ביום שישי הקרוב, 25 באפריל, תיכנס לתוקף העלייה הגורפת בתעריפי התחבורה הציבורית בישראל. מה הוביל לעליית המחירים החדה, כמה יעלה כרטיס לאוטובוס כעת והאם באמת מדובר ב"צדק תחבורתי" כפי שבמשרד התחבורה מנסים לשווק את המצב? ynet עושה סדר בעוד רפורמה שנויה במחלוקת של השרה מירי רגב, ובהשפעה שלה על הכיס של כולנו.
נתחיל בקצת היסטוריה: מתי הייתה עליית המחירים האחרונה?
למי ששכח, רק בפברואר האחרון עלה תעריף הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים ובגוש דן משישה שקלים לשמונה שקלים לנסיעה בודדת, עלייה של 33%. זאת, בשל העדכון התקופתי שנדרש בחוק צו פיקוח על מחירים, בשל עליית עלויות ההפעלה והתשומות של הרכבת הקלה. בנוסף, גם ביוני אשתקד עלו תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית בשיעור של עד כ-10% ומחיר הנסיעה הבודדת באוטובוס קפץ מ-5.5 שקלים ל-6 שקלים כיום.
הכותרת
מדינה בפקק: אלה הסיבות שבגללן עמדתם היום שעה בכביש
27:28
ובכמה יעלו המחירים כעת?
עליית המחירים משתנות לפי סוג הכרטיס (אוטובוס, רכבת או משולב), מרחק הנסיעה והאם מדובר בכרטיס נסיעה חד-פעמי או במנוי יומי או חודשי (מכונה חופשי-ארצי). ככלל, עליית המחירים החדה ביותר תרשם בתעריף הנסיעה הנפוץ ביותר, שהוא כרטיס בודד של עד 15 ק"מ.
כך למשל, מחיר הנסיעה הבודדת באוטובוס יזנק משישה שקלים כיום לשמונה שקלים, עלייה של 33%, ותעריף הנסיעה הבודדת ברכבת כבדה יזנק מ-9.5 שקלים ל-11.5 שקלים, עלייה של 21%. בהתאם, גם שיעור העלייה של כרטיס "חופשי יומי" או "חופשי חודשי" הנפוצים ביותר, של עד 15 ק"מ ועד 40 ק"מ, בהתאמה, יזנק בשיעור חד של 21%. כך, מחיר "חופשי יומי" יעלה מ-19 שקל ל-23 שקל ומחיר "חופשי חודשי" מ-267 שקל ל-323 שקל.
מנגד, שיעור העלייה יורד ככל שמרחק הנסיעה ומחיר הכרטיס עולה. כלומר, אם שילמנו עד היום 28.5 שקל לנסיעה בודדת באוטובוס של עד 225 ק"מ, נשלם כיום 30.5 שקל – עלייה של 7%. על נסיעה ברכבת במרחק דומה נשלם החל מסוף השבוע הקרוב 52.5 שקל – במקום 50.5 שקל כיום, עלייה של 4% "בלבד".
למה המחירים עולים?
מדובר בהעלאה שעליה סוכם בסוף השנה שעברה במסגרת דיוני התקציב בין שרת התחבורה מירי רגב, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', במסגרתם נמנעה רגב מקיצוץ רוחבי של כ-769 מיליון שקל בשנה שהיה אמור לרדת מתקציב משרדה בשלוש השנים הבאות, בתמורה להעלאת מחירים רוחבית. לטענת המשרד, "התעריף יותאם לממוצע ה-OECD ויעלה בשני שקלים, דבר שיאפשר תקציב ייעודי למאמץ המלחמתי והגדלה משמעותית של תוספות השירות בתדירות ובקווים, ומתן הנחות משמעותיות לאוכלוסיות מגוונות ומוחלשת".
האם יהיו אוכלוסיות שזכאיות להנחות?
כן. בכל פרסום על עליות המחירים הקפידו להדגיש במשרד התחבורה כי אלו יאפשרו את המשך קידום רפורמת "צדק תחבורתי" של השרה רגב, שכוללת שורה של הנחות לאוכלוסיות מוחלשות, לתושבי הפריפריה החברתית, לאזרחים ותיקים ולחיילים משוחררים.
