"אין ארץ אחרת", סרטם של באסל עדרה וחמדאן בלאל הפלסטינים ושותפיהם הישראלים יובל אברהם ורחל שור, שזכה הלילה (בין ראשון לשני) באוסקר, סימן את עצמו כמתחרה חזק במרוץ לפסלון המוזהב כבר בהקרנת הבכורה שלו בפסטיבל ברלין אשתקד. מאז ועד הפרס הגדול הוא הוקרן בכל פסטיבל קולנוע נחשב, וגרף שבחים ופרסים - אולם בישראל הצלחתו כמו גם הנאום התקיף שנשאו היוצרים בברלין, הדאיגו את אנשי מערך ההסברה הישראלי והממשלה שהם מייצגים.
"אין ארץ אחרת" – טריילר
היצירה התיעודית המטלטלת, שעוסקת במאבק ההישרדות של תושבי קבוצת הכפרים מסאפר יטא שבדרום הר חברון מול התעמרות צה"ל, המנהל האזרחי ומתנחלים אלימים, היא פרי שיתוף פעולה של עיתונאים פלסטינים וישראלים - אולם אין מדובר בהפקה מתוצרת כחול-לבן ולא מושקעים בו כספי ציבור ישראליים. המימון ברובו הגיע מנורבגיה דרך חברת Antipode films מאוסלו, וכן מגופי תמיכה בינלאומיים. הסרט מציג באופן מוחשי את שגרת יומם הטרגית והבלתי-נתפסת של קהילה שוחרת-שלום שחיה בצל הכיבוש. ועל אף אירועי השנה החולפת - שעיקרם היה מלחמה בעזה ובלבנון -, הסרט מטיל זרקור דווקא על מדיניות הכיבוש האפלה בגדה המערבית.
זוהי מציאות שאינה כוללת הפצצות מהאוויר והרג המוני, אבל מתנהלת כמלחמת התשה נגד התושבים הפלסטינים: הריסת בתים ומאסרים חוזרים ונשנים מצד הממסד הישראלי, כמו גם פשיטות אלימות מצד המתנחלים בחסות הממסד. תגובת המקומיים באה לידי ביטוי בהפגנות קולניות והקמת מבנים על חורבות אלו שנהרסו - התנגדות מהסוג המוכר לנו מהמאחזים של נוער הגבעות. התארגנות טרור אין פה, גם לא רובים או מטעני נפץ. הנשק של באסל עדרה הוא המצלמה, ואיתה הוא נוהג לתעד את שמתרחש סביבו כראיות ודאיות מול מעצרי שווא אפשריים שלו ושל חבריו ובני משפחתו. חומרים אלו ואחרים שנארגו יחדיו לסרט מצליח, עתידים לשמש ככתב אישום קולנועי נגד מדיניות הכיבוש הישראלי.
4 צפייה בגלריה
חומרים אלו ואחרים שנארגו יחדיו לסרט מצליח, עתידים לשמש ככתב אישום קולנועי נגד מדיניות הכיבוש הישראלי. מתוך "אין ארץ אחרת"
(צילום: רחל שור, 'אין ארץ אחרת')
אברהם הדגיש את החשיבות המכרעת של הצגת המציאות בשטח לקהל הבינלאומי, כדי לאלץ את ממשלת ישראל לשנות את מדיניותה: "מלכתחילה הסכמנו שצריך להראות את המציאות הרב-שכבתית כי יש לה הרבה יותר שכבות ממה שקוראים בחדשות או ברשתות. אחת מהשכבות הללו היא העוצמה הגדולה של הקהילה של מסאפר יטא, הסיבולת מול האלימות הכי ברוטלית שאפשר לדמיין במטרה פשוטה לקחת מהם את אדמתם. רצינו לגעת בשכבות העמוקות יותר שלרוב לא נחשפים אליהן במהלך צפייה בטלוויזיה. אנחנו מביאים המון פרטי מידע פוליטיים והסרט הזה הוא פעולה של התנגדות משותפת. כל מי שצופה יכול להתרשם מהאי-צדק, זה לא יכול להמשיך להתקיים במדינה שמבצעת את זה. ואני חושב שגם המדינה שלכם, ארצות הברית, לא יכול להמשיך לתמוך בכיבוש הצבאי הזה".
