"כל הסרטים הם ניסיון ליצור מחדש את 'הקוסם מארץ עוץ'", אמר פעם הבמאי ג'ואל כהן - ובשנה האחרונה נדמה שהסרט מ-1939 נוכח יותר מתמיד בחיינו. ראשית בזכות הסרט "מרשעת" המתרחש בארץ עוץ הקסומה לפני בואה של דורותי הילדה מקנזס, ומציג חלק מהדמויות של הסרט המקורי. "מרשעת", שמסתמך על ספרו של גרגורי מגווייר ועל המחזמר המצליח באותו השם, מוחץ קופות ובזכות הישגיו הכלכליים עוטר לאחרונה בפרס גלובוס הזהב.
"אין מקום כמו הבית" - ג'ודי גרלנד, מתוך "הקוסם מארץ עוץ"
אבל השיא עוד לפניו – "מרשעת", בכיכובן של סינתיה אריבו ואריאנה גרנדה, מועמד ל-10 פרסי אוסקר – האם יצליח לגבור על "אמיליה פרז" או על "הברוטליסט" בקרב על הסרט המצטיין? שאלה טובה ומותחת. ב-2 במרץ נדע את התשובה.
מדובר היה במסע מורכב וטעון שכלל סמים, אורגיות ושערוריות. לא מעט סקנדלים ליוו את הסרט, הרבה לפני שהפך להיות המשפיע ביותר בתולדות הקולנוע ונחקק כחלק משמעותי בעולם הרוחני והתרבותי של הקהילה הלהט"בקית
גם מותו של הבמאי דייויד לינץ' לפני מספר שבועות גרם ל"הקוסם מארץ עוץ" לככב בתודעה. היצירה המוזיקלית הפולחנית, שנוצרה לפני 86 שנה, אוזכרה לא אחת בהספדים אודות לינץ' מאחר ו"הצאר של הביזאר" היה חובב מושבע שלה - סרטיו משופעים באזכורים ובמחוות, במיוחד "לב פראי" (1990) בבימויו. "אין יום שעובר שבו איני חושב על 'הקוסם מארץ עוץ'", הכריז לינץ' במהלך מפגש שנערך בפסטיבל ניו יורק בעקבות הקרנת סרטו "מלהולנד דרייב".
ואילו ב-yes דוקו זמין עכשיו "הסופר מארץ עוץ", סרט תיעודי מרתק על חייו ויצירתו של ליימן פרנק באום, האיש שברא את הספרים על דורותי, המכשפה הטובה מהמערב, טוטו הכלב, הנעליים האדומות ושאר הדמויות שהן חלק בלתי נפרד מחיינו.
אך המסע של "הקוסם מארץ עוץ" למסכים עבר לא רק דרך האבנים הצהובות. מדובר היה במסע מורכב וטעון שכלל סמים, אורגיות ושערוריות. לא מעט בלגנים, תאונות וסקנדלים ליוו את הסרט, הרבה לפני שהפך להיות המשפיע ביותר בתולדות הקולנוע ונחקק כחלק משמעותי בעולם הרוחני והתרבותי של הקהילה הלהט"בקית.
דרך רצופה שערוריות
כבר בשלב הליהוק לחבורה שמלווה את דורותי במסעה מעבר לקשת בענן, התגלו בעיות. השחקן והרקדן ריי בולג'ר היה אמור להיכנס לתלבושת הכסופה של איש הפח, בעוד שבאדי אבסן היה אמור להיות הדחליל. אבל בולג'ר העדיף להיות הדחליל והצליח לשכנע את מרווין לרוי, מפיק הסרט, לתת לו את התפקיד בו הוא חשק. וכך אבסן הועבר לתפקיד איש הפח – הוא לא התנגד לחילוף, והייתה זו טעות גדולה עבורו. מיד נרחיב.
