ראשי רשויות הנמצאות סמוך לקו הירוק הגיעו הבוקר (יום ד') לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לדיון מיוחד בנושא הזיהום והמפגעים הקשים הנגרמים משריפת פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית. במהלך הדיון איים יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית) כי הוועדה "תתקע" כל סעיף בחוק ההסדרים, אם האוצר לא יקצה משאבים לטובת אכיפת מפגעי הפסולת.
ח"כ יצחק קרויזר על הזיהום מהרשות הפלסטינית
(צילום: ערוץ הכנסת)
תופעת שריפות הפסולת, במיוחד ביהודה ושומרון, פוגעת כבר שנים באיכות חייהם של תושבי יישובים כמו ראש העין, מודיעין, שוהם ועוד. לוועדה הגיעו ראשי רשויות וסגני ראשי רשויות משוהם, אפרת, דרום השרון, משגב ועוד, כדי לספר על הניסיונות להתמודד עם התופעה.
"למעל רבע מיליון תושבים ביישובי קו התפר אין למי לפנות, כי כיבוי אש לא מגיע ליו"ש והמוקד של הגנת הסביבה נסגר בשעה 16:00", אמרה בדיון דפנה רבינוביץ, ראש מועצת שוהם ויו"ר וועדת איכות סביבה של השלטון המקומי. "אתמול ביקרתי בנעלין ומה שראיתי שם זה גיהנום. ואדיות מלאות בצמיגים, ערימות אשפה מוכנות לשריפה. וכל הדבר הזה מוצת כשיש רוח מזרחית כדי להביא את העשן אלינו. הרבה מהפסולת שנשרפת שם מגיעה מישראל".
רבינוביץ הוסיפה: "מדובר בפסולת בעייתית ומסרטנת שנשרפת שם, ואותה אנחנו נושמים. הצבא צריך להיכנס ולא לחכות. לא נספוג את זה יותר. המדינה חייבת להתעורר. בסוף יהיה אסון. לא צריך את 7 באוקטובר". עוד ציינה ראש מועצת שוהם כי המשרד להגנת הסביבה אינו מנטר כראוי את הזיהום. "מסתירים מאיתנו מה באמת קורה".
ראש המועצה האזורית דרום השרון, אפרת גני גונן, אמרה בדיון בכנסת:"אנחנו סובלים ממזרח וממערב, שכן אנחנו חיים במשולש באזור שבו יש רשויות ערביות ששורפות פסולת. ב-2025 הייתה עלייה של 500% בתלונות למוקד 106 שלנו. זה משקף את הטרור. אין מילה אחרת. צריך להגדיר את זה כטרור".
לדבריה, אין לרשות יכולת לאכוף את תופעת השלכת הפסולת, וגם כאשר הדבר נעשה הקנסות לעבריינים מגוחכים ואינם מרתיעים. "צריך להקצות משאבים לטיפול באשפה ולפתור את הבעיה", היא אמרה.
ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, אמר כי ישנה עלייה בלידות שקטות בעיר. יחד עם זאת, הוא לא הציג נתונים רשמיים בנושא. "אנשים לא יוצאים מהרחוב כי אי אפשר לנשום. יש צריבה בעיניים, בגרון, שיעולים, מחלות ריאות ונשימה אצל ילדים בכמויות שלא הכרנו בחיים", הוא אמר. "זו תוצאה של שריפות שמתרחשות כבר 8 שנים ברציפות. יום יום. לא ניתן לנשום בראש העין כמו שצריך כי שורפים (פסולת). אנחנו סובלים מרנתיס, דיר בלוט וכל הכפרים באזור".
שגיא אמר: "80 אלף תושבי ראש העין נושמים את הזוהמה הזו. התרבו הלידות השקטות בראש העין. כך סיפרו לי. זה הורג. זה מתחיל בוולדות שלא נולדו וזה יעבור לקשישים. בסוף נמות כולנו מחנק. אנחנו מבקשים לפנות את האשפה מהפלסטינים. היהודים צריכים לדאוג לזה".
המפגעים בראש העין
אבל לא רק תושבי יישובים הסמוכים לקו הירוק סובלים ממפגעי שריפות. דני עברי, ראש מועצה אזורית משגב בגליל, אמר כי הוא עוקב אחר המצב כבר כ-30 שנה, וזה רק נהיה גרוע יותר. "אנחנו גובלים ב-35 רשויות ערביות. כל ראשי הרשויות הערביות רוצים לפתור את הבעיה, אבל אין להם יכולת. מכרזים לא עובדים. קונספט היטל הטמנה לא עובד. לפני 30 שנה באתי לדיונים והזהרתי שזה יצא משליטה. עברנו את נקודת האל חזור בטיפול בשריפות", הוא אמר.
יו"ר הוועדה קרוייזר אמר כי יש להקצות משאבים לאכיפה ופיקוח. הוא הוסיף כי "הוועדה הזאת תתקע כל סעיף שיגיע לוועדה בחוק ההסדרים, גם כחבר וועדת הכספים אני אתקע כל אירוע וכל סעיף שיהיה חשוב לאוצר עד שנצליח ביחד. אין קואליציה ואופוזיציה בנושא הזה. המאבק שלנו הוא לטובת אזרחי מדינת ישראל, ואנו מחוייבים לדאוג לאוויר נקי לכולם".
יניב בלייכר מעמותת "אזרחים למען אוויר נקי" הסביר את המצב בקצרה: "הם (המשרד להגנת הסביבה) עם ידיים כבולות ואין תקציבים ואין תיאום בין הגופים השונים. זה לא רק המשרד להגנת הסביבה. אפשר לשאול למה אין פקחים וקנסות. אבל למה משרד הפנים לא מפקח על תפקוד כושל של רשות? משרד הפנים נותן למצב להימשך, כמו בנצרת. צריך לשאול למה כיבוי אש לא מכבה שרפות? כי אין להם ציוד ואין להם כוחות. זו בעירה פנימית. שהרשות תסתדר. כבאות והצלה צריכים לטפל בזה וצריך להקצות להם ציוד מתקדם. ומשרד הבריאות לא אוסף נתונים על תחלואה. שלחו אותנו לעשות מחקר מי חולה ואיפה. יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא עוסקת בעבירות סביבה, אלא בביטחון. וזה מובן".
בימים אלה מקדמים באוצר רפורמה בענף הפסולת, הכוללת, בין היתר, הקמת רשות פסולת בדומה לרשות חשמל ותאגידי המים. נציג האוצר, עידו מור, רכז סביבה ומים, אמר כי "אנחנו לוקחים בחשבון אכיפה. יש פה פרצה שקוראת לגנב. זה לא משבר פשיעה, אלא משבר בפסולת. עלויות הטיפול גבוהות ואין רגולציה. זה מביא לכך שמשתלם מאוד לגורמי פשיעה לפנות פסולת ולהשליך בצורה לא חוקית. בלי שינוי מבני בשוק לא נפתור את הבעיה".