לכתבות נוספות בנושא:
עם זאת, על אף השאיפה לחקירה רב-שכבתית של המצב, היוצרים נמנעים מעיסוק בנסיבות פוליטיות, בירוקרטיות ומשפטיות לצורך הענקת הקשר רחב יותר. בעוד אנו חוזים בהשלכות הקשות של החלטת בית המשפט העליון לאפשר לצה"ל להכריז על האזור כשטח צבאי, לא מובאים בפנינו הטיעונים השונים בעד הכרעה משפטית זו. היוצרים האקטיביסטים, שתפיסת עולמם ברורה מלכתחילה, לא טורחים לעמוד על ההיבטים החוקיים של בנייה שאינה מוסדרת עבור התושבים המקומיים, שחלקם חיים לאורך שנים במערות באזור. כמובן שהמערכת מסרבת לאשר כל בנייה של פלסטינים באישור בית המשפט, ובכך פוגעת במשפחות הפלסטיניות, אולם הסרט כולו מתמסר להיבטים מוסריים ומתעלם כמעט לחלוטין מחלקי מידע יבשושיים על תולדות הכפרים והבעלות הנטענת על הקרקע.
זוהי החלטה מוצדקת וככל הנראה מודעת מצד היוצרים, שמשאירה בחוץ סוגיות בעייתיות מבחינת העמדה הפוליטית של הסרט. כך למשל, באחד המקרים הבודדים שבו יש התייחסות לתולדות היישוב, אחד התושבים מספר שמשפחתו התמקמה במסאפר יטא במחצית השנייה של המאה ה-19. רק נזכיר שהיישוב היהודי בארץ ישראל נוסד באותה תקופה פחות או יותר, מה שעשוי לסתור את הטיעונים על תפיסת השטח וגזילתה מהתושבים הילידיים על ידי "הקולוניאליסטים הציונים". אומנם אין בכך להצדיק את ההתעללות שעוברים התושבים בהווה, אולם יש תחושה של צמצום מכוון של ההקשר הכללי על היבטיו ההיסטוריים. "אין ארץ אחרת" מתרכז בעוולות שמתרחשות באופן יומיומי במקרה הספציפי של מסאפר יטא. לכאורה, רק לכאורה.
במציאות הנוכחית, על רקע טבח 7 באוקטובר והמלחמות עקובת הדמים בצפון ובדרום של השנה החולפת, המציאות הבלתי-נסבלת במסאפר יטא מתקבלת בקרב קהל בינלאומי כמשל למדיניות ישראל גם בעזה ובלבנון. האם ניתן להשליך מהנעשה בקהילות כמו מסאפר יטא על תושביה חפצי החיים בגדה המערבית שתחת כיבוש ישראלי, למציאות ברצועת עזה שנשלטה לאורך כמעט שני עשורים על ידי חמאס, ללא מאבקים טריטוריאליים, ללא נוכחות צבאית או אזרחית ישראלית בשטח וללא מתנחלים פורעי חוק שעושים שמות במקומיים? כמובן שלא. אבל זוהי מורכבות שהיוצרים לא מתייחסים אליה בסרט. "הקשר" היא לא מילה גסה, ויש לתת עליה את הדעת כשמדובר על טבח 7 באוקטובר, וגם בנוגע למלחמה בעזה שהגיעה אחריה. וכך גם במקרה של "אין ארץ אחרת".
