מי שמחפש את כוכב השביט הבא של הסייבר הישראלי יכול לסמן לעצמו את חברת סייארה (Cyera). בשנתיים האחרונות היא נמצאת במרוץ על סטרואידים, וקצב הצמיחה שלה מזכיר את הבועה של 2020, כשהחברה נולדה. אחרי סבב גיוס A בהיקף 56 מיליון דולר ב-2022, הגיע ב-2023 גיוס של 100 מיליון דולר, אחריו ב-2024 שני גיוסים - של 300 מיליון דולר, שהפכו אותה ליוניקורן בשווי 1.5 מיליארד דולר, ושל 300 מיליון נוספים לפי שווי של 3 מיליארד דולר. ממש לפני מספר חודשים הושלם סבב E בהיקף של 540 מיליון דולר, אחד הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי, שקבע את שוויה על 6 מיליארד דולר.
זה נכון שכל חברות הסייבר נראות כאילו הן מתקיימות ביקום מקביל מההייטק הישראלי, וכאילו המשברים שפוקדים את הענף פסחו עליהן. אבל עדיין, הסיפור של סייארה נראה יוצא דופן. אם קצב הצמיחה הנוכחי שלה ימשיך, יש סיכוי לא רע שהיא תממש את היעד שהציבו לעצמם היזמים - להגיע לשווי שוק של 100 מיליארד דולר.
יש הרבה תנאים מקדימים שמובילים להצלחה של סטארטאפ: יזמים מוכשרים, רצוי בעלי ניסיון; טכנולוגיה חדשנית שפותרת בעיות אמיתיות; שוק עולמי עצום; ואולי הכי חשוב - מזל, והרבה. היזמים של סייארה היו חסרי ניסיון בתחילת הדרך ולא ידעו מה הבשורה שלהם. אבל היה להם הרבה מזל. ולא פחות מזה - שכל. הם הצליחו לזהות את השוק העולמי העצום שמחפש פיתרון שהם יודעים להביא.
השם הלוהט בתעשייה
"היינו מדברים עם מנהלי אבטחת מידע בארגונים כדי להבין מה מעניין אותם", מספר תמר בר אילן, מייסד שותף ו-CTO. "שמענו טענות שלהם שהם לא יודעים איפה נמצאים הנתונים הרגישים של הארגון ומה קורה איתם. ואמרנו – 'אוקיי, אנחנו יכולים לבנות מוצר שיפתור את הבעיה הזאת בצורה חדשנית וטוטאלית. Fast Forward שנתיים קדימה נולד תחום ה-DSPM ומבחינתנו זה דבר מטורף. הארגונים הכי גדולים והכי רציניים בעולם באים אלינו ואומרים 'אנחנו צריכים DSPM'".
אין ספק – DSPM ("ניהול מצב אבטחת המידע") הוא השם הלוהט בתעשייה. הוא מאפשר לחברות ענק, שפרושות על עשרות אלפי מחשבים, מערכות אחסון מידע בחברה ושירותי אחסון מידע בענן, לדעת אילו נתונים נמצאים איפה בכל רגע, מי עושה בהם שימוש והאם הוא רשאי לעשות זאת, או שהוא עובד שמנסה להגיע למידע חסוי או בכלל האקר שמנסה לגנוב מידע. לפני שלוש שנים הקטגוריה הזו לא היה מוגדרת בכלל. כניסת מחשוב הענן ואחריה הבינה המלאכותית הפכו אותה לדבר הכי בוער לחברות הגדולות.
"הלקוחות הראשונים שלנו סיפרו לחברים שלהם על הדבר הזה ואיך הוא משנה את התמונה, ולאט לאט הגל הזה גדל. בתור יזם בתחילת הדרך, החלום הוא שתיווצר קטגוריה ושכל הארגונים בעולם יתחילו לאמץ את הטכנולוגיה", אומר בר אילן.
שגב: "בתפקיד האחרון הקמנו סוג של סטארטאפ בתוך 8200. אני לא יכול לפרט עליו יותר מדי אבל בוא נגיד שאם תעבור על כל הדברים שהתפוצצו לאורך השנים האחרונות, אולי תמצא שם כמה דברים שלנו".
"כשיצאנו לדרך באמת האמנו - זו אפילו לא הייתה היפותזה - שלא הגיוני שהארגונים לא יודעים להגיד איזה מידע יש להם ואיפה הוא. וגם האמנו שהבעיה הזו רק תלך ותחמיר", אומר יותם שגב, מייסד שותף ומנכ"ל החברה. "אבל מאז כל שינוי שקרה בעולם הטכנולוגי רק מגביר את המגמה הזאת – הרגולציה, המעבר לענן, ה-AI שיוצר המון מידע, ואין לך שום שליטה במה שקורה".
