הוסדר עניין התשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת עם פרוץ המלחמה: כל העובדים יוכלו לקבל את תשלום שכרם עם גמר החקיקה בכנסת באמצעות הביטוח הלאומי. ככל שזה נשמע מוזר ובלתי סביר – הבעיה נוצרה משום שמבחינת העובדים שנשלחו הביתה בימי הלחימה – המלחמה עם איראן הייתה קצרה מדי.
על פי המתווה שהציג משרד האוצר רק 18 שעות לפני שהסתיימה המלחמה, ניתן היה לפצות עובדים שיצאו לחל"ת רק אם שהו בחופשה ללא תשלום לפחות 14 ימים – וזאת במקום 30 ימים בחוק המקורי. ואולם, למחרת היום שבו כינס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את מסיבת העיתונאים הוכרזה הפסקת האש – כך שלמעשה המלחמה נמשכה 12 ימים "בלבד". המשמעות: ליוצאים לחל"ת לא ניתן היה לשלם את דמי החל"ת כי חסרו להם יומיים של חופשה מאולצת ללא תשלום.
אתמול שיגרו אל שר האוצר שניים מבכירי המשק שחתמו על מתווה הפיצויים לעסקים לעובדים מכתב דחוף כדי לתקן את המצב האבסורדי שנוצר. השניים, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ונשיא המגזר העסקי דובי אמיתי (היום הצטרף אליהם גם נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן), דרשו לתקן בדחיפות את חוק החל"ת שגובש באוצר.
היום (רביעי) הגיעו ראשי משרד האוצר וההסתדרות להבנות בדבר התאמה נקודתית למודל החל"ת, שתאפשר גם לעובדים שנעדרו לתקופה קצרה יחסית עקב הוראות פיקוד העורף לקבל רשת ביטחון כלכלית.
על פי ההבנות, ולאור המאפיינים הייחודיים והתקדימיים של המלחמה עם איראן – לרבות הגבלות משמעותיות על הגעה לעבודה במהלך המלחמה לצד פתיחה מהירה של המשק לאחריה – תקופת ההיעדרות המזכה בחל”ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, ולא 14 לפחות. בתקופה זו של 12 ימים, העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה (לא בצורה רציפה בהכרח) כדי להיחשב זכאי לדמי האבטלה. ההתאמה תחול באופן חד פעמי ולתקופת הזמן הספציפית של המלחמה עם איראן.
יצוין שההתאמה בוצעה לאור מאפייניו הייחודיים של המבצע, שבמהלכו הוטלו מגבלות נרחבות ותקדימיות לפרקי זמן קצרים – הנחיות שבשלהן נפגעה יכולת ההתייצבות בעבודה של עובדים רבים.
"מדובר במערכה לאומית משמעותית, עם השפעה רחבה על חיי היומיום של אזרחי ישראל", אמר היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. "חובתנו כמדינה היא לוודא שהעורף האזרחי לא יישא לבד בנטל. ההתאמה שנעשתה במודל החל"ת נועדה להבטיח תמיכה לעובדים שלא יכלו להגיע לעבודה בשל ההגבלות שהוטלו במהלך המערכה".
