לאחר שהיום הראשון של הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב נחתם בהשקת הגיליון החדש של כתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" בנושא ביטחון מזון, המשיך היום השני להפגיש בין מומחיות ומומחים מסקטורים שונים. "רב-מגזריות היא העתיד של המדע באופן כללי, וחשובה מאוד בתחום הסביבה", אמרה פרופ' נגה קרונפלד שור, יו"ר הוועידה, ראשת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
"יש לנו מטרה אסטרטגית: יצירת שיתופי פעולה אזוריים בתחומי האקולוגיה. אנחנו חייבים לייצר חוסן אקלימי אזורי, וזה אפשרי למרות המצב", אמר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ, בראיון שערך איתו פרופ' דן יקיר, ממכון ויצמן למדע.
הם שוחחו על שיתופי הפעולה החיוניים בין עולם המדע לעולם הדיפלומטיה. "המדענים עוסקים לא מעט בדיפלומטיה במסגרת שיתופי פעולה מגוונים שמנסים להשפיע על קובעי המדיניות", אמר פרופ' יקיר. בתגובה ציין בכר כי "האקדמיה הישראלית והחוקרים והמדענים הישראלים הם שם דבר בעולם כולו. וכדי שזה יקרה יותר ושישמעו אותם יותר בכל מקום, יש צורך קודם כול פשוט לדבר ולייצר סינרגיה בין הדיפלומטים למדענים".
לדברי שטפן זייברט, שגריר גרמניה בישראל, "אחד הדברים שלמדתי כשבאתי לכאן הוא שנושאים סביבתיים במדינה הזו אינם חלק מהדיון הפוליטי היום-יומי. בזירה הפוליטית בגרמניה אנחנו מתווכחים בלי סוף על מערכות החימום המתאימות בבתים שלנו, מִחזור, בנייה, רמות פליטה, שאיפות מדיניות האקלים של הממשלה. אני מבין מדוע בישראל נושאי ביטחון נוטים להשתלט, אבל מובן שכולנו יודעים עד כמה בקלות נושאים סביבתיים והשלכות שינוי האקלים יכולים להפוך לנושאי ביטחון – וגם, אולי, לגשרים פוטנציאליים לשלום כשמדינות באמת מחליטות לשתף פעולה ולהתמודד יחד עם האתגרים".
בין שיקום לחיזוי
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, דיבר על הפעולות המגוונות שכבר נעשות לשיקום הדרום והצפון, "פעולות שיקום לצד ניצול הזדמנויות", כדבריו, בעקבות "השפעותיה הקשות של המלחמה על הטבע ועל הסביבה". בפתח דבריו הוא גם התייחס לפעילות החברה להגנת הטבע בשנתיים האחרונות.
"בשנה שעברה דיברתי בוועידה על החיבור שאנחנו עושים בין האנשים שנפגעו במלחמה אל הטבע וליכולת שלו לסייע בריפוי של קהילות", הוא אמר. "גם השנה אנחנו ממשיכים להוציא נוער מהצפון ומהדרום, חלקם לא חזרו עדיין לבתיהם. לצערי בקרוב גם נתחיל להוציא נוער מהמרכז שאיבדו את הבתים שלהם במלחמה עם איראן".
ד"ר דבי כהן, חוקרת בכירה וראש צוות חיזוי שיטפונות ב-Google Research, סיפרה על הכלים שמפתחים בגוגל להתמודדות עם השלכות משבר האקלים בכלל, ועם אירועי בצורת בפרט. "מתברר ששיטפונות ובצורות נוטים להשפיע על אותם אזורים בעולם. בצורות פוגעות בכ-55 מיליון בני אדם מדי שנה ברחבי העולם. מאז שנות ה-70, הוכפל שטח הקרקע המושפע מבצורת", היא אמרה.
לדבריה, חיזוי מהימן יכול לסייע מכמה היבטים. "חקלאים יכולים לעשות הסתגלות חקלאית. הם יכולים לשנות את ההתנהלות שלהם בהתאם לתחזית. כך, למשל, הם יכולים לגדל גידולים אחרים שעמידים יותר לבצורת. מצד שני, ארגונים שונים יכולים לעשות פעולה מקדימה כדי למנוע או לפחות לצמצם את הפגיעה בחיים ובאמצעי המחיה עוד לפני שהאסון מתרחש".
