דונלד טראמפ לא נולד יש מאין. אזרחים מודאגים היום יכלו לעמוד על ממדיה ועל טיבה של התמורה לו טרחו לברר מה קורה סביבם. "כסף, שקרים ואלוהים", ספרה של קתרין סטיוארט, מצליח לתאר את טיבו של תהליך הדעיכה ושכבות ההרס. בראש הסולם ניצבים כמובן הפוליטיקאים תאבי השררה והכוח. מתחתם בעלי הממון והתורמים, חלקם במסתרים, והסרג'נטים שהפיצו את התורה, זימנו כינוסים וגייסו המונים. בעלי הון, שהיו משוכנעים שהם מעלים אל השלטון את הטיפש שיוכלו להשתלט עליו לכשירצו, גילו לתדהמתם כי הם היו העיוורים במסכת הקשרים. סטיוארט נסמכת על שייקספיר ועל אמירתו של גלוסטר ב"המלך ליר": "זוהי מכת הזמן, כאשר המשוגעים מוליכים את העיוורים". את ההבחנה מי המשוגעים ומי העיוורים בפסק הדין המופלא הזה, היא מותירה לנו.
סטיוארט גורסת כי מרבית עבודת הימין החדש והלוחמים ב"ווק" נעשית בכנסיות של ארצות הברית. אחד מגורמי העניין של ספרה הוא דרכה של המחברת באיסוף הנתונים המשרתים אותה. היא ציידת שטח מן המעלה הראשונה, שאינה מוותרת ולו על כינוס כנסייתי אחד; ולצורך זה היא מוכנה לנסוע רחוק, עד לרוסיה. אכן, גם בתחום זה ניכרת ידם הארוכה של פוטין ומוסקבה. היא יורדת לשורשי דעותיהם והגותם של מורי הדרך של המלחמה בפרוגרסיביים. כאיש אחד הם מצפים לשובו של ישו המשיח, אך עתה הם מתפללים להתייצבותו עם חרב בידו למלחמה במשחיתי המידות. ועד שיבוא הם מסתפקים בשלוחיו הפוליטיקאים עלי אדמות. כל כינוס של הכנסייה הוא בעיקרו של דבר גילוי דעת קולני של תמיכה בדונלד טראמפ. כל ועידה היא קול קורא למלחמה בחסידי הדמוקרטיה מרעילי הבארות, מפיצי הכפירה בבתי הספר, מעודדי הקריאה של ספרים אסורים כמו 'יומנה של אנה פרנק', וסתם מעוותים שאינם מכירים בעליונות של הגברים ומטפחים הומוסקסואליות וטרנסג'נדרים. סטיוארט מכירה היטב את המחלוקות הקשות בין הסיעות והזרמים השונים בתוככי קהילת הנוצרים בארה"ב, אך היא מזהירה את המצפים להיבנות ממחלוקות אלה בקרב חסידי הדמוקרטיה: כשהם נלחמים בחירות, בדמוקרטיה ובחופש המצפון - כולם מאוחדים.
הנציג המובהק ביותר של המגמה האחרת במאמץ לפענח את סוד קריסתה של אמריקה הפתוחה והמתקדמת הוא, כמובן, מייקל וולף - עיתונאי ומחבר ביוגרפיות של גיבורים שלא קשה להתגולל עליהם. בשלהי פברואר, ובטרם חלפו חודשיים מיום כניסתו לחדר הסגלגל, יצא לאור הכרך הרביעי בביוגרפיה המתגלגלת של וולף על טראמפ. בספר "הכל או כלום: כיצד שבה שוב טראמפ את אמריקה" לא נאמר דבר או חצי דבר על הקהל שנשבה והחזיר את טראמפ לבית הלבן. לוולף אין עניין בסוציולוגיה של ארה"ב או בתמורות החברתיות המקרבות את קיצה של הדמוקרטיה. בסיפור שלו יש רק רשע אחד: האדון ממאר א-לאגו. הכל סב סביבו - הרעים והטיפשים המוכנים לשרת אותו; בני המשפחה שמנסים בכל כוחם להתנתק ממורשתו המגונה; ובעיקר הנשים הצעירות, שעושות למענו מה שהוא עצמו מתקשה בו מאוד - כמו למשל לקרוא מסמך שמתפרס על פני יותר מעמוד אחד.
