"אני מאוד עצוב, זו הפעם הראשונה בעשרות השנים האחרונות שאני נאלץ להשאיר את כל היבול בשדה", מספר בכאב איל רודוי, מאחרוני החקלאים בעפולה. "השארתי 500 טונות של בצל איכותי ומשובח, מהטובים בעולם, בגלל שאין סיבה לקטוף אותו. אין שוק".
משפחתו של רודוי, בן 62, היא אחת ממשפחות החלוצים הוותיקות שיישבו את העיר עפולה כבר בהקמתה בשנות ה-20. המשפחה ממשיכה לעבד את השטחים החקלאיים שלה, שחלקם מצויים בשטחי העיר עפולה והשאר בשטחי המועצה האזורית עמק יזרעאל. "בזכות שאר הגידולים שלי אני מצליח לשרוד את השנה הקשה. זרענו בצל על 70 דונם וקיווינו למכור ב-90 אגורות לק"ג, אבל לצערי אפילו 80 אגורות אני לא מקבל היום. אני כועס על זה שהורידו את המכסים ואיפשרו יבוא חופשי של בצל. הרסו לנו את הענף. בא לי רק לבכות. הסיכוי היחיד להציל את החלקה זה רק אם יאפשרו הוצאת סחורה מקומית לעזה, ואז נוכל למכור להם את הבצל. אני מעריך את הנזק בלפחות חצי מיליון שקל", מסכם רודוי.
הוא לא לבד. ענף הבצל בישראל נמצא בשעתו הקשה ביותר. גידולי הבצל בישראל מתפרסים על כ-20 אלף דונם, מעמק החולה ועד הערבה הדרומית. במסגרת רפורמת היבוא, המכס על בצל יבש ירד והיבואנים הסתערו על הבצל ההולנדי. בשנה האחרונה היבוא הגיע לשיא, ולחקלאים לא משתלם לאסוף את הבצל. חלקם פשוט משאירים את הבצל בשדות להירקב, ואילו החקלאים הגדולים והמבוססים, שיכולים להרשות לעצמם, אוספים את הבצל, אורזים ושמים בקירור. גם הצרכנים מרגישים את ההשפעה של הורדת המכס, אלא שבמקום ליהנות מירידות מחירים, מחיר הבצל דווקא עלה. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מסביר כי "זה מה שקורה בחקלאות כשאין תכנון ואין ראייה קדימה, כשהרשתות שולטות בחקלאים. ביטחון מזון ל-25 שנה זה טוב, אבל צריך לדעת גם מה קורה השנה ושנה הבאה".
ארז כהן, בן 54, ממושב מלאה בחבל תענך שבעמק יזרעאל, מגדל כ-600 דונם בצל בשנה. הוא חקלאי ותיק וגדול, דור שני במשק, ויכול להרשות לעצמו לאחסן את התוצרת בקירור. "זה עולה הון תועפות. החשמל, ההובלה, הכל. אנחנו מתפללים שהמחיר מעט יעלה כדי שזה יצדיק את המאמץ", הוא אומר. "אבל בינתיים, מה שאנחנו רואים שהולך בשוק מפחיד. הכל בחסדי היבואנים והרשתות והמדינה. הרשתות רוצות את החקלאים חלשים, ומשרד האוצר שומע את הרשתות ולא את החקלאים".
שושי רשף-מור, מנהלת אגף סחר חוץ במשרד החקלאות וביטחון המזון, אומרת כי במשרד החקלאות בוחנים בימים אלו כלים שונים כדי לסייע לחקלאים בענף הבצל, "במקביל לאסטרטגיה הלאומית שמקדם המשרד שדוגלת בהגדלת הייצור המקומי לטובת ביטחון המזון הלאומי, באמצעות תמיכות ייעודיות, הוזלת תעריפי המים לחקלאים והרחבת אמצעי הייצור לכלל החקלאים".
ממשרד האוצר נמסר: "מחירי השוק מראים קורלציה בין סיטונאות לקמעונאות, כך שאין עדות לפגיעה בהכנסות החקלאים או לרווח עודף לרשתות. עליות המחירים נובעות ממגמות רוחביות בכלל הירקות ולא מחריגה בענף הבצל".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.08.25
