מדינת ישראל מתמודדת עם הבצורת הקשה ביותר מאז קום המדינה. החקלאים מייבשים את עמק החולה, אך בממשלה טרם הכריזו על שנת בצורת רשמית. במשרד החקלאות מתריעים מפני נזקים של מעל מיליארד שקלים אם לא יינקטו צעדים מיידיים. בימים הקרובים צפוי גל חום כבד, עם טמפרטורות שיגיעו לעד 38 מעלות צלזיוס במרכז הארץ. השרב החריג עלול להחמיר את המצב, במיוחד באזורים הצפוניים וההרים, שם המשקעים היו נמוכים במיוחד השנה.
מדובר באחד ממשברי המים החמורים שידעה החקלאות בישראל, עם פגיעה קשה במיוחד ברמת הגולן ובגליל העליון, אזורים שכבר מתמודד עם השלכות המלחמה, וכעת הם נאלצים להתמודד גם עם בצורת חסרת תקדים.
הגליל העליון מנותק ממערכת ההולכה הארצית ולחקלאים אין חלופה של מי קולחים. האזור תלוי כמעט לחלוטין במקורות טבעיים, שמספקים כ-80% מהמים לחקלאות. השנה נרשמת ירידה של כ-50% בשפיעת הדן לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תופעה שלא נראתה כמותה בתולדות המדינה. המשמעות: ללא שינוי משמעותי בצריכת המים, לא יישארו מים לחקלאות, לטבע ולצרכים הסביבתיים.
בצפון החליטו על צמצום גידולים בכ-20 אלף דונם. חקלאים מייבשים גידולי שדה, ועורכים קיצוצים רוחביים באספקת המים, במטרה למזער את הפגיעה בחקלאות, תוך שימור מים לטבע ולציבור. כאמור, המדינה טרם הכריזה על שנת בצורת, אך משרד החקלאות כבר העביר המלצה רשמית למשרד אוצר, ובמקביל מתנהל שיח מול נציגי החקלאים.
עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות בגליל העליון, אמר: "אם נמשיך בעסקים כרגיל לא יהיו מים לא לחקלאות, לא לטבע ולא לכינרת. בסוף מרץ זיהינו את האירוע. הבנו שאי אפשר לחכות. אנחנו לא יכולים לייבש את כל עמק החולה, אבל נייבש שליש מגידולי השדה כדי לנהל את משק המים כראוי. אחרת הפגיעה תהיה קטסטרופלית. המכה הקשה היא באזור עמק החולה. לא היה אף פעם אירוע כזה".
"המדינה חייבת להתגייס ולסייע לחקלאי הגליל והגולן, הוסיף ברנע, "מדובר באירוע חירום".
אלון שושני (45), תושב קיבוץ כפר סאלד וחקלאי זה 23 שנה, הסביר כי החקלאים נסמכים אך ורק על המים בנחלים ובמעיינות, ומעט מאוד על מי קולחים: "את חלק מגידולי השדה אני צריך לייבש עכשיו. הזרימות בנחלים נמוכות. והצפי הוא שהמצב ימשיך".
כך, לדוגמה, בשנים רגילות שושני מגדל כ-2,000 דונם תירס מתוק, וכעת הוא יסתפק רק ב-400 דונם. בגידולי העגבניות החליטו לקצץ ב-40%. "אנחנו מייבשים חלק משמעותי מגידולי השדה, ולא בטוח שהתוכנית תצליח. עברנו תקופה לא פשוטה עם המלחמה, אבל המשכנו לעבוד. לא הפסקנו לרגע. מזג האוויר הוא השותף שלנו לעבודה. זה חלק מהחיים שלנו כחקלאים".
שמעון ביטון (62) ממושב אביבים כבר איבד 150 דונם מטעים במלחמה. אז היו אלה השריפות מהטילים והכטב"מים ששיגרו מחבלי חיזבאללה. "איבדנו פירות קיץ כמו נקטרינות, אגסים, תפוחים וחלקות קיווי. כעת, מזמן לא חווינו בצורת. במלחמה איבדנו הרבה מטעים, למזלנו. ולמה? כתוצאה מכך לא חידשנו את המטעים. ובגלל המחסור במים נתנו הוראה לכל החקלאים אצלי ביישוב שמי שנשרפו לו המטעים - שלא ייטע מחדש. כי ברגע שנוטעים צריך להשקות".