בהתאם, ביום שישי הקרוב, לצד עליית המחירים הגורפת, יכנסו לתוקף גם שורה של הנחות, בהן: 50% הנחה לתושבי הפריפריה החברתית (ישובים, רחובות ובניינים ספציפיים בדירוג חברתי-כלכלי 1-5 ורשויות מקומיות בפריפריה); 33% הנחה לצעירים בני 18 עד 26; פטור מתשלום לחיילים משוחררים למשך שנה לאחר השחרור והורדת גיל הפטור מתשלום מ-75 כיום ל-67.
מה משמעות ההנחות?
לפי משרד התחבורה, משמעות הרחבת ההנחות היא שלמעלה מ-80% מהציבור יהיו זכאים להנחה או לפטור מתשלום בנסיעה בתחבורה ציבורית.
האם ההנחה היא אוטומטית?
לא. כדי לקבל את ההנחה על הנוסעים להטעין "פרופיל זכאות" באמצעות הרב-קו או אפליקציית התשלום המועדפת עליכם. למעשה, זו הסיבה העיקרית לאחת הביקורות הבולטות ביותר נגד הרפורמה של רגב: מעט מאוד אנשים נרשמו בפועל להנחות עד היום, בעוד עליות המחירים היו כמובן גורפות ומיידיות והשפיעו על הכיס של כלל המשתמשים. בנוסף, יודגש כי ההנחות תקפות רק בתשלום על מנוי נסיעה "חופשי-חודשי" ולא על נסיעה בודדת – שהוא כאמור עדיין כרטיס הנסיעה הנפוץ ביותר.
האם הרפורמה תגרום לעלייה במספר הנוסעים בתח"צ?
כבר היום מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות עם התחבורה הציבורית הזולה ביותר בעולם, וזאת מכיוון שממשלת ישראל סבסדה לאורך השנים את תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית בשיעורים אדירים. עם כניסתה לתקוף של הרפורמה החדשה במלואה, שיעור הסבסוד של המדינה את כרטיסי הנסיעה בתחבורה ציבורית יזנק ל-90%, לעומת שיעור ממוצע של כ-50% בשאר העולם המערבי.
מנגד, בעוד שהוכח כי המחיר כן מהווה שיקול מסוים בבחירה של האזרחים האם לנסוע בתחבורה ציבורית או לקחת את הרכב הפרטי, הוא הרבה פחות משמעותי מרכיבים אחרים כמו איכות, מהירות ותדירות השירות. זאת אחת הסיבות שעל אף ששיעור הסבסוד בישראל כבר היום הוא גבוה במיוחד, שיעור השימוש בתחבורה הציבורית הוא מהנמוכים בעולם (כ-90% מהנסיעות מתבצעות ברכב פרטי).
כעת, רגב ומשרד התחבורה משתמשים בכסף של עליית המחירים הגורפת כדי לממן הנחות לאוכלוסיות ספציפיות, יש שיאמרו מטעמים פוליטיים, במקום להשקיע אותו בשיפור ובייעול התחבורה הציבורית במטרה להגדיל את מספר המשתמשים בה ולהקל על הגודש בכבישים.
איך עליות המחירים ישפיעו על בעלי העסקים?
לפי חברת "הופאון", המפעילה את אחת מאפליקציות השימוש והתשלום בתחבורה ציבורית המובילות בארץ, עליית המחירים של תעריף "חופשי-חודשי" לאוטובוסים ממחיר של 236 שקל ל-315 שקל משמעותה זינוק של 33% בעלות ההוצאה למעסיק. כך למשל, בחברה שבה מועסקים 100 עובדים, העלות החודשית למעסיק תהיה 7,900 שקל ולשנה כ-95 אלף שקל. בחברה של 500 עובדים ההתייקרות החודשית בעקבות ה"מס החדש" הינה 40 אלף שקל ובחישוב שנתי תעמוד על כ-480 אלף שקל.
על פי ההערכות, במשק הישראלי יש כיום כ-3.5 מיליון שכירים המועסקים בהיקף משרה מלא, כאשר רובם הגדול זכאים להחזר הוצאות נסיעה על פי חוק. ב"הופאון" טוענים כי משמעות עליית המחירים, שתעמוד על תוספת של כ-79 שקל עבור כל עובד, היא תוספת עלות כוללת של עשרות עד מאות מיליוני שקלים בחודש המושתים על המגזר העסקי.