איך להנגיש את משבר האקלים
במושב שנערך לרגל השקת "פורום מדעני האקלים", נתן ד"ר יונתן גולדסמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים דוגמאות לאופן שבו מדענים ומדעניות סייעו בהטמעת מדע האקלים במערכת החינוך ובקידום התהליכים סביב חוק האקלים. "יש קבוצה גדולה של 100 מדענים ומדעניות אקלים עם רצון לסייע", אמר לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "במשך זמן ארוך דגרנו על יצירת שיתוף פעולה שאנו יוצאים איתו לדרך עכשיו, ובו אנחנו לוקחים שני דברים שהאגודה עוסקת בהם: שיתוף פעולה עם הדרג המקצועי בממשלה ועבודה מול התקשורת".
לפי איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להתעלם משינויי האקלים. חשוב לנו לראות הרבה יותר מחקר שעוסק בהשפעת שינויי האקלים על מערכת הבריאות בישראל, בהם סיכון לשבץ, לדום לב ולרעלת היריון".
לדברי ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, חיבור וסיוע ממדענים יכול לסייע רבות, כמו למשל בהבנה בתרחישים שעליהם מתבססים להערכת סיכוני האקלים.
ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה ושינוי אקלים (מיטיגציה), המשרד להגנת הסביבה: "צריך להבין שמשבר האקלים הוא לא כשל של המערכת, הוא חלק אינטגרלי ממנה. הפעולות שלנו מתחלקות בין איך לתעל את המערכת, איך המהלכים שאנחנו עושים גורמים לעודף פליטות, ומהצד השני איך לשנות את המערכת לגמרי".
ד"ר שחר דולב, מנהל תחום פיתוח מודלים ומדיניות ארוכת טווח במשרד האנרגיה ציין כי "את התוכנית האסטרטגית ל-2050 בנינו על בסיס מודל שמנסה להסתכל על כלל משק האנרגיה בישראל". בנוגע לאנרגיות מתחדשות, "יש לנו כמעט רק אנרגיה סולארית בישראל, אבל אין מספיק מקום לפאנלים הסולאריים". הוא הזכיר שימוש בהיתוך גרעיני להפקת חשמל: "אני חושב שזה תחום ששווה מאוד שכולנו נשאף אליו".
בפאנל שעסק בסוגיית משבר האקלים בשיח התקשורתי, בהנחיית שרון וכסלר שמגישה עם אורי לוי את "כאן בסביבה" בכאן 11, ציין ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון כי "אחת המטרות [של פורום מדעני האקלים] היא להכשיר את המדענים שידעו לצאת ולספר את הסיפור הנכון".
ד"ר ורד אלישר, ראש החוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל, אמרה שכדי לקדם בממשלה את נושא האקלים, צריך "לחץ תקשורתי שישים את הסוגיות בחזית. כאן יש קצר רציני מאוד. אנשים לא מקבלים מספיק מידע ולא מבינים שהנושא בוער, תרתי משמע. משבר האקלים לא מרחם על מדינת ישראל כי יש לה צרות אחרות". לדבריה, "משבר האקלים לא מבחין בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים". לפי ירון דרוקמן, עורך ערוץ הסביבה והמדע ב-ynet, "המטרה שלנו היא להנגיש חומר בצורה הכי פשוטה לציבור ולהסביר מה הבעיה. השבוע, למשל, פרסם השירות המטאורולוגי שב-2070 יהיו 57 מעלות בעמק החולה, והסיפור קיבל פוש בזמן מלחמה ועניין את הגולשים".
איך נקדם אנרגיות מתחדשות
במושב שעסק ביישומי אנרגיה ממקורות מתחדשים בהנחיית ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מיפה עמית בן-צור, מפורום ארלוזורוב-יסודות, את השחקנים והאתגרים המרכזיים בתחום הקיימות והסביבה בישראל וציין כי הגופים הציבוריים מקדמים מהלכים ללא תיאום וללא בסיס נתונים משותף.