באביבים נותרו עוד כ-1,800 דונם נשירים, וגם המטעים האלה סובלים כי צריכת המים צומצמה בכ-20%. "זה יפגע באיכות הפרי ובכמות היבול. אנחנו אזור בלי חלופה ואנחנו לא יכולים לקבל מים ממתקן התפלה ואין גם מי קולחים. קריית שמונה ומטולה היו מפונים, אז למכוני הטיהור (מט"שים) לא היו הרבה שפכים לטפל בהם. בשנים רגילות הקולחים היו מגיעים להשקיה. בעמק החולה משביתים את חלק מגידולי השדה. בתמורה הם יקבלו פיצוי מהאגודה החקלאית. במלחמה השקינו את המטעים שלנו, תחת ירי טילים. ירדנו לפתוח את הברז וברחנו. להשקות - השקנו בחירוף נפש. עצים שלא קיבלו מים - איבדנו אותם. אני לא רוצה להיכנס לעוד מלחמה. נשלם על המים האלה ביוקר. אבל אנחנו מדור החקלאים של יוותרו על המטעים. אם יכריזו על שנת בצורת זה לא ייתן לנו עוד מים. אבל נוכל לממן את ההפסדים.
הממשלה, בינתיים, בשלה. יש דברים יותר בוערים. להכריז על שנת בצורת זה לא אחד מהם. במשרד החקלאות פנו למשרד האוצר, שמוסמך להכריז על שנת בצורת. יובל ליפקין ראש מנהל ביטחון מזון במשרד החקלאות וביטחון המזון, הסביר כי המחסור במים בצפון עומד על כמעט כ-50 מיליון מטר מעוקב מיוני עד ספטמבר, "המים פשוט הולכים ונגמרים. המחסור הזה הוא חמור שהוביל לפגיעה באמת אנושה בחקלאות", הוא אמר.
לפי הערכות המשרד ייבוש גידולי השדה בגליל העליון יעמוד על כ-38 אלף דונם, וכ- 44 אלף דונם מטעים ייפגעו. אבל לא רק הצפון נפגע. גם בשפלה וההר, המרכז והנגב, דיווחו חקלאים על שימוש מוגבר במים בהשוואה לשנים קודמות. ביישובים מסויימים בקו הבצורת מדובר בשימוש של עד 70% יותר מהקצאות המים שלהם.
השימוש במים ימשיך לחרוג מהממוצע בחודשי הקיץ, אומרים במשרד החקלאות, ועשוי להוביל לחריגה ממוצעת של כ- 12.5% ברמה שנתית. כבר עכשיו יש פגיעה בחיטה, אבל הפגיעה היא הרבה יותר רחבה. יש חשש לפגיעות נוספות בגידול מרעה, כוורות הדבורים ובתעשיית הירקות הקפואים.
הזרימה בתל דן במרץ
(צילום: שרית פלצי ורינת רוסו, רשות הטבע והגנים)
ליפקין מסביר כי על פי ההערכות שלהם, הנזק לטווח הארוך מהפגיעה בחקלאות יעמוד על כ-1.5 מיליארד שקלים. מדובר בפגיעה גם בתעשיות תומכות חקלאות, כמו ריסוסים ואריזות. "בשנה רגילה יש תמותה לא קטנה של דבורים. ואם לא נתערב תהיה תמותה של 50% מהדבורים, אשר מספקות שירותי האבקה חשובים ולא רק דבש. וכמעט 30% מהגידולים דורשים האבקה".
ואולי זו ההזדמנות להסביר שהמצב בצפון הוא לא גזירת גורל. כך, חברת המים הלאומית מקורות ערה למצוקה, ולפי הדוחות הכספיים שלה אף הזהירה מספר פעמים בפני מקבלי ההחלטות על הצורך בפיתוח ותגבור קווי הולכה בצפון. בדוח מסוף שנת 2024 נכתב כי בחברה פנו מספר פעמים על מנת לפעול לחיבור רמת הגולן למערכת הארצית - אך האישור לא ניתן.
בינתיים, במקורות מקדמים מספר פרויקטים לחיבור אזורים מנותקים למערכת המים הארצית, כדי להבטיח אספקת מים סדירה. בגליל המערבי מתבצע פרויקט חיבור מתקן ההתפלה למערכת הארצית. מדובר במתקן ההתפלה השביעי של מדינת ישראל, שניתן ליזם פרטי שנמצא בהליך בנייה מקביל.
הפרויקט של מקורות, שעלותו מתקרבת לכמיליארד שקלים, יאפשר הספקת מים לאזור, תוך ניצול מים מותפלים והפחתת התלות במקורות טבעיים. רוב העבודות צפויות להסתיים במהלך 2025. החברה גם מקדמת תוכנית לחיבור אזור קצרין למערכת הארצית דרך קו מראש פינה, ומקדמת את חיבור בקעת הירדן, עמק המעיינות ועמק חרוד, שנפגעו אף הם מהבצורת, למערכת הארצית.
ממשרד האוצר טרם התקבלה תגובה.
