ביקורות ספרים
הכתיבה בספר הזה יוצאת מן הכלל - אז למה בכל זאת הקריאה בו מעט מוזרה?
"במחילה מכבודה של אשת המערות" של אופיר טושה גפלה עוקב אחר דניאל, שמגלה בלונדון את יומנו של אביו שנעלם והתאבד, ובו נפרש מסע של פרידה מהחיים הנורמטיביים לטובת חיי רוח ובדידות. המשפטים ברומן הזה כתובים לתלפיות, העלילה בנויה היטב, הדמויות משכנעות, הפסיכולוגיה חוגגת - אך משהו בו נותר מנותק
רון דהן | 03.06.25
yk14384765
לא שרלוק הולמס ולא אגתה כריסטי: בעולם הבלשי של דשיל האמט אין אדם מוסרי אחד
"קציר הארגמן", שפורסם לפני כ-100 שנה, הגדיר מחדש את הז'אנר של ספרות הבלש, כשעקב אחר בלש פרטי בעיר נגועה בשחיתות ואלימות. כעת הוא זוכה לתרגום מחודש לעברית בתזמון מושלם, ומבהיר לקוראים הישראלים שלו איך נראית חברה בפשיטת רגל ערכית
נוית בראל | 01.06.25
תמונת מרגרט אטווד
ספרה החדש של מרגרט אטווד הוא מסע מרגש שבו המתים ממשיכים לחיות דרך חפצים וזיכרונות
"תועות בזמן" היא יצירה ספרותית על זקנה, אובדן והחיים שאחרי הפרידה. דרך דמותה של נל, חוזרת אטווד לעסוק בזיכרונות, חפצים וטקסטים שנותרו מהאהוב שאיננו, ומשלבת בין אישי לפוליטי, בין מוות למלחמה. גם כשהיא נוגעת בכאב ובסופיות, כתיבתה נשארת חכמה, אירונית ומלאת אנושיות
מוטי פוגל | 29.05.25
אורי צבי גרינברג
"באשר תלך - דע - יש קבר מתחת": להיות משורר בעולם שהמין האנושי התהפך בו
איך נראה חורבן? התרגום החדש מיידיש לשתי הפואמות של אורי צבי גרינברג, שנכתבו בתוך מלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה, מטלטל ומזעזע וכמו נכתב עבורנו. אך גם חמלה יש בשירה הנשגבת הזאת: חסד לטבע. חסד לחי
דרור בורשטיין | 27.05.25
זלדה שניאורסון מישקובסקי
הספר שמכנס את כתביה של זלדה הוא בית מרקחת הומיאופתי שלם
כתיבתה של המשוררת הופכת את קוראיה לאנשים טובים יותר – והספר "ואולי ייפתחו השערים: רישומי חיים" הוא ספר שימושי כמו תרופה. היצירות מתוך עיזבונה ממקמות אותה כמורה רוחנית מרכזית בתרבות היהודית והישראלית, בזכות חוכמתה אך גם בזכות מבוכותיה וקשייה
דרור בורשטיין | 21.05.25
yk14357790
"סתר המדרגה": סיפור של שתי משפחות שמלמד על מצבו של העם היהודי
ספרה החדש של אמונה אלון מורכב משתי נובלות המרפררות למלחמת עזה. על אף המגרעות הבולטות, נדמה שמוטיב הדת והחילון המבליח בשתיהן מבטא כהלכה את המבוכה התיאולוגית שאנחנו ניצבים בפניה מול אירועי 7 באוקטובר
אריק גלסנר | 14.05.25
yk14349787
דמיון, הומור ואימה: בגרסה זו "סיפורי דלפין ומרינט" הם כבר ממש לא סיפורי ילדים
קובץ הסיפורים לילדים של מרסל אמה מרפרר ליצירותיהם של הקלאסיקונים הצרפתים, ז'אן דה לה פוֹנטן ושארל פרו. המהדורה העברית הנוכחית נטולת כל איור ומופיעה בפורמט עבה עם כריכה כהה ולא מזמינה, שכמו מפקיעה את הטקסטים מהז'אנר שעמו הוא מזוהה ומנכסת אותם למבוגרים בלבד
מור פוגלמן דבורקין | 06.05.25
היינריך בל מקבל פרס נובל
אפשר להשתמש ברומן הזה כדי להמחיש את ההבדלים בין ספרות להגות