הכרך הרביעי מתמקד בארבע השנים שקדמו לבחירתו מחדש. טראמפ לא היה מוכן ולו לרגע להכיר בעובדה שג'ו ביידן גבר עליו בבחירות, ולא חדל להאיץ באנשיו לחשוף הוכחות לתרמיות בהצבעה. מאז קריירת הטלוויזיה שלו טראמפ מתמחה בפיטורים. מי שנשארו היו מוכי ירח כמותו, חנפנים חסרי עמוד שדרה, שלא פסקו להשמיע לו מה שרצה לשמוע. המנהיג הבולט בחבורה זו, כך מספר לנו וולף, היה בוריס אפשטיין, מהגר יהודי מרוסיה. בסופו של דבר גם הקרבה לבוס לא מילטה אותו מלהט הפיטורים של טראמפ. כשאפשטיין הועמד למשפט בעוון שוחד תמורת משרות במנגנון הנשיא לשעבר, הוא סולק מן הדרך. החשש מפגיעה בתדמיתו הצחה כשלג של המבקש לשוב אל הבית הלבן, גבר על נאמנותו הכלבית של המשרת חסר העכבות.
לבד משלוש שעות כל יום במגרש הגולף, זלילת ממתקים והמבורגרים שמנים היה טראמפ עסוק מאוד בארבע שנות ההכנה לכיבושו מחדש של הבית הלבן בהתגוננות בבתי משפט בסדרת האשמות שהוטחו בו, מרביתן בסוגיות של התנהגות מינית מפוקפקת. מלבד צעירות מתחנחנות הקיף טראמפ את עצמו גם בצבא של עורכי דין. הוא אהב אותם, ובעיקר אהב לפטר אותם ולהטיח בהם את כל אשמת הכישלונות. טראמפ לא "לקח" אחריות גם כשלא היה ספק באשמתו. היו גם עורכי דין, ששיכנעו אותו כי לסוגיות הנבחנות בבתי המשפט אין כל חשיבות. אדרבה, כל תביעה נגדו שמעלה אישה זו או אחרת רק מעצימה את חינו ו"גבריותו" בעיני מצביעים בכוח רבים.
אבל יש גם נקודות חלשות בספר: וולף מתהדר בדיווחים בלא להעמיד תמיד את הסימוכין המהימנים להם. לא קשה להבחין בהתרחקותם של בתו איוונקה ובעלה ג'ארד קושנר מסביבת החותר לנשיאות, אך מניין שואב וולף את כל פרטי המריבות המכוערות ביניהם? לא קשה להבחין ברגשי אי-הנחת של האישה מלאניה מהתפקיד שמוטל עליה, אך מה מקור ידיעותיו של וולף על חדר המיטות של הזוג, אם יש כזה?
"הכל או כלום" הוא מכרה זהב למציצנים ורכילאים, אך ספק אם הוא תורם רבות להבנתה של ארצות הבאית בימים אלה. נשיא מגונה אפשר להחליף, או אפילו להשעות, אך חברה שמאבדת את ערכיה ודבקה במיני הזיות על אמריקה "טהורה", כפי שהיא מצטיירת בספרה של קתרין סטיוארט, תתקשה מאוד לחזור לשפיות ולדמוקרטיה.
All or Nothing: How Trump Recaptured America, מייקל וולף, הוצאה לאור: Crown, עמודים: 376.
Money, Lies and God: Inside the Movement to Destroy American Democracy, קתרין סטיוארט, הוצאה לאור: Bloomsbury, עמודים: 338.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.03.25
