תינוק נולד, חיים חדשים באים לעולם - זהו רגע בלתי נשכח של התפרצות שמחה והתעלות רוח. אלא שיולדות רבות מאוד מדווחות לאחר הלידה על "נפילה" רגשית, שמתבטאת במגוון תופעות, המופיעות בהיקפים ובאופנים שונים. על־פי הנתונים, כ־80% מהיולדות יחוו דכדוך ועצבות - תופעה המוכרת בשם "בייבי בלוז". 15% מהן יפתחו בהמשך דיכאון אחרי לידה.
"כאשר תינוק מגיע לעולם, נולדים עימו גם אם ואב. כפי שהתינוק נולד פיזית, האם צריכה להיוולד מבחינה פסיכולוגית, וזהו תהליך. בעצם נוצרת זהות חדשה של האם, או שזהותה מתרחבת. העולם הפנימי גדל, אולם מתקיימים גם אובדנים מסוימים של מה שהיה עד כה, ולצד תחושות של אושר שצפות על הרך הנולד, מופיע עצב על כל מה שלא יחזור להיות כשהיה. תחושות האושר והעצב מתקיימות במקביל ולעיתים קשה להכיל את עוצמתן, בטח בימים הראשונים לאחר לידה", כך פותחת ומסבירה ד״ר חניתה ראובן־קרישפין, פסיכולוגית קלינית, מדריכה, אחראית על הסקטור הקליני במערך הפסיכולוגי במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית.
לדבריה, יש ציפייה חברתית שהרך הנולד יביא עימו אושר ושמחה, אולם יש חלקים נוספים בתמונה, שאסור להתעלם מהם, דוגמת חשש, דאגה, מוטרדות, חרדה ולפעמים גם דיכאון. "תינוק שנולד צריך מקום, מבחינה פיזית ורגשית, ומתקיים תהליך של תזוזה ויצירת מקום כבר במהלך ההיריון, ובטח עם הלידה, בתוך זוגיות או בתוך משפחה, אם כבר ישנם ילדים. המבנה הקיים נסדק כדי לפנות מקום. התזוזה וההתרחבות מאפשרות תנועה לעבר גדילה וצמיחה, אולם גם עלול להיווצר משבר. נשים רבות מוצפות ברגשות מעורבים, הכוללים פחד, דאגה, חשש מהיעדר מסוגלות, חוסר ביטחון עצמי וחרדה עצומה, לצד תסמינים פיזיים לא פשוטים, ואז הן מרגישות אשמה גדולה והרבה פעמים הן לבד עם זה, כי לא נהוג לדבר על לידת תינוק כחוויה לא טובה", היא מציינת ומוסיפה, שנשים מגיעות פעמים רבות עם תפיסה רומנטית לגבי אימהות, שניזונה מהסטריאוטיפ התרבותי, ומרגישות מבולבלות במפגש עם המציאות.
פסיפס שיש להרכיב מחדש
לצורך העמקה בסוגיית הזהות האימהית המתרחבת, ד"ר ראובן־קרישפין מפנה לספרו של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי דניאל שטרן, "הולדתה של אם": "בספרו מתאר שטרן היבטים שונים של התופעה: ראשית יש מעבר מהיות היולדת בת להיותה אם, שהוא מעבר מורכב, שבו היחסים המופנמים עם האם חיים מחדש, ולעיתים מציפים מורכבות, עצב וקושי גם על מה שלא הספיק להיות או לעבור תיקון". לכך נוספת גם תפיסת בן הזוג: "יש עניין בזהות האבהית שהאב הטרי מביא עימו, עד כמה הוא מטפל טוב עבור הרך הנולד ושותף בתהליכים המתהווים של גידולו. ההתייחסות תהיה במודע ושלא במודע, וכאן חשוב לומר לאבות הטריים עד כמה הפן הרגשי חשוב ושיתוף הפעולה משמעותי. גם הקריירה, החברים, המשפחה והקהילה ייצבעו בגוונים נוספים ויצטרכו לפנות מקום לילד שנולד, בהתאם לערכים ולאמונות שכל אחד חי עימם, והכול כמו פסיפס שיש להרכיב מחדש".
