27% מהמשפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי — כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי המתפרסמים היום. בסך הכל, מדובר בכ-900 אלף משקי בית ובהם 2.6 מיליון בני אדם - מתוכם כמיליון ילדים, שסובלים יותר מאי-ביטחון תזונתי בהשוואה למבוגרים.
משמעות הנתון היא שלמשקי הבית הללו אין גישה עקבית למזון, ובשל כך פוחתת איכות התזונה שלהם, משתבשים הרגלי האכילה שלהם ועלולות להיות לכך השפעות שליליות על בריאותם ורווחתם.
1 צפייה בגלריה
קניות בסופר
קניות בסופר
קניות בסופר
(צילום: אלעד גרשגורן)
מהממצאים עולה תמונה קשה, אם כי מדובר בשיפור מסוים בהשוואה לשנת 2023 - אז עמד שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי על 30%.
באופן טבעי, יש קשר בין עוני לבין אי-ביטחון תזונתי - אך המתאם אינו מושלם. כך למשל, למרות שהחברה החרדית מתאפיינת בשיעורים גבוהים של עוני, שיעורי האי-ביטחון תזונתי בה גבוהים רק מעט בהשוואה לחברה היהודית הכללית: 25.0% בקרב החרדים לעומת 19% ממשקי הבית היהודיים ללא חרדיים. מחברי המחקר מסבירים זאת בכך שהכנסה נמוכה בחברה החרדית נובעת לעיתים מבחירה המשקפת את ההעדפה של הרוח (לימודי קודש) על פני החומר. ״בחברה החרדית גם רווחת עזרה הדדית, ושכיחות בה מערכות קהילתיות כלכליות ופיננסיות ייחודיות דוגמת גמ"חים, קופות צדקה, קרנות ערבות ליתומים ואלמנות וקניות קהילתיות״.
ואילו בחברה הערבית, הממצאים המדאיגים על ההיקף הנרחב של החיים באי-ביטחון תזונתי מתיישבים עם ממדי העוני הגבוהים בקרבה: 58% ממשקי הבית בחברה הערבית חיים באי-ביטחון תזונתי, כאשר 23% מבין משקי הבית בחברה הערבית חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד.
הממצאים, המבוססים על סקר מקיף המייצג את כל חלקי האוכלוסייה בישראל, מתייחסים לשנת 2024. הם מתבססים על סדרת שאלות המתמקדות בהרגלי צריכת המזון והאכילה, בניסיון להבין האם המשיבים נאלצים לוותר על קניית של מזון בכלל, ומזון בריא בפרט, מסיבות כלכליות.
כך, למשל, נשאלו משתתפי הסקר האם אכלו פחות ממה שהרגישו שהיו צריכים, כי לא היה מספיק כסף לאוכל? או האם היו רעבים אבל לא אכלו כי לא היה מספיק כסף לאוכל? הניקוד העולה מהשאלות מחלק את משקי הבית לאחת משלוש קטגוריות: ביטחון תזונתי גבוה, ביטחון תזונתי נמוך וביטחון תזונתי נמוך מאוד. 10% מכלל משקי הבית בישראל סווגו לקבוצה הסובלת מביטחון תזונתי נמוך מאוד.
״הממצאים העגומים העולים מהדוח מדגישים את הצורך בגיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכלל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות״, נכתב בדוח. ״נדרשים בנייה ויישום של תוכניות ממשלתיות רב-שנתיות, הקצאת תקציבים והגדרת יעדים לצמצום ממדי אי-הביטחון התזונתי״.
מחברי הדוח ממליצים גם להעלות את קצבאות הקיום בישראל, ולהרחיב תוכניות הזנה לילדים במערכות החינוך, בעיקר באזורים ובקבוצות שבהם שיעורי אי-הביטחון התזונתי גבוהים במיוחד.
הנתונים ממפים גם נגישות למזון בריא. בישראל בשנת 2024 לכ-963 אלף ממשקי הבית לא הייתה נגישות למזון בריא ובהם כ-2.6 מיליון נפשות, שמתוכן כ-926 אלף אלו ילדים.
"דוח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי חושף שוב את מה שאנחנו בפתחון לב רואים יום יום: מיליוני ישראלים שאינם מצליחים להשיג נגישות בסיסית למזון. אנחנו לא מתעכבים על הוויכוח הקבוע סביב המספרים - אנחנו שואלים מה הפתרון, והפתרון הוא מדיניות לאומית שמגדירה יעדים, מקצה תקציבים ופועלת על פי תוכנית רב שנתית לצמצום אי הביטחון התזונתי. הרשות הלאומית למאבק בעוני היא צעד בכיוון הנכון, אך הממשלה חייבת להרחיב את פעילותה, לתקצב אותה ולהפוך אותה לזרוע ביצועית שמובילה שינוי אמיתי בשטח".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.11.25