"המוקיון" של זוכה הנובל היינריך בל מציג גרסה רומנטית של נושא גרמני ותיק - המתח בין האמן לחברה. כשבמרכזו מונולוג של בחור שזוגתו עזבה אותו לטובת חבר בחוג הקתולי היוקרתי שלה, הנאת הקריאה גדולה, ואפשר לראות בספר הזה גילום מבוגר יותר של הולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון"
אריק גלסנר | 04.05.25
yk14341909
הספר הזה מזכיר את ה"אודיסיאה", והוא היה יכול להפוך לסדרה מצוינת
"הרצברג" שכתב רם גלבוע הוא רומן חניכה שנון ומהנה על הגבר האורבני שלא רוצה להתמסד, ומפחד להיקשר ולהתרבות. הכתיבה שלו מודעת לכלי היצירה, לשפה, ומצליחה לייצר מין וריאציה אירונית מעניינת ליצירה האלמותית של הומרוס
אריק גלסנר | 29.04.25
yk14340742
עברו כ-300 שנה מאז תחילת שיח זכויות האדם – והוא חשוב היום יותר מאי פעם
ב-1689 גיבש הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק רשימה ראשונית של זכויות: חיים, בריאות, חירות, קניין. בימים של ערעור הסדר הליברלי העולמי, טוב שהחיבור המכונן שלו "המסכת השנייה על הממשל" יוצא בתרגום חדש לעברית, ומחזיר אותנו לבסיס האוניברסלי של הרעיון
תומר פרסיקו | 28.04.25
אוטו פרנק, לצד תמונת בתו אנה פרנק
ניצול, ציניות וטשטוש היהדות: המסע שעבר "יומנה של אנה פרנק"
היומן של הנערה היהודייה שנרצחה בברגן בלזן נחשב לאחד הספרים החשובים במאה ה-20, אך האם מפרסמיו - ובראשם אביה של אנה, אוטו פרנק - חששו להדגיש את סממניו היהודיים? ספר חדש שכתבה רות פרנקלין בוחן את את היחס שקיבלה היצירה לאורך השנים, ומדגיש את החשיבות שבחזרה למקור שלו
אלי שאלתיאל | 24.04.25
yk14333250
הוא היה פושע מלחמה נאצי והחרטה בספרו לא מנקה אותו, אך היא אינטימית ומרתקת
אלברט שפר היה אדריכל גרמני ופושע מלחמה, שפירסם בשנות ה-60 ממואר על שנותיו בתוככי הרייך השלישי. בספרו שיוצא כעת במהדורה מחודשת, ניכרת החרטה על מעשיו, ולמרות שהיא כמובן לא מסירה ממנו אחריות או אשמה - היא מספקת תעודה היסטורית עשירה הנקראת בנשימה עצורה
אריק גלסנר | 23.04.25
דפנה לוסטיג ובן זוגה - ליד ספת הפסים שלהם. עיצוב: אלברט אסקולה
כשהיא חוזרת לרגע הכי אפל בחייה, דפנה לוסטיג מתגלה כמספרת מוכשרת
"יש לך הכול", הממואר של אשת התקשורת, מתחיל כמו אגדה ומתפתח לסיפור על השקר שנחשף בברוטליות לאחר מות אביה. בחלק זה יש גם פגיעות גדולה אצל המספרת, שמעבירה אותנו את התהליך שעברה ללא הנחות אבל גם ללא כפייה של אינטימיות מעושה
רון דהן | 19.04.25
yk14325930
"הרגע שבו הזמן עצר מלכת": זו איננה ספרות, אלא עדות עצובה של חברה במשבר
דרך סיפוריהם של 29 אלמנות, הורי חיילים ואחים שכולים, "6:29 - הרגע שבו הזמן עצר מלכת" בעריכת עדי זליכוב-רלוי מציג חיבורים אישיים של ישראלים על אודות קורותיהם בימי מלחמת חרבות ברזל. כשהיא מציגה את הקשיים הבלתי צפויים של חיי היומיום החדשים שנכפו עלינו, הערך הספרותי של האסופה הזו דל, אבל בהחלט יש לה ערך עיתונאי ואף טיפולי
נוית בראל | 17.04.25
ולדימיר נבוקוב
קריאה בתרגום החדש של נבוקוב, מעוררת שאלות על כתיבת המציאות בספרות הישראלית
חזרה ל"דבר, זיכרון", רומן המופת האוטוביוגרפי של ולדימיר נבוקוב, מעלה שתי שאלות חשובות: באיזו תבנית נכתבת המציאות בספרות בארץ, ואילו הנחות יסוד נסתרות בה. נדמה כי המסקנות שעולות תוך כדי קריאה אינן תקפות עוד לגבי כותבי העברית של ימינו, ומן הדין שיחדדו את חושי הביקורת של קוראיה