לדבריה, הדרך שבה ההורים אוהבים את תינוקם תאפשר לו לאהוב ולהיות אהוב. "האם לומדת לאפשר לעצמה להתאהב בתינוקה, ולהרגיש אהובה על ידו, ועם זאת לעיתים התינוק לא יענה על הפנטזיה שלה. לעיתים הוא יהיה שונה ממה שדמיינה, ולעיתים הקירבה והאהבה אליו יתקיימו בהדרגתיות, ולא מתוך התאהבות מיידית ומרגשת. כל אלו הם תהליכים ארוכים שמתעצבים ומשתנים לאורך החיים ההוריים.
"בטווח הקצר לאחר הלידה צפים רגשות של שמחה ועצב, אובדן ואהבה בעוצמות גבוהות מאוד, שלעיתים קשה להכילם, ויש התפרצויות בכי ושמחה באופן לא מווסת או חסר שליטה, גם בשל ההורמונים שעדיין לא התאזנו. זה טבעי, וחשוב להכיר זאת ולתת לכך לגיטימציה פנימית עמוקה ללא ביקורתיות", היא מסבירה.
כמה זמן נמשך "בייבי בלוז"?
"עד כ־10 ימים לאחר הלידה כ־80% מהנשים יחוו דכדוך, עצבות – או בשם המקובל 'בייבי בלוז', כתוצאה ממחסור בצרכים בסיסיים, כמו שינה, תזונה בריאה, יחד עם צניחה משמעותית של כל הורמוני ההיריון הגבוהים (אסטרוגן ופרוגסטרון). לכך מצטרפים המעבר לאימהות, גם אם היא רק מתרחבת, המפגש עם האימהות מחוויות ילדות המתקיימות בכל אחת מאיתנו, חופשת לידה - שהיא כרגע בעת מלחמה, מחשבות על קריירה, על דימוי הגוף, וכל זה - יש לומר באופן מלא וברור - הוא בסדר ותקין ונורמלי לחלוטין.
"לרוב 'בייבי בלוז' חולף בתוך שבועיים, עד אז ההורמונים מתאזנים ותחושת הדכדוך והשינויים במצבי הרוח משתפרים, אבל כ־15% מהיולדות יפתחו אחר כך דיכאון אחרי לידה".
מה גורם להתפרצות של דיכאון אחרי לידה?
"מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים וחברתיים. לפעמים לא נדע מהי הסיבה המדויקת, וחשוב להימנע מתחושת אשמה או ביקורתיות, ולהפנות את המשאבים הפנימיים לטיפול. בין הסיבות הידועות שמעלות את הסיכון - לידה קשה או תינוק פגוע, היעדר תמיכה מספקת מהסביבה, נשים שלפני וסת או בעת נטילת גלולות חוו חוסר ויסות רגשי קיצוני, נשים שסבלו מדיכאון בעבר - בפרט דיכאון אחרי לידה, שפרץ בלידה קודמת ומעלה את הסיכוי ב־50%; בני משפחה בדרגה ראשונה שלקו בדיכאון ועוד".
איך משפיעה המלחמה הממושכת על היולדות? האם היא יכולה לשמש טריגר להתפתחות דיכאון?
"במצב הרגשי בתקופה הנוכחית מתקיימים כל העת חלקיקים של עצב וחרדה, גם מבלי משים, בעקבות המלחמה. נתקלתי במחקר שנעשה בסורוקה, שם דיווחו על סיכון כפול לחוות דיכאון אחרי לידה בעת המלחמה. אפשר להניח, כמובן, שבזמן כזה החרדה והלחצים גבוהים יותר, תחושת חוסר הוודאות גדלה יותר וייתכן שגם התמיכה עלולה לפחות".
מחוסר שליטה עד ניתוק רגשי
מהם הסימנים לדיכאון אחרי לידה ואיך מאבחנים אותו?
"הסימפטומים הם קושי לישון גם כשהתינוק ישן, ירידה בתיאבון, חוסר הנאה מדברים, חוסר חשק, חוסר עניין, עצבות שעלולה להחמיר עד כדי מחשבות אובדניות או פגיעה בתינוק, בכי בלתי נשלט, עצבנות, אשמה, בדידות, ריקנות, קושי בריכוז.
"יש נשים שחשות תסכול עמוק – 'מה התינוק רוצה?' 'מה הוא צריך?' לפעמים עולה תחושת חרטה על עצם הבאתו לעולם. יש שירגישו חרדה כלפי התינוק – חוסר שקט, דריכות, חשש גדול. יש נשים שיתביישו להגיד שמשהו לא טוב קורה, או לא יבינו מה קורה להן – 'איך יכול להיות שאני כל כך שמחה לרגע, ואז עצובה?' 'איך יכול להיות שאני לא מתחברת לתינוק שלי ואף נבהלת ממנו?'. כלומר חוסר ודאות וחוסר שליטה גדולים מאוד ולפעמים אף ניתוק רגשי.