4 צפייה בגלריה
מאפשר הצצה לקהל בארצות הברית ובאירופה למציאות במסאפר יטא שנחשפת בפנינו על המסך, אבל מתוכו צופים בינלאומיים מאמצים את תפיסתם לגבי המשבר בעזה. מתוך "אין ארץ אחרת"
מן הסתם, ללא ההקשר הנדרש, "אין ארץ אחרת" מאפשר הצצה לקהל בארצות הברית ובאירופה למציאות במסאפר יטא שנחשפת בפנינו על המסך, אבל מתוכו צופים בינלאומיים מאמצים את תפיסתם לגבי המשבר בעזה. העובדה שמדובר במקרים שונים לחלוטין, שיש להציגם מבעד לעדשות שונות לחלוטין, נעדרת מהשיח על הסרט, וחבל. אומנם היוצרים, הפלסטינים והישראלים מתנגדים ללחימה בעזה וקוראים להפסקת אש וזוהי עמדה לגיטימית ומקובלת, אולם הדרך שבה משתלב סרטם בשיח הפוליטי העכשווי היא ערמומית, נטולת מורכבות, מכלילה ולא כל כך הגונה. כך או כך, אין ספק שהמצב הוסיף לתנופה של "אין ארץ אחרת" בקמפיין האוסקר שניזון מהאירועים הקשים במזרח התיכון, והעניין של התקשורת העולמית בהם.
עם זאת, אי-אפשר גם להתכחש לכך שהדי 7 באוקטובר והמלחמה המזוויעה שהגיעה בעקבותיו לא פסחו על קהילות מסאפר יטא, שנמצאות תחת מתקפה חסרת תקדים של מתנחלים בלתי-מרוסנים שמגיעים למקום ועושים שפטים בתושבים המקומיים. היוצרים אף החליטו לפתוח את הסרט, שצילומיו הסתיימו בספטמבר, בשילוב של חומרים מעודכנים - ובהם גם תיעוד של פשיטת מתנחלים שהסתיימה בירי של אחד מהפורעים בבן דודו של עדרה. "חשבנו שזה חשוב להראות מה קורה במסאפר יטא מאז שהמלחמה התחילה, ומה קורה באזור בצלה של המלחמה. שש קהילות באזור נאלצו להימלט בגלל אלימות המתנחלים. בן דודי נורה והמצב ממשיך להידרדר, והוא הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו מראים בסרט", סיפר.
4 צפייה בגלריה
הדי 7 באוקטובר והמלחמה המזוויעה שהגיעה בעקבותיו לא פסחו על קהילות מסאפר יטא, שנמצאות תחת מתקפה חסרת תקדים. מתוך "אין ארץ אחרת"
אם לקחת דבר אופטימי אחד מהסרט ומהמסלול שעשה הרי שזו שותפות הגורל והחברות האמיצה של עדרה ואברהם כפי שהיא באה לידי ביטוי על המסך. "התחלנו לעבוד יחד בגלל שאנחנו חולקים את אותם ערכים בסיסיים ואת אותן עמדות נגד העוולות בסרט", אמר אברהם, "אנחנו נשאלים פעמים רבות בנוגע לחברות ודו-קיום, אבל יש בכך בעיה כי כרגע לאחד מאיתנו אין בכלל קיום. אין לפלסטינים מדינה, אין להם חירויות. אז איך ייתכנו חברויות ודו-קיום כשיש כזה הבדל גדול במעמד שלנו? כדי שנגיע לזה, נדרשת התנגדות משותפת לצדק ולחירות. הצגנו את עצמנו על המסך כדי להראות את ההבדלים המהותיים בינינו. נולדנו בארץ שבה תעודת הזהות שלי כחולה ושל באסל ירוקה, ושתיהן ניתנות על ידי מדינת ישראל ומנוטרות על ידה. אני אזרח ובאסל נמצא תחת חוק צבאי. בכל היבט של חיינו יש אפליה שיטתית. הסרט שלנו הוא כלי לשנות זאת ולכן רצינו להמחיש את המציאות הזאת דרכו".
"אין ארץ אחרת" הוא סרט חשוב אך קשה לצפייה עבור קהל בינלאומי, ובמיוחד עבור אזרחים ישראלים שיש בהם קורטוב של אנושיות ולא יכולים שלא להתבייש במה שהרשויות והמתנחלים מעוללים בשמם באוכלוסייה המקומית. צריך להיות חסר מודעות עצמית כדי להגן על המדיניות הזו או להצדיקה. תחושת הבושה הזו הייתה רק ברמה האישית כאשר שהסרט הוקרן בפסטיבלים מול אולמות מלאים אבל קטנים יחסית. אך כעת לאחר שהסרט זכה להכרה האולטימטיבית בטקס האוסקר - הבושה הופכת ללאומית.
