בדיקות ראייה – על-ידי אופטומטריסטים מומחים בלבד? בקשה לתביעה ייצוגית נגד אופטיקנה אושרה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א יפו. את הבקשה הגיש לקוח של הרשת ב-2017, אחרי שבקשה דומה הוגשה ב-2015 נגד אופטיקה הלפרין ואף הגיעה לבית המשפט העליון והסתיימה בפיצוי צרכנים.
הבקשה נגד אופטיקנה הוגשה באמצעות עו"ד שחר סקברר ועו"ד נמרוד גרון ממשרד סקברר-גרון, בשם כל מי "שגורם מטעה מטעם אופטיקנה שאינו אופטומטריסט מוסמך כדין ביצע בהם בדיקת עיניים בשבע השנים האחרונות". סכום התביעה: 14,609,254 שקל.
המבקש לתבוע נבדק בסניף אופטיקנה בקריון והרגיש לטענתו "זעזוע והלם", כשגילה שהעובד שבדק אותו אינו אופטומטריסט, ועל כן לא היה מוסמך ומורשה לעשות זאת.
"המשקפיים תאמו לצרכיו, שימושו ומידותיו"
באופטיקנה טענו כי בניגוד למה שהיה נהוג באופטיקה הלפרין, העובדים אצלה ענדו תג שם שבו צוינו שמו של המתמחה והיותו בוגר החוג לאופטומטריה, וכן כי ביצוע הבדיקות נעשה בליווי, פיקוח והשגחה צמודה של אופטומטריסט הסניף המורשה, והכל בהתאמה לעמדת משרד הבריאות ביחס להסדרת ההתמחות בתקנות. בכך הרשת יידעה את הלקוחות שמי שבודק אותם הוא מתמחה ולא הטעתה אותם, בניגוד לפרשת אופטיקה הלפרין.
עוד היא טוענת כי המתמחה שבדק את המבקש לתבוע, הוא כעת מוסמך ועובד בחברה. כמו כן לא נגרם למבקש נזק לטענתה, "שכן אין מחלוקת כי המשקפים שהותאמו לו בבדיקה שנערכה לו בסניף בקריון תאמו את צרכיו, שימושו ומידותיו". כמו כן טענה הרשת כי הוא לא מצא לכאורה מתלוננים נוספים.
לטענת המבקש לתבוע, הוא לא היה מודע בזמן אמת לכך שמי שבדק אותו היה מתמחה, וזה לא משנה את עצם האיסור המוחלט לערוך בדיקות ראיה על ידי מי שלא הוכשרו לכך וקיבלו רישיון כדין.
באופטיקנה טענו כי החוק עמום בנושא הזה. לטענת החברה, יש בחוק חריג לכלל שלפיו לא יעסוק אדם באופטומטריה, אלא אם יש בידו רישיון. לפי החריג, טענה החברה, היא רשאית להעסיק את מי שנמצאים במהלך לימודי התואר באופטומטריה ועוברים למבחני ההסמכה, וזאת במסגרת עבודה מעשית ותחת השגחה ופיקוח. לטענתה, החריג אינו אקראי ונועד מלכתחילה להכשיר את עבודתם המעשית של מי שעתידים להיות אופטומטריסטים, טרם מבחני ההסמכה וקבלת הרישיון בפועל. עוד היא טוענת שעמדת משרד הבריאות היא שהעבודה המעשית היא חלק הכרחי מההכשרה המקצועית של האופטומטריסטים, שבהעדרו תהיה הכשרתם לקויה בהעדר ניסיון מקצועי מעשי.
הפרת חוק העיסוק באופטומטריה
המבקש לתבוע טען כי מדובר בשאלה משפטית זהה לזו שעמדה בלב פרשת אופטיקה הלפרין. בית המשפט העליון קבע אז "באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין להעסיק כל אדם שאינו אופטומטריסט מורשה בביצוע בדיקות ראיה, וכי אין מעמד חוקי ל'התמחות בעבודה מעשית' בהקשר זה".
לטענת המבקש לתבוע, אופטיקנה נהגה להעסיק דרך קבע בלא פחות מ-80 סניפיה ברחבי הארץ, גורמים שאינם מורשים ואינם מוסמכים המבצעים בדיקות ראיה ללקוחות, והכל מטעמים של חסכון בעלויות כוח אדם.
בית המשפט העליון, קבע בפרשת אופטיקה הלפרין, כי העסקת מתמחים שאינם בעלי רישיון לעסוק באופטומטריה מפרה לכאורה את חוק העיסוק באופטומטריה. עוד יש להחיל לטענתו, את קביעת בית המשפט העליון כי לא ניתן להתמחות באופטומטריה, משלא הוסדרו התקנות כנדרש בחוק על-ידי שר הבריאות וכי הסמכות לקבוע כיצד תתבצע ודאי לא הואצלה לגורמים פרטיים שמטרתם להשיא את רווחיהם.