דניאל מנינגר כהן מגיאו טבע הציגה את היתרונות הסביבתיים והאקולוגיים בתפיסה הוליסטית של כלכלה מעגלית, למשל על ידי שילוב בשטח של ייצור חשמל ירוק במקביל לפיתוח תשתיות ומערכות חקלאיות. עמית לוי מגיאו טבע דיברה על הפוטנציאל של המימן לאגירת אנרגיה לטווח הארוך לשימושים מגוונים, למשל בתחבורה ובתעשיות כבדות. עובד יבין מדוראל דיבר על עתיד תחום האגרו-וולטאי בישראל ועל קידום תשתיות אגרו-סולאריות בראייה אזורית וקהילתית.
בפאנל שהתקיים בסיום המושב, נדונה בין היתר מידת היכולת לשכפל ולהרחיב מודלים של אנרגיה מתחדשת ולהתמיר אותם למקומות נוספים ולתחומים נוספים. "אנחנו שומעים לא מעט מרמור על ועדות התכנון ועל כל הבירוקרטיה שבדרך", אמרה ליפמן. "חשוב לבחון את מקומה ותפקידה של הממשלה ביצירת תהליכים שתומכים בפרויקטים החדשניים שלא פעם פוגשים חסמים ועיכובים".
סיפורו הפתלתל של הירקון
לרגל ציון עשור לסרט "פתלתל", המציג את סיפורו של הירקון, תיארה נועה גולן, המחלקה לאיכות הסביבה רמת השרון, את הסרט בתור "סיפור של נוף במשבר של שיכחה והתעוררות, מסמך דוקומנטרי על סוגיות רחבות יותר ועל תפקידנו כמי שמעורבים בעתידם של משאבי הטבע שלנו. שיקום נחל הוא תהליך איטי. נחל הירקון מלמד אותנו שעם הזמן ועם התמדה גם מצבים שנראו אבודים יכולים להשתנות". יפתח בן עמי, מהנדס רשות ניקוז ונחלים ירקון, דיבר על המחויבות להשאיר את הנחלים והערוצים פתוחים ונגישים הן למעבר מים והן מבחינה אקולוגית: "נחל צריך לאפשר למים לזרום דרכו ולצמצם סכנת שיטפונות".
"ככל שעיר מצטופפת, היא צריכה את המשאב הטבעי הזה, הנחל", אמרה הילה בייניש, מנכ"לית אגמא. "יש רצון להחזיר את הנחל לזרום בעיר כמרחב ציבורי. יש לכך המון תועלות: ניהול הנגר, מגוון אקולוגי, הורדת טמפרטורה, היבטים כלכליים, נוף עירוני, והמגמה היא חיובית מאוד". ואכן מנשבות רוחות של שינוי. ״רשות הניקוז שינתה את האופן שבו היא עובדת", אמרה ד"ר מיכל שורק, מנהלת אגף אקולוגיה וסביבה ברשות ניקוז ונחלים ירקון. "בעבר המטרה הייתה להזרים את המים כמה שיותר מהר לים. השינוי הוא בשימוש במים כמשאב ו[התייחסות ל]נחל כמערכת אקולוגית עם שירותי ויסות ואספקה. לטבע יש המון תועלות לטובת הציבור שחשוב להנכיח".
לדברי שרית כספי אורון, המשרד להגנת הסביבה, יחד עם עוד משרדי ממשלה, הם מקדמים תוכנית של ירקון נקי על ידי הפניית מי הקולחים להשקיה והגדלת מכסת המים הנקיים שמוזרמים לירקון. "ואז אולי נוכל ליהנות מכלל שירותי המערכת, כולל אזורים שיוקדשו לרחצה".