"חשוב להדגיש, שכל אלו הן תחושות טבעיות, אבל עד למינון מסוים. אם הזמן עובר, והתחושות נשארות ואף מתגברות – יש לשים לכך לב. הקושי הוא בראש ובראשונה עבור האם, אבל גם עבור בן/ת הזוג, יתר הילדים בבית וכמובן, עבור הרך הנולד".
דיכאון אחרי לידה, לדבריה, עלול להשפיע על תחושת הביטחון הבסיסי של הנולד, ולכך עלולות להיות השפעות התפתחותיות ונפשיות רבות. "בעיקר בשל כך יש לפעול לאבחון מוקדם ולטיפול בדיכאון".
ד"ר ראובן־קרישפין מציינת כמה נקודות חשובות, שאולי ייראו מובנות מאליהן, אך הכרחיות כדי למתן את עוצמת התחושות המציפות: "דרך קריאת שורות אלו מתקיימת היכרות עם התחושות הטבעיות שיצופו, ועם התהליכים הרגשיים המתהווים. חשוב מאוד להכיר ולקבל אותם באופן עמוק ולא להיבהל מהם. מחקרים מעידים על כך שנשים שקיבלו הסבר והדרכה על התופעה ועל השינויים הרבים המתקיימים באישה לאחר הלידה, סבלו פחות מדיכאון אחרי לידה.
בקפלן אנחנו מעניקים הסבר והדרכה על דיכאון אחרי לידה, וכעת אפילו מתקיים פרויקט חדשני של סרטונים בני דקה, שהיולדת יכולה לצפות בהם ולקבל את המידע החיוני, באופן נגיש ובהיר. חשוב לשתף בכך גם את האב הנולד, כדי שגם הוא יהיה ער ורגיש לנושא ויוכל לעזור בזיהוי ההתנהגויות והתחושות. מעבר לכך יש לשים לב לשעות השינה, לאכילה, לפעילות גופנית מרגע שאפשר, לנשימה ולהרפיה בעת מתח. גם האפשרות לנסות ולהתרכז ברגעים הקטנים בהווה, מתוך תשומת לב רגשית ומודעות לכאן ולעכשיו, שהם תמיד מענה לתחושות של דיכאון וחרדה, לצד, כמובן, שיתוף ומפגש עם חברה, משפחה ובן הזוג. לעיתים יש ציפייה שבן/בת הזוג ירגישו אותו דבר או יבינו לבד, אולם כל מי שאחר מאיתנו, גם חושב ומופעל אחרת, והשיח והשיתוף חשובים ביותר כדי לא להרגיש לבד".
במקרים רבים, לטענתה, יש תת־אבחון של דיכאון אחרי לידה: "הסיבה לכך היא שיש ציפייה חברתית לשמחה, ואז מתרחשים הסתרה ובושה, שאינם מועילים ואף מחזקים את הרגשות הקשים ומקשים על הפנייה לטיפול".
לרוב אבחון של דיכאון אחרי לידה ייערך כארבעה שבועות אחרי הלידה, כאשר בדרך כלל נשים מתבקשות למלא שאלון בנושא בעת הביקור בטיפת חלב. דיכאון אחרי לידה עלול להימשך מספר חודשים ועד שנה, וככל שהאבחון והטיפול יהיו מוקדמים יותר, כך עוצמתו ומשכו יצטמצמו.
איך מטפלים?
"הטיפולים האפשריים הם טיפול פסיכולוגי פרטני, הנוגע במורכבויות הקיימות, בזהות האימהית, בקשר האימהי המופנם, בתמיכה. הטיפול יכול להתמקד גם בהיבטים קוגניטיביים והתנהגותיים, לצד האפשרות לטיפול תרופתי וטיפול קבוצתי. הטיפול מציב את האישה במרכז כדי שתוכל לפנות מקום לתינוק שרק נולד, והוא נועד להוות מרחב בטוח ולא שיפוטי להכיל את כל מה שהאישה מפחדת להגיד בקול רם אפילו לעצמה. הטיפול מתמקד באישה, בעולמה הפנימי, בקשר שלה עם הגוף, עם העולם בחוץ, באם שהיא, בבת זוג שהיא לאחר הלידה וגם בבת שהיא לאימה".
