להם כי סולני ינהל מול הבנק עסקת מכירה שתמחק את החוב ותשאיר בידיהם סכום כסף קטן, אך בפועל גילו כי איבדו את הבעלות על הבית בעוד שהחוב נותר על שמם. אחת מהן, קלוטילד וואנדפננגדה סוואדוגו, מהגרת מבורקינה פאסו, סיפרה במהלך המשפט כי משפחתה נלחמת זה יותר מ־13 שנים להשיב את הבית וכי סולני גרם להם פגיעה כלכלית, רגשית ונפשית עמוקה.
במקרה אחר סיפרה ג'נט ברוס, עובדת סיעוד שהיגרה מגיאנה, כי רכשה בית בן שלושה חדרים בפלטבוש ב-2006 לאחר שנות עבודה קשות, השקיעה בשיפוץ ובציוד חדש והפכה אותו לבית חלומותיה. אחרי שבעלה לקה בשבץ ולא יכול היה לעבוד, הם פיגרו בתשלומים ופנו לסולני לעזרה. לדבריה, הוא הבטיח לטפל מול הבנק, שילם לבני הזוג סכום חד פעמי של כמה אלפי דולרים, אך שכנע אותם לחתום על מסמכים שהעבירו את הבעלות על הבית לחברה שבשליטתו. בהמשך פינה אותם מהנכס, הכניס דיירים מטעמו, והערכות מדברות על מאות אלפי דולרים שגבה מדמי שכירות, בזמן שהמשכנתא והמיסים המשיכו להירשם על שמה של ברוס והחריבו את מצבה הכלכלי.
המשיך לגנוב גם אחרי שהורשע
כבר ב-2018 הודה סולני בבית משפט בקווינס בגניבת בתים נוספים והוטל עליו עונש של חמש שנות מאסר על תנאי. למרות זאת, לפחות אחד מן הנכסים שהוזכרו כעת בתיק בברוקלין נגנב לפי ממצאי התביעה אחרי אותה הרשעה, דבר שהמחיש לתובעים כי סולני המשיך לפעול באותן השיטות גם כאשר עמד תחת פיקוח. בנוסף, מתברר כי נשלל רישיונו לעריכת דין לאחר שמשך ללא אישור מאות אלפי דולרים מחשבון בנק של קרוב משפחה גוסס.
עורך דינו של סולני טען בבית המשפט כי לקוחותיו לא היו "קורבנות תמימים" וכי איבדו את בתיהם עוד לפני שפגשו בו, לאחר שלא שילמו משכנתא במשך חודשים ואף שנים. לדבריו, הם חתמו מרצון על מסמכי המכירה וקיבלו תמורה כספית, גם אם מוגבלת, ובכך העבירו לסולני את הזכויות בנכסים. טענות אלה נדחו באופן חלקי לפחות על ידי התביעה, שעמדה על כך שסולני ניצל בעלי בתים שנואשו ממצבם, לא הסביר להם את משמעות המסמכים שהחתים אותם עליהם והותיר אותם בלי נכס ועם חוב תופח.
גם ברגע שבו נשמע גזר הדין, סולני בחר לא לפנות לקורבנות. בדברים שנשא באולם הודה לבני משפחתו, לחבריו ולרבנים מהקהילה החרדית שהגיעו ללוות אותו, והתמקד בעיקר בנסיבות מעצרו. הוא סיפר כי נאסר בספטמבר, בערב יום כיפור, הגדיר את המעצר "הלם" והתלונן על תנאי כליאתו בלי מזון כשר ובלי הציוד הדרוש לתפילה. הוא לא הביע חרטה על מעשיו ולא דיבר על הסבל שנגרם לבעלי הבתים שאיבדו את נכסיהם. מחוץ לאולם אמרה סוואדוגו כי הוא "אפילו לא אמר שהוא מצטער", והוסיפה כי איננה יודעת עדיין אם תוכל אי פעם להשיב לעצמה את הבית.
המשפט לווה בסיקור נרחב של התקשורת המקומית, שהציגה את הפרשה כסמל לניצול חסר רחמים מצד גורמים מתוחכמים, שמנצלים את מחירי הנדל"ן הגבוהים בניו יורק. דיוני המשפט התנהלו באווירה מתוחה, כשמחוץ לאולם נערכו עימותים בין מקורביו של סולני לבין קורבנותיו. דחיות חוזרות בדיונים, בהן גם אחת שנומקה בקושי של הנאשם להיפגש עם קציני מבחן במהלך חגי תשרי, הוסיפו לתחושת התסכול בקרב הנפגעים ולביקורת הציבורית על הדרך שבה נוהל ההליך.