שמעון אדף | 15.04.25
yk14317494
"בולדר" היא נובלה מושחזת ומעוררת מחשבה על הציווי החברתי להיות הורה
ספרה של הסופרת הקטאלנית, אווה בלתזר, בוחן את סוגיית ההורות והבחירה בה תוך כדי תיאור התפתחותה של מערכת יחסים בין שתי נשים שונות מאוד. מדובר בטקסט שדומה לשירה מבחינת הצמצום שבו ועומס הדימויים והמטאפורות, ואין ספק שהוא חתרני כשהוא משחק באופן חכם עם סטריאוטיפים מגדריים
תמר משמר | 10.04.25
הבורות של ישראלים בנצרות מוחלטת כמעט - הגיע הזמן שייצא לאור ספר כזה
מעטים בישראל מתעניינים בכתבי הקודש הנוצריים ובקשר הסימביוטי שבין היהדות לנצרות. בספרו החדש, "כתבי הברית החדשה כספרות יהודית", סרג' רוזר מצליח לשרטט את הזיקות בין השתיים, ולהצביע על השפע הגדול של מסורות יהודיות ועבריות שנמצאות בספרים הללו
ישי רוזן צבי | 09.04.25
yk14307011
מה קורה כשהחברה המערבית מתעלמת מכל נורות האזהרה שניצבות בפניה?
שני ספרים חדשים שעוסקים בשקיעת הדמוקרטיה בארצות הברית מנסים לפצח את המניעים לעליית דונלד טראמפ לשלטון. בעוד האחד מתמקד בפן החברתי-סוציולוגי שעברה אמריקה בשנים האחרונות, השני תולה את האשמה באדם אחד - נשיא ארצות הברית
אלי שאלתיאל | 02.04.25
yk14308565
"אני מפחדת שהמקום יהיה מואר וחשוך מדי, והפחד הזה מרתק ומשתק אותי"
סיגרי סנדברג, סופרת ועיתונאית נורבגית, כתבה ספר מרתק על החושך, חשיבותו ויופיו, ועל האור המלאכותי שמתגלה כאויב. "חושך — כוכבים, פחד וחמישה לילות בבקתת הרים", מספק קריאה שמאפשרת להתרחק מהפרעות אנושיות, להתפרא ולהתקרב אל עצמנו ואל החיבור הראשוני לטבע. בימינו, זה לא דבר של מה בכך
עדי וולפסון | 01.04.25
הפגנת 500 ימים למלחמה מול מעון רה"מ בירושלים
אין פתרון קסם, אבל בספר הזה יש הצעות לתחילת ההיחלצות מהמשבר שאנו מצויים בו
ישראל אינה מדינה אלא אוסף של שבטים - כך קובעים חן ארצי סרור ועמיחי דנינו בספרם "שבט, אחים" - ובו בזמן מציעים נתיב תיקון ביצירה של שפה חדשה, שתציל את החזון הציוני. זהו ספר מצוין, מבורך ביושרה ובאומץ, שמעניק לקורא תמונה חשובה של הפיצול הישראלי לתתי-חברות
תומר פרסיקו | 31.03.25
yk14306626
ההשוואה לאשכול נבו ואמיר גוטפרוינד לא מאיימת על הרומן הזה - להפך
בספרו "האם אינך רוצה בי", אסף גברון מעמיד ארבעה חברים שקורותיהם נשזרים בתולדות הישראליות. זוהי פרוזה מרשימה, שמציגה במודע ובלא-מודע עולם ותפיסת עולם מלאים
אריק גלסנר | 29.03.25
yk14297951
ספריו של שמעון אדף חושפים מקרה נדיר של זהות מוחלטת בין עולמו הפנימי לבין הטקסט
סיפור המסגרת של "אותו נהר, אותו נער", ספרו החדש, פשוט למדי; גבר מקבל טלפון מאחיו המודיע לו שאמו מאושפזת, והוא מסרב לבקרה. כשבדומה ליצירותיו הקודמות גם כאן ניתן למצוא נטייה אל המדרש החז"לי, ריבוי דמויות, שפה מפותלת ושאיפה אל המיסטי - מדובר ברומן יפה, עדין ואינטימי, שמצליח להעביר את הקורא בין כל התמות הפואטיות העשירות שביצירתו
רון דהן | 26.03.25
yk14298140
