שטף הנפקות של חברות מזון מגיע לבורסה בתל-אביב: לאחר הנפקת "בלדי", יבואנית ומעבדת הבשר, ומחלבות גד הוותיקה, מתכוננת להנפקה גם חברת סוגת – יצרנית ויבואנית של סוכר, מלח, אורז, קטניות, טחינה "אל ארז", קמח, שמן "עץ הזית" ועוד. גם פטריות מרינה, מגדלת הפטריות מהצפון מתוכננת להנפקה בשווי 800 עד 900 מיליון שקל. וההנפקה הגדולה מכולן: בעליה של תנובה, קבוצת המזון הגדולה בישראל, מתכננים להנפיקה לפי שווי בסך 9-8 מיליארד שקל.
מתברר שאחרי שנים שחברות חלום (חברות שעדיין לא רווחיות ומוכרות בעיקר חלום לגבי הצלחה בעתיד), שחלקן הגדול איכזב, סטארטאפים של טכנולוגיות פורצות דרך והייטק, שמשכו את המשקיעים - הטרנד כעת הוא חברות מזון. ייתכן שלאור אי-הוודאות השוררת בארץ לגבי הכלכלה ועד עתידנו הגיאופוליטי - חברות המזון הוותיקות, היציבות והרווחיות, מסתמנות כ"סקסיות" במיוחד לאור האמרה הידועה בכלכלה: הציבור תמיד נזקק למזון ותרופות, גם בזמן מלחמות ומשברים כלכליים.
אמנם יש סיכוי נמוך שחברות המזון יבצעו אקזיט במיליארדים נוסח ווייז שנמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר או סייבארק שנמכרה לפאלו אלטו תמורת 25 מיליארד דולר, אבל הן יציבות, מחלקות דיבידנדים וממלאות בתיק ההשקעות את משבצת מניות בסיכון מופחת.
אחת מהחברות האלה שמתכננת הנפקה בטווח הארוך היא "תפוגן" - יצרנית הצ'יפס המובילה בישראל, שנרכשה לאחרונה על ידי קרן ההשקעות לנטרן לפי שווי של 500 מיליון שקל, ו"ביסקוטי", יצרנית קינוחים, עוגות ומאפים שמתוכננת להירכש גם היא על ידי לנטרן לפי שווי של 500 מיליון שקל. הקרן מתכננת להכין אותן להנפקה תוך שנתיים.
רווח נאה
ומי שקנה עשה בינתיים השקעה טובה. משקיעים שרכשו את מניות "בלדי" בהנפקה או מיד לאחריה, נהנו מרווח נאה שאינו מהפעילות השוטפת. המניה זינקה ב-63% ושוויה כיום 1.37 מיליארד שקל. גם מחלבות גד עלתה מאז ההנפקה ב-30% ושוויה כיום 1.2 מיליארד שקל.
עד כה לסקטור המזון הייתה נציגות מועטה בבורסה. חברות יצרניות או יבואניות מזון שנסחרות (לא כולל רשתות קמעונאות מזון) הן שטראוס, נטו יבואנית הבשר, ויליפוד יבואנית המזון, זנלכל יצרנית שימורים וירקות קפואים ובעלת מחלבת הגולן, גן שמואל יצרנית מיצים, טמפו יצרנית משקאות, ואנג'ל מאפיות לחם. אסם, ענקית המזון שנסחרה בעבר, נמחקה מהמסחר עם רכישתה על ידי נסטלה.
רשתות שיווק המזון כמו רמי לוי, יוחננוף ושופרסל זכו במדד משלהן בבורסה. בשנת 2024 הוא היה השני בדירוג התשואה שהשיגו מדדי הבורסה. לעומתם, יצרני המזון נותרו מאחור.
אז למה חלה התעוררות כעת? הסיבה היא שמאחורי הרכישות של חברות המזון, לא עומדות משקיעות אסטרטגיות – חברות מזון אחרות, אלא קרנות השקעות שגייסו כסף רב ומחפשות השקעות ו"התלבשו" על התחום שהיה "בתול" יחסית.
קרן לנטרן, בהובלת ריצ'י האנטר, שהיה בעבר גם מנכ"ל שופרסל, סימנה את התחום כשהוקמה לפני עשור והחלה ברכישות קטנות יותר: גלידה פלדמן, ופלים גילרו, מעדני יחיעם, בית המאפה הצרפתי, פטריות מרינה, ואז עלתה ליגה כאשר רכשה את מחלבות גד, תפוגן, ואמורה לסיים את רכישת ביסקוטי. קרן פורטיסימו רכשה את מפעל המלח משרי אריסון, את סוגת, את טחינה אל ארז ואת עץ הזית. קרן AP פרטנרס רכשה את השליטה בזוגלובק לפי שווי 450 מיליון שקל יחד עם שותפים מכובדים כמו לאומי פרטנרס, אלטשולר שחם, כלל ביטוח ועוד.
מקורב לקרן לנטרן אמר כי בארה"ב החל משנות ה-50 הונפקו חברות המזון הגדולות כמו קוקה קולה, מארס, נסטלה ויונילוור. לדבריו, "ישראל פיגרה במובן הזה ועכשיו מגיע התיקון. כמובן שלא כל חברה היא וויז עם שווי וצמיחה מטורפת, אך חברות המזון כמו הבנקים יציבות וצומחות בקצב של 3% בשנה".
עבור הקרנות, שאורך חייהן מוגבל, האקזיט המהיר והמתגמל ביותר במיוחד בתקופה שבה הבורסה רותחת, היא הנפקה לפעמים בשווי פי שלושה משווי החברה שנרכשה. לדוגמה, מחלבות גד נרכשה ב-2015 לפי שווי של 300 מיליון שקל והונפקה כעת לפי 750 מיליון שקל "לפני הכסף" (הליך גיוס הון לפני שהחברה הופכת לציבורית).
גם את חברות המזון הקטנות מתכוונת בעתיד לנטרן להנפיק. זה יתבצע במארז אחד – חברה שתחזיק תחתיה את כל החברות הקטנות והיא זו שתונפק. בדיוק כמו שעושה קרן פורטיסימו, שתחת "סוגת" קיבצה לצורך ההנפקה את כל רכישותיה בתחום: ממלח הארץ ועד טחינה אל ארז.
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה ואחראי על המדדים, מתלהב פחות: "זה חברות שבעיני הציבור גדולות אבל במונחים בורסאיים הן חברות קטנות. שווי של מיליארד שקל זה באזור הדמדומים. כיום בעדכון המדדים שבוצע השבוע חברות של מיליארד שקל התקשו להיכנס למדד 60. אין מי שיעשה אנליזה על החברות האלה, אין להם ערוץ הפצה, כי הם מחוץ למדד. יש בעיה עם הגודל שלהן. אין מי שינתח ויגיד כמה באמת שווה מחלבת גד ומי שיעקוב אחר הביצועים".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.25