מהרעלות ועד פסולת בניין
ד"ר ימימה דוכין רפ, עמיתת תוכנית ממשק ברשות הטבע והגנים, ציינה כי: "אי אפשר להפריד שיח על הרעלה של חיות בר משיח על ביטחון תזונתי ובכלל מסוגיות סביבתיות שרלוונטיות לכולנו. למשל, יש חומרי הדברה שמזהמים את הקרקע ומחלחלים למים שאנחנו שותים". אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, דיבר על השימוש במשדרי GPS להתמודדות עם הרעלות. "אחד הקשיים בפתרון בעיית ההרעלות, בכלל בעולם, טמון בעובדה שמדובר בפשע ללא עדים", הוא אמר.
לטובת האתגר הזה, לדבריו, משתמשים בארץ בשתי מערכות שעובדות יחד: משדרי GPS שמותקנים על נשרים וחוש הריח של הכלבים. דוכין רפ התייחסה לאופנים שבהם ניתן לצמצם את הפגיעה והציגה תוכנית פעולה בין-משרדית לצמצום הרעלות של חיות בר שמורכבת מצוות של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. "בכל מה שנוגע כיום לחומרי הדברה חקלאיים בישראל, יש ריבוי רגולטורים וקושי להגיע להסכמות ולעבודה משותפת. האינטרסים לפעמים מנוגדים", ציינה. "הבעיות העיקריות שכבר עלו מהשטח נגעו בין היתר בחוסר תיאום בין הגורמים המעורבים בהתמודדות עם אירועי הרעלה.
בנוסף, בישראל, בניגוד למדינות מפותחות אחרות, הסכנה לבעלי החיים לא מוטמעת מספיק בכל מה שקשור לרישום החומרים על המוצרים הרלוונטיים, כמו גם חוסר ברגולציה על שימוש ומכירה של חומרי הדברה, בחלקם מסוכנים מאוד. הדרך היחידה לפתרון הבעיות טמונה בשיתוף פעולה אפקטיבי, וכבר התחלנו לראות התקדמות בזכות היוזמה המשותפת".
שרון פלוטניצקי, מנהל אגף שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה תיאר את בעיית פסולת הבניין בישראל – בעיה שניכרת בשגרה, עם תנופת הפיתוח והבניה, בהתחדשות עירונית למשל, וגם בעיתות מלחמה לנוכח ההרס הרב עקב המבנים שנפגעו במתקפות. "במדינת ישראל נוצרים מדי שנה 7.3 מיליון טון פסולת בניין", הוא פירט. "1.1 מיליון טונות פסולת בניין מגיעים להשלכה לא חוקית. כרגע התחום הזה לא מוסדר".
פלוטניצקי תיאר את חוק פסולת הבניין שבשלב זה עבר בקריאה ראשונה. "יצרן הפסולת משלם עבור שירות סילוק הפסולת, ולא יודע מיהו הקבלן. במקביל הרשות המקומית דואגת להצבת מכולות ממותגות. מוביל רשום מפנה את הפסולת לאתרים מורשים. הקבלן מקבל את הכסף אחרי שאתר הטיפול מאשר שאכן הפסולת הגיעה ליעדה. אם הקבלן יזרוק [את הפסולת] בוואדי, הוא יפסיד כסף".
לסיכום, בריאיון מרחוק שערך פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן למדע עם פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדם לחקר השפעות אקלים (PIK), פרופסור למערכות מים וקיימות עולמית, אוניברסיטת שטוקהולם, אמר רוקסטרום כי "אין אפשרות לחיים מכובדים ל-8 מיליארד אזרחים על כדור הארץ אם נמשיך בנתיב שאינו בר-קיימא, ואת זה אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת. הדרך היחידה שבה תתאפשר גישה הוגנת לחמצן, למי שתייה, לקרקע, וכך לאוכל, לביומסה ולאנרגיה, היא לחלוק אותם בתוך מרחב פעולה משותף, ולא לחשוב שאנחנו במסע לא שוויוני לעבר ניצול-יתר. לכן הדרך לקיימות היא הדרך המנצחת". באשר למשבר האקלים, לדבריו, אזלו התירוצים: "זה מתרחש במשמרת שלנו בכדור הארץ. יש לנו מספיק מידע ויש אפשרות לפתור את זה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