החודש הלך לעולמו הסופר דאג סולסטד, והותיר לנו רומן שהוא כמו יצירה מוזיקלית
"ביישנות וכבוד", הרומן השני של הסופר הנורבגי הנחשב שמתורגם לעברית, מעמיד במרכזו מורה תיכון באוסלו, שמאבד את עשתונותיו בעקבות דילול הרוח בחברה. זהו רומן מובהק של שנות ה-90, וכוחו העיקרי הוא צורני: משפטים מוזיקליים, חזרתיים ובעלי וריאציות
אריק גלסנר | 25.03.25
yk14288693
צ'כוב, קפקא, צווייג ואחרים: בחזרה למאה הגדולה של הסיפורת האירופית
הוצאת עם עובד מוציאה מחדש שבעה ספרים בסדרת "קלאסי כיס". קריאה חוזרת ביצירות, שהן אבני בניין חשובות בתרבות הספרותית, מבהירה שרובן עוסקות במציאות מבעבעת ולעיתים דמונית, שנמצאת מתחת לפני השטח של החיים
אריק גלסנר | 20.03.25
yk14288685
זהו יומן שדה מתוך המלחמה בעזה - והתמונה שהוא מצייר מטרידה ומדאיגה
אסף חזני, אנתרופולוג ואלוף משנה במילואים, מתאר בספרו, "כזה וכזה תאכל החרב", את שעבר כקצין מטה בלחימה בעזה. כתיבתו מציגה מלחמה שאין בה מדדי הצלחה אלא רק תמונת מצב עגומה, מלאת בלבול וחוסר אמון במדינה
מוטי פוגל | 17.03.25
כריכת הספר "עדן"
שלוש נשים בשלושה מסלולים - וכולן רוצות רק דבר אחד
בכתיבה חדה ומתעתעת, נגה אלבלך טווה רומן שמתחפש לקובץ סיפורים. "עדן" בוחן את גבולות הבדידות, החירות והקיום החברתי, אך מקפיד לעקוב אחר הנעשה ממקום מעט מרוחק רגשית
תמר משמר | 14.03.25
מדיטציה יוגה מיינדפולנס
המיזוג בין רוחניות ויוגה לתרבות הצריכה הוא נושא מלא פוטנציאל, הספר הזה לא ממש אותו
"זאת המנוחה שלך" הוא רומן מוקצן וגדוש, והתחושה הכללית היא של קריאה מאולצת. פה ושם ספרו של עידן גרינברג נוגע בנושאים מעניינים, אך בסופו של דבר לא ברור באמת מהי התשוקה של הטקסט
אריק גלסנר | 13.03.25
מחאה להצלת הדמוקרטיה
"על החירות" הוא לא נבואה, אלא רשימה של קריסת מנגנוני ההגנה בדמוקרטיה
חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן הביאה את ההיסטוריון הנודע, טימותי סניידר, לכתוב את ספרו החדש על הסכנה הגדולה ביותר בימינו: אובדן הדמוקרטיה. כשהוא מבקר בחריפות את המגמות הדיקטטוריות בארצות המערב, ומתמקד בתופעות המסכנות את החירות האישית והציבורית, הוא מדגיש את חשיבות לקחי ההיסטוריה - במיוחד בארצות הברית
אלי שאלתיאל | 10.03.25
וירג'יניה וולף
איך ממשיכים לחשוב בזמן מלחמה, ומי ישמע את קול הנשים בין רעמי ההפצצות?
וירג'יניה וולף כתבה את "מחשבות על שלום בשעת תקיפה אווירית" פחות משנה לפני מותה, בזמן ההפצצות הכבדות על לונדון. זוהי מסה יפהפייה, שמעמידה במרכז את הנשים שהודרו מהחלטות המלחמה ורלוונטית גם לישראל של ימינו - אך היא בשום אופן אינה פציפיסטית
בכל סרלואי | 08.03.25
yk14271122
"שוק הנכסים הסמליים": כך הפך בורדייה להוגה ההרסני ביותר בעשורים האחרונים
הסוציולוג הצרפתי חינך דורות שלמים שאין כזה דבר "איכות" או "טעם טוב", אלא רק אסטרטגיות שונות של אמנים וחוקרים כדי לצבור כוח והון, ולהיחשב למביני דבר. הספר מ-1971, שתורגם עתה לעברית, מציג את ראשיתה של הגותו, שמבטלת מסורת בת אלפי שנים של דיון באסתטיקה ובמה שמעניקה לנו האמנות באופן לא חברתי
אריק גלסנר | 03.03.25