המפיקים נתקלו בקשיים גם בבחירת הבמאי שיופקד על הפיכת ספרו של באום לסרט. ריצ'רד ת'ורפ הופקד על המלאכה והחל לצלם באוקטובר 1938. אך ימים אחדים אחרי שת'ורפ צעק לראשונה "אקשן", הוא פוטר. ג'ורג' קיוקור ("הנשים", "סיפורי פילדלפיה"), אשר זכה לכינוי "במאי הנשים" וחתום על לא מעט להיטים, הוזעק להחליף אותו. קיוקור לא היה מרוצה מהאיפור ומהתלבושות של ג'ודי גרלנד שגילמה את דורותי, וכך גם במקרה של מרגרט המילטון, מי שגילמה את המכשפה הרעה. הוא דרש שינויים, מה שהיה כרוך בצילומים מחדש, אך עד מהרה נדרש לעזוב את הסט בשל מחויבותו להפקת הענק "חלף עם הרוח". בנובמבר 1938 הוחלף קיוקור בוויקטור פלמינג, שתפס את שרביט הבימוי. פלמינג אמנם חתום על "הקוסם מארץ עוץ", אבל בפברואר 1939, גם הוא נטש לאחר שנאלץ לעבור לסט של "חלף עם הרוח" ולהחליף את קיוקור. קינג וידור הופקד על השלמת "הקוסם", כולל צילומי החווה בקנזס.
אחרי שהסרט הושלם, באולפני MGM לא היו מרוצים מהתוצאה: הקברניטים סברו שהסרט ארוך מדי, ושהסצנות בכיכוב המכשפה הרעה עלולים להבעית את הילדים והילדות. בשלב העריכה קוצצה סצנה שבה דורותי חוזרת לאמרלד סיטי, עירו של הקוסם, אחרי חיסול המכשפה הרעה. גם ריקוד הדחליל נופנף.
אך עם כל הכבוד למסכת חילופי הבמאים ולקיצוצים בחדר העריכה, המעשיות בדרך לבכורה בקיץ 1939 הנן הרבה יותר מסעירות - ועצובות. ג'ודי גרלנד, שהייתה אז נערה, אמנם כבשה את הצופים והצופות והסרט הפך אותה לנצחית, אבל הצילומים היו כרוכים בהרבה סבל והתעמרות, מבחינתה. גרלנד הייתה בת 16, אבל הדמות של דורותי הייתה בת 12, כך שגרלנד התבקשה לעשות דיאטה ולהשיל שישה קילו ממשקלה. הדיאטה הקפדנית כללה תפריט יומי של מרק עוף, קפה שחור ו-80 סיגריות מדכאות-תיאבון. בנוסף, גרלנד נאלצה ללבוש מחוך מוזר מברזל, שלא רק משך את בטנה אלא גם הסתיר את שדיה.
"הקוסם מארץ עוץ 1939" - טריילר
(באדיבות האחים וורנר)
בזמן הצילומים, ראשי האולפן התעצבנו ללא הרף על המשקל של גרלנד ומנעו ממנה אוכל. הם דאגו שהיא תהיה רעבה תמידית. אחד המנהלים באולפן עלב בה: "אנחנו אוהבים אותך, אבל את כל כך שמנה שאת נראית כמו מפלצת'". לואי ב. מאייר, בעלי האולפן, כינה אותה: "הגיבנת הקטנה שלי". מפיק אחר כינה אותה "חזירה קטנה ושמנה עם צמות". ההתנהגות הקשוחה של הנהגת האולפן הותירה את גרלנד עם חוסר ביטחון ובעיות דימוי לכל החיים . כבר בנעוריה, היא נעזרה בפסיכיאטרים כדי להתמודד עם מצוקותיה.
גרלנד הייתה בת 16, אבל הדמות של דורותי הייתה בת 12, כך שגרלנד התבקשה לעשות דיאטה ולהשיל שישה קילו ממשקלה. בנוסף, גרלנד נאלצה ללבוש מחוך מוזר מברזל, שלא רק משך את בטנה אלא גם הסתיר את שדיה
האולפן אפילו דחף לגרלנד סמים וכדורי הרזייה ועודד אותה לקחת אמפטמינים, כדי שתהיה רזה ואנרגטית. על מנת שתתמודד עם לוחות-זמנים האינטנסיביים, גרלנד הולעטה בכדורי שינה, כך שתירגע בלילות ותקום עירנית ואנרגטית לצילומים. "הם היו נותנים לנו כדורים ממריצים, ואז לוקחים אותנו למרפאה ונותנים לנו כדורי שינה. אחרי ארבע שעות היו מעירים אותנו ונותנים לנו עוד ממריצים. ככה עבדנו", סיפרה לימים גרלנד. "ככה נהיינו רזים, ככה הפכנו לאבודים ואיבדנו קשר עם העולם".