המעקב הצמוד אחר כל פריט מידע מאפשר לחברה למנוע דליפת מידע (Data Loss Prevention – DLP), שהוא התחום החדש שהחברה נכנסת אליו בעולמות אבטחת הנתונים. כך, למשל, אותר בימים האחרונים סוכן ביטוח אצל אחד הלקוחות, שהעביר את כל המסמכים לחברה המתחרה. בחברה אחרת שעוסקת בהפקת תסריטים התברר שעובדים מוציאים מהחברה תסריטים בשלבי עבודה. "אנחנו בפוזיציה מאוד ייחודית וחזקה של להתריע ולמנוע דלף מידע", אומר שגב. "ועכשיו כשנכנסים שימושים בעולמות ה-AI, סייארה יכולה לאתר גם שימוש לא אתי ב-AI".
בר אילן מספר כי "התחלנו בעולם של DSPM ואז התרחבנו לעולם של DLP, והכל מתוך אסטרטגיה שאנחנו רוצים להיות פלטפורמת אבטחת נתונים כוללת, שפותרת את כל המקרים שקשורים בדאטה. OpenAI לא פותר עבור החברות את בעיית האבטחה, וגם חברות הענן לא עושות את זה. אנחנו רוצים להיות חברת ה-Data Security הכי גדולה בעולם. זה תחום כל כך קריטי ומהותי, שאנחנו רואים כאן הזדמנות לבנות את אחת מחברות הסייבר הכי גדולות בעולם, חברה כחול-לבן, שמבחינתנו זה דבר מאוד משמעותי ודרמטי".
"הקמנו סטארטאפ בתוך 8200"
שגב נולד וגדל ביישוב הקהילתי אלון הגליל בעמק יזרעאל. את אווירת ההייטק הוא ספג בבית מאבא שהיה איש תוכנה, ושבגללו המשפחה עשתה רילוקיישן של כמה שנים לבוסטון. "לא מזמן אמרתי לאבא שלי – 'בואנ'ה, מכרתם ללקוחות מדהימים כמו בנק אוף אמריקה וג'יי פי מורגן'. אז הוא צחק ואמר לי – 'כן, רק לנו זה לקח 15 שנה ואתה עשית את זה בשנתיים'".
בר אילן גדל בחיפה עם עוד שלושה אחים: שני אחים גדולים ואח תאום. "בסוף, המשפחה והאחים זה היה הדבר הכי חזק ומשמעותי ומעצב", הוא אומר. ומאיפה מגיע השם תמר? "אחרי שני האחים הגדולים ההורים שלי ממש רצו בת ואז יצאו להם שני תאומים בנים, אז נראה לי שהם אמרו - לפחות ניתן להם שמות של בנות".
אחיו התאום של תמר הוא נטע, היום ד"ר נטע בר אילן, רופא במחלקה פנימית. האח הבכור הוא עומר בר אילן, מנהל הפיתוח בחברת הסטארט אפ "קלע" (Kela) של חמוטל מרידור. האח שלישי, איתי בר אילן, משרת במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, בתחום הלוחמה בתת קרקע.
שגב תכנן להתגייס ליחידה קרבית בצה"ל אבל ב-2010 המיונים הובילו אותו למסלול היוקרתי של תלפיות, שם פגש את בר אילן. "אשכרה אני זוכר אותו מהתור בבקו"ם לקבל את המדים. הוא היה גבוה גם אז ונראה חכם, אז לא ידעתי עד כמה". השניים עשו את מסלול ההכשרה בתלפיות ביחד "זה מסלול מדהים גם באיכויות שלו וכמה הוא נתן לנו, וגם במעגל החברתי שהוא פתח לנו". לאחר מכן הם הוצבו ביחד ביחידה 8200 של אמ"ן והמשיכו לעבוד ביחד.
"בתפקיד האחרון הקמנו סוג של סטארטאפ בתוך 8200. בעצם זכינו להזדמנות להקים ביזנס חדש, להתחיל משהו מאפס. לתפקיד הזה הגענו עם ניסיון במו"פ ובעולמות המבצעים, ישבנו בחדר קטן ובנינו את הביזנס ופשוט היה כיף לעבור ביחד".
ביזנס שעושה מה?
"אני לא יכול לפרט אבל בוא נגיד שאם תעבור על כל הדברים שהתפוצצו לאורך השנים האחרונות, אולי תמצא שם כמה דברים שלנו".
המון שנים שהתנקזו לרגע אחד
אחרי השחרור שגב מצא עבודה ובר אילן העדיף להגשים חלום אחר וטס לארה"ב לטיול של כמה חודשים ב"שביל ישראל האמריקני". רק שאז, ב-2020, פרצה הקורונה והשביל נסגר. בעצם כל ארה"ב נסגרה. בר אילן הבין שזה הזמן לחלום האחר שלו.