בנוסף, נשען המבקש לתבוע על הכרעת בית המשפט שם, שלפיה הפרשנות המתירה העסקת "מתמחה בעבודה מעשית" מאפשרת לעקוף את הוראת ייחוד העיסוק ולהעסיק כל אדם תחת הגדרה זו משום שלא קבועה מגבלת השכלה במסגרת החריג הנטען, וכי העסקה של עובדים כאלה היא פרט מהותי שיש חובה לגלותו לצרכנים שהעדרו הינו בבחינת הטעיה והפרה של חובות תום לב.
אופטיקנה טענה כי הבינה אז שלפי החוק אין מניעה להעסיק מתמחים בעבודה מעשית, בהדרכה ובפיקוח של אופטומטריסט מורשה, וכך נהגה. לטענתה, היא פעלה מתוך אמונה שלמה שהיא פועלת כחוק, ומעולם לא התקבלה אצלה פניה בעניין מהרגולטור, לטענתה, בשונה מהמקרה בעניין הלפרין בו הרשת עמדה על זכותה להמשיך ולהעסיק מתמחים בביצוע בדיקות, היא עצמה העסיקה במשך השנים רק מתמחים ספורים בעבודה מעשית, והבדיקות בסניפיה התבצעו בליווי ובפיקוח של אופטומטריסט מורשה, בניגוד לעניין הלפרין שם הועסקו המתמחים ללא ליווי ופיקוח ובדקו לקוחות באופן עצמאי. בכל מקרה מאז, הרשת חדלה לערוך בדיקות ראיה והיקף התופעה זניח ושולי לכן גובה הנזק הוא מזערי.
אופטיקנה טענה כל העת שמדובר בפרשה שונה מפרשת אופטיקה הלפרין, אבל באותה נשימה טענה גם כי אין לפסוק לתובע הייצוגי ובא כוחו גמול ושכר טרחה, משום שהתובענה ובקשת האישור אינן אלא "העתקה של בקשת האישור שהוגשה בעניין הלפרין, לרבות התצהיר שצורף לה, בשיטת 'מצליח', מבלי שטרחו עליה טרחה מיוחדת או בכלל, אלא לכל היותר שכפלו מהמוכן, כדי לשחזר את 'ההצלחה', ובפרט שהמבקש לתבוע לא התייצב לאף דיון. לטענת אופטיקנה, התובענה ובקשת האישור אינן מעלות סוגיה משפטית חדשה שראוי כי תתברר במסגרת הליך ייצוגי, ולא היה מקום להטריח את בית המשפט בהקשר זה כלל, לאור חלוף הזמן וחדילתה מהעסקת מתמחים לפני שנים".
הבקשה אושרה – אך גם תום הלב של הלקוח ייבדק
לפי בית המשפט, יש כאן שאלות משותפות לפרשת אופטיקה הלפרין: האם אופטיקנה רשאית להעסיק עובדים כבודקי ראיה אף שאינם אופטומטריסטים מורשים; האם אופטיקנה הפרה את חובותיה כלפי לקוחותיה בהעסקתם; האם אופטיקנה הפרה את חוק האופטומטריה וחוק זכויות החולה; האם קיימת לאופטיקנה חובת גילוי לגבי העדר רישיון לעובד שבודק ראיה והאם לא קיימה את חובתה ובכך הטעתה או היתה עלולה להטעות את לקוחותיה; האם בהפרת חובת הגילוי גרמה אופטיקנה ללקוחותיה נזק מסוג פגיעה באוטונומיה ומהו הנזק שנגרם לחברי הקבוצה.
השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי ההבדלים בין מקרה אופטיקנה למקרה אופטיקה הלפרין אינם מצדיקים דחיית הבקשה בשלב זה. עוד קבעה כי לגבי זה שהבודק היה מתמחה - אין ויכוח בין הצדדים ולכן אושרה הייצוגית, אך אם יוכח בסופו של ההליך, שהמבקש ידע שהעובד שבדק אותו לא היה מורשה לכך, והסכים לבדיקה כהכנה לגיבוש עילת תביעה לצורך הגשת התובענה, הרי שתהיה לכך השפעה מכרעת על תום לבו בהגשת ההליך.
אופטיקנה מסרה בתגובה: "אופטיקנה פעלה לאורך כל הדרך בתום לב ובהתאם להנחיות הדין ועמדת משרד הבריאות כפי שנמסרה לה לפני שנים רבות. לאחר שמשרד הבריאות שינה את עמדתו ופרסם אותה לראשונה בהליך אחר (אופטיקה הלפרין), אופטיקנה אימצה מיד את ההנחיות החדשות ופועלת על פיהן כבר שנים רבות, כפי שגם קבע בית המשפט בנושא".