ראשי האולפנים לא הסתפקו בכך, ולמרות גילה הצעיר, גם הטרידו אותה מינית. הם גיששו ובדקו האם היא מוכנה לשכב איתם, והיו כאלה שאף הציעו הצעות מפורשות. מאייר אהב להדגים לאנשים בדרך מפוקפקת את העובדה שגרלנד שרה מהלב – הוא נהג להניח את ידו על החזה שלה. "לעתים קרובות חשבתי שיש לי מזל שלא שרתי עם חלק אחר באנטומיה שלי", אמרה גרלנד כעבור שנים.
גרלנד אף סבלה מהבמאי פלמינג. כאשר היא התקשתה להפסיק לצחוק באחד הסצנות, הוא סטר לה בפניה. לפחות הוא התבייש במעשיו. לאור כל מה שגרלנד חוותה, לא מפתיע שחייה הפכו למסכת טרגית, עתירת-סבל וייסורים, כולל התמכרויות, דיכאונות, משברים וחיי אהבה בעייתיים. חיים שהסתיימו בגיל 47, בחדר אמבטיה בביתה בלונדון.
אפילו השחקנים מאותגרי-הקומה שגילמו את המנצ'קינים המקסימים והמתוקים, אלו שעזרו לדורותי במסעה, לא חסו על גרלנד. הם ממש לא היו חמודים ותמימים. ב-2017 פרסם סידני לופט, מי שהיה בעלה השני של גרלנד, אוטוביוגרפיה בשם "ג'ודי ואני: חיי עם ג'ודי גרלנד", ובה בין היתר כתב: "השחקנים האלה אמללו ומיררו את חייה של ג'ודי על הסט, ודחפו את הידיים שלהם מתחת לשמלה שלה. הם היו בני 40 ומעלה וחשבו שהם יוכלו להתחמק מכול דבר בגלל גובהם".
ב-1967, שנתיים לפני מותה, גרלנד גילתה שהשחקנים שגילמו את המנצ'קינים היו "שיכורים קטנים. הם התפרעו כל לילה והמשטרה לכדה אותם באמצעות רשתות פרפרים". גרלנד גילתה שהיא הסכימה פעם אחת לצאת לדייט עם אחד מהם, וליתר ביטחון הביאה את אמה בתור מלווה. ואילו המפיק לרוי ידע לספר שהשחקנים הללו "קיימו אורגיות במלון, והיינו צריכים לפקח עליהם בכל אחת מקומות המלון, ואפילו להזמין בגללם את המשטרה".
ברט לאהר, שגילם את האריה הפחדן, הגדיל לעשות כשסיפר שחלק מהשחקנים שגילמו את המנצ'קינים התברכו בתשוקה גדולה, התפרנסו מסרסרות ומזנות. לדבריו, הם אהבו לנופף בסכינים. אחד מאותה חבורה - השחקן ג'רי מרן - ניסה להגן על חבריו וטען שרק שניים מהם נהגו להשתכר. "היו שני ילדים מגרמניה שאהבו לשתות בירה. רק שהם שתו בבוקר, בצהריים ובלילה, והסתבכו לא מעט מכיוון שרצו לכבוש את הבנות".
את אחד מאותם גרמנים, שנהג לכנות את עצמו "הרוזן", היו צריכים לחלץ באחד הימים מתוך האסלה. "הוא השתכר כהוגן בארוחת הצהריים, נפל לתוך השירותים ולא הצליח לצאת", סיפר ריי בולג'ר. "חיפשנו אותו ואז גילינו שהוא שם, והיינו צריכים לשלוף אותו".
תאונה רודפת תאונה
בצילומים של "הקוסם מארץ עוץ" היו גם כמה תאונות. באחת מהן, אבסן - מי שגילם את איש הפח - שאף אבקת אלומיניום שנבזקה על פניו במסגרת האיפור. מדובר היה בגרגרי מתכת רעילים שציפו את פנים ריאותיו ועצרו את החמצן מלהגיע לדמו. אבסן אושפז בבית חולים ובשל מצבו הקשה, הקומיקאי ג'ק היילי נקרא להחליף אותו - לא לפני שבאולפן דרשו מאבסן לשוב לצילומים. האולפן הסתיר את התאונה, ואפילו היילי לא ידע למה קודמו בתפקיד נאלץ לעזוב. אנשי האיפור ניסו לשפר את המשחה - ועדיין, גם היילי נלקח לבית חולים לאחר שהמשחה פגעה בראייתו.