שגב: "תמר התקשר אליי ביום שסגרו לו את השביל ואמר לי 'טוב תשמע, אין לי את השביל. תתפטר. מתחילים". בר אילן: "כל המסלול שלנו מ-2010 מתנקז לרגע הזה של להקים סטארטאפ, באמת המון שנים התנקזו לרגע הזה".
היה עניין קטן: מה החברה החדשה שלהם אמורה לעשות? על השולחן היו אפילו רעיונות רחוקים מעולמות הסייבר. "לא היינו סגורים על שום דבר, אבל די מהר הבנו שיש סיבה שבחרנו לעסוק בסייבר בעשור האחרון, ושאנחנו די אוהבים את התחום הזה", אומר שגב. ככה ב-2020 נולדה Cyera, שילוב של המילים Cyber ו-Era.
שגב: "הרבה פעמים כשמשקיעים היו פונים אלינו תמיד היינו עונים עם המשפט הקבוע – תנו לנו לעבוד בשקט. אתה יודע, הרבה אנשים חושבים שהם נפגשו עם משקיעים בבית קפה בשרונה אז הם ישקיעו. אבל המשקיעים לא באים להיות חברים שלך, הם מחפשים את הביזנסים הכי טובים בעולם"
כאן התחיל שלב ארוך של הכרת השטח באמצעות פגישות עם מנהלי אבטחת מידע. "לקח לנו שמונה חודשים ועשרות שיחות עם משקיעים ומנהלי אבטחה כדי להגיע לרעיון המדויק", אומר שגב. "עם הרקע ב-8200 ידענו לעשות מבצעי סייבר יותר טוב מכל אחד, ברמה עולמית", אומר בר אילן, "אבל מה זה להיות איש אבטחת מידע בארגון של 100 אלף איש? זה סוג אחר של סייבר. פתאום אתה מבין כמה אתה לא מבין את העולם הזה. אבל אתה מבין את גודל הבעיה – אלה מאות אלפי מחשבים, מאות אלפי עובדים, ולמנהלי אבטחת המידע קשה להבין מה קורה בארגון".
עם הרעיון הטכנולוגי שהולך ומבשיל, ב-2021 הגיע הזמן למצוא משקיעים. יש בישראל מספר לא קטן של קרנות שמתמחות בהשקעה בסייבר, אבל השניים בחרו בקרן סייברסטארטס. "הלכנו לגילי רענן וליאור סימון ונפגשנו איתם והיה חיבור מאוד טוב", אומר בר אילן. "הרגשנו שאלה אנשים שאנחנו רוצים לעבוד איתם ושנלמד מהם המון". שגב: "היו לנו הצעות גם מקרנות אחרות אבל סייברסטארטס בלטו בתור קרן מיוחדת. וגם ברמה האישית - היה חיבור מאוד טוב. זה כמו חתונה קתולית כן? אתה נשוי להם, ואתה רוצה לוודא שאלה האנשים שאתה רוצה לצאת איתם למסע הזה".
גילי רענן אומר שרק סטארטאפ אחד מתוך מאה מצליח, וכשהוא נפגש עם יזמים הוא צריך להעריך אם הם האחד מתוך מאה. הרגשתם שאתם תחת זכוכית מגדלת?
שגב: "לגמרי. ואני חושב שבשלב הזה לא האמנו שאנחנו האחד ממאה. המסלול שלנו בחיים עד אז היה מסלול מצוין, הצטיינו בדברים שעשינו, אבל זה היה בתוך המסגרת הצבאית. עד אז לא היה לנו משהו שעשינו, שהיה יוצא דופן לחלוטין". בר אילן: "בסוף, סייארה היא ההצלחה המקצועית הכי גדולה שנחלנו בחיים שלנו, עד כה".
"סייארה בהשוואה נראית טוב יותר מפאלו אלטו"
"אתה צריך לבנות שותפות עם הלקוחות, שותפות אמיתית שהם מרגישים שאתה קשוב לבעיות שלהם, ואז הם רוצים לעבוד איתך", מציין בר אילן. "בסוף, אנחנו חברה עם מאות מיליוני דולרים שאנחנו יודעים להשקיע במו"פ - מהנדסים ומהנדסות הכי מוכשרים והכי חכמים בעולם – ואנחנו רוצים שהם יידעו שאנחנו הולכים לפתור את הבעיות הכי גדולות שלהם כמו שהם מבינים אותן. זה מה שמייצר לך לקוחות לכל החיים".
הלקוחות הראשונים הגיעו כבר ב-2021, כשהחברה הייתה עוד בשלבים הראשונים. מאז הצטרפו עוד מאות לקוחות, חלקם חברות פורצ'ן 500. פלטפורמת אבטחת הנתונים של סייארה נחשבת לאחד הפתרונות המובילים בכל הקשור לאיתור נתוני החברה ואבטחתם. איומי מתקפות הסייבר הולכים ומתגברים, חברות נאלצות לשלם סכומי כופר עצומים כדי לשחרר נתונים שנפרצו. משהו במוצר של סייארה או אולי בהתנהלות של אנשיה כנראה מקנה מעט שלווה לנפשותיהם המיוסרות של מנהלי אבטחת המידע בארגונים, והם מצטרפים בזה אחר זה. מה שמקנה הרבה חדוות חיים למשקיעים.
שגב מסביר כי "הגיוסים באים אחרי הלקוחות. הרבה פעמים כשמשקיעים היו פונים אלינו תמיד היינו עונים עם המשפט הקבוע – תנו לנו לעבוד בשקט. אתה יודע, הרבה אנשים חושבים שהם נפגשו עם משקיעים בבית קפה בשרונה אז הם ישקיעו. אבל המשקיעים לא באים להיות חברים שלך, הם מחפשים את הביזנסים הכי טובים בעולם. אז בשביל לקבל השקעות מדהימות צריך לבנות את הביזנס הכי טוב בעולם, ואת זה עושים עם הלקוחות לא עם משקיעים".
ובכל זאת, המשקיעים האלה הגיעו להסכמה שאתם שווים כבר 6 מיליארד דולר. זה בגלל שביקשתם יפה, או שזה עובד אחרת?
שגב: "זה בהחלט עובד אחרת. תראה, סייארה היא מצרך מאוד נדיר בשוק. בכל העולם יש מעט מאוד חברות צמיחה עם מאפיינים כמו של סייארה. מבחינת המשקיעים אין המון אפשרויות להשקיע בחברה שכרגע נגיד שווה 6 מיליארד דולר, ושיש לה פוטנציאל ברור להיות חברה של יותר מ-100 מיליארד דולר. תשווה לחברות שהן היום מעל 100 מיליארד דולר - קראוד סטרייק, פאלו-אלטו, דטה בריקס – סייארה במדדי השוואה נראית יותר טוב ממה שהן נראו בשלב המקביל - כמה לקוחות משלמים, כמה כסף זה לוקח, כמה כסף היינו צריכים לשרוף כדי לבנות את זה".
אז שווי של 100 מיליארד דולר זה היעד שלכם?
שגב: "אני יודע? אנחנו בונים עסק מדהים. הביזנס הזה הוא נע ונד בין לחלום הכי בגדול ולהגיד 'בואו נכבוש את העולם' לבין היום-יום שזה עבודה, עוד לקוח ועוד פיצ'ר".
בריאיון ל-ynet מנכ"ל סייברארק אודי מוקדי אמר שהוא מתכוון לבנות חברת סייבר ענקית וכמה חודשים אחרי זה הוא נמכר לפאלו אלטו. גם אסף רפפורט מוויז הצהיר שהחברה תישאר עצמאית ואז נמכר לגוגל. זה עלול לקרות גם לכם?
שגב: "אודי ואסף בסוף עשו עסקאות מדהימות למחזיקי המניות שלהם. אני מבין את הציניות אבל כשאודי אמר לך את זה עוד לא הייתה לו הצעה של 26 מיליארד דולר. הוא אומר לך 'אני בונה את חברה הכי טובה בעולם' ואז מישהו מעריך את החברה בשווי הרבה יותר גבוה ממה שהשוק מעריך. זו סיטואציה מדהימה וטובה למדינה, זה דבר מצוין. לסייברארק מגיע צל"ש".
בר אילן: "רק תחשוב איזה אחוז מתקציב המדינה ממומן מהעסקאות האלה. זה באמת בלתי נתפס. אחי התאום שהוא רופא אומר שאם העסקה הזאת תאפשר לבנות מחלקה חדשה בבית החולים או להקים בניין חדש - איזה דבר מטורף זה יהיה. הכסף הזה נוצר בזכות מספר מצומצם של עסקאות ובזכות התעשייה הזאת. אז אני חושב שאנחנו מאוד רוצים לראות את סייארה ממשיכה להיות חברה עצמאית, חברה ישראלית בקנה מידה של חברות הסייבר הכי גדולות בעולם".
היעד הקרוב של החברה הוא לעבור את רף 100 מיליון הדולר הכנסות חוזרות (ARR). זה יקרה בתוך זמן קצר ומהווה "מיילסטון מאוד דרמטי" עבור החברה. היעד הבא עשוי להיות עוד גיוס הון או הנפקת מניות בנאסד"ק. "בתור חברת תוכנה לארגונים גדולים, יש משמעות לזה שנהיה חברה ציבורית", אומר שגב. "ככה הלקוחות שלך יודעים שיש בקרה, הם יודעים איפה הביזנס שלך עומד. השקיפות הזאת חשובה כשאתה מוכר לבנקים הגדולים, לחברות הטלקום וכו'".