ואם אנחנו בעניין חומרים רעילים, הרי אזבסט - שכידוע נחשב לחומר מסרטן - שימש ליצירת השלג שיורד על דורותי וחבריה לאחר שהם נרדמים בשדה פרגים. לאהר ובולג'ר מתו מאוחר יותר מסרטן - למרות שאין קשר מוכח בין מחלתם לבין השימוש באזבסט.
לאהר עצמו אולי לא היה מעורב בתאונה, אבל חליפת האריה שלו סיפקה שערורייה משלה, כשנתפרה מעורות ופרוות של אריות אמיתיים - היא שקלה כ-40 קילוגרם, גרמה לו להזיע והקשתה עליו מאוד לתפקד וגם לאכול. למעשה, במהלך הצילומים הוא הצליח לאכול רק מרקים ומילקשייקים דרך. לאחר מספר שבועות כאלו, גם הוא אושפז בבית החולים ובהפקה נאלצו להסכים לדרישתו לעשות הפסקות תכופות יותר בין צילומים כדי שיוכל לאכול באופן סדיר.
3 צפייה בגלריה
סבלה מכוויות חמורות. המכשפה הרעה מהמערב. מרגרט המילטון
(צילום מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ")
אפילו הכלב טוטו לא יצא בשלום. הכלבה טרי שגילמה אותו, סבלה מנקע ברגל לאחר שאחד משומרי המכשפה דרך עליה. טרי הוחלפה באופן זמני בכפיל
גם מרגרט המילטון, השחקנית שגילמה את המכשפה הרעה, ובטי דנקו, כפילת הפעלולים שלה, סבלו מתאונות ומתקלות. תחילה הם הסתבכו בצילומי סצנה שהייתה כרוכה בלהבות ועשן. בעקבות נפילת אחד מחברי הצוות, דנקו נפצעה וכתוצאה מכך, המילטון נאלצה לסיים את הפעלול בעצמה. ואז הלהבות הגיעו מוקדם מדי והמילטון, שעטתה איפור ירוק על בסיס נחושת דליק, עלתה באש וסבלה מכוויות מדרגה שנייה ושלישית. האזור סביב עינה הימנית נפגע בצורה קשה במיוחד, בעוד שהעפעף והגבה נשרפו לגמרי. המילטון קורקעה ונאלצה לעבור תקופת החלמה. אך חודש וחצי אחרי התאונה, היא שבה לצילומים - ונאלצה ללבוש כפפות ירוקות ולא להתאפר מכיוון שהעצבים בידה החרוכה נותרו חשופים.
הפעלולנית דנקו חוותה תאונה נוספת, אשר התרחשה במהלך צילומי הסצנה המפורסמת שבה המכשפה הרעה דוהרת על מטאטא וכותבת כתובת נגד דורותי בעשן בשמיים. מקטרת מיוחדת שהוצמדה מתחת למטאטא התפוצצה מתחת לדנקו, והיא ספגה כוויות קשות בירכיה ובאיברי הרבייה. הפגיעה הייתה כה חמורה, שדנקו נאלצה לעבור כריתת רחם.
גם שניים מהשחקנים שהופיעו בתפקיד הקופים המכונפים המרושעים מצאו את עצמם ברשימת הפצועים: הם חוו תאונות טיסה, אחרי שהכבלים שהחזיקו אותם נקרעו. השניים התרסקו על רצפת האולפן והובהלו לבית החולים. שחקנים אחרים שנדרשו ללבוש תלבושות מסורבלות ולעטות איפור כבד, התעלפו מהחום הרב. אגב, בולג'ר טען שמסכת הדחליל, שהייתה עשויה מלטקס ונדבקה לפניו, הותירה צלקות מסביב לפיו ובאיזור הלחיים.
אפילו הכלב טוטו לא יצא בשלום. הכלבה טרי שגילמה אותו סבלה מנקע ברגל לאחר שאחד משומרי המכשפה דרך עליה. טרי הוחלפה באופן זמני בכפיל.
פורסם לראשונה: 08:00, 31.01.25
