עדיין בצל מלחמת "חרבות ברזל", ופחות מחודש לאחר מבצע "עם כלביא", נפתחה היום (שלישי) הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. הוועידה, שתימשך גם מחר, נותנת במה לשיח סביבתי בין גופי ממשל, חוקרים וחוקרות ומומחים סביבתיים, מגזר עסקי, תעשייה, משקיעות ומשקיעים, גופי תקשורת, ארגוני חברה אזרחית והקהל הרחב. "אנחנו בונים את הרשת גם מבחינת הידע והמדע, וגם מבחינת הקשרים האנושיים", אמר פרופ' רון מילוא, יו"ר הוועידה, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, דיקן לענייני חינוך במכון ויצמן למדע.
סביבה בעיתות משבר
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים מרחוק והזכיר את הקשר בין משבר האקלים לביטחון באומרו כי הם שלובים זה בזה. עוד הוא ציין כי "זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופת מפתח בכל מה שקשור לאתגרי הסביבה בעולם ובארץ. האתגרים הללו הם גם הזדמנות לצמיחה".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, סיפר על תשומת הלב הנרחבת שמוקדשת להיבטים הסביבתיים בפרסומי ביקורת המדינה, בהם דו"ח בנושא ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו ודו"ח על המוכנות להטמעת היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) בעבודת הממשלה. "יש לנו חבלי ארץ שעומדים בפני שיקום", הוא אמר. "זו הזדמנות פז ליישם עקרונות של קיימות בשיקום האזורים האלה. אנחנו בביקורת המדינה מחויבים לסוגיות הסביבה". עוד הוא משתף כי "השנה נעסוק גם בהתמודדות של הרשויות המקומיות עם שינויי האקלים".
מחזיק תיק הסביבה של עיריית תל אביב-יפו, פרופ' נח עפרון, מסר את דבריו של ראש העיר רון חולדאי על חשיבות המחקר המדעי: "בלי מדע, לא יהיה לנו בית, לא עיר, לא מדינה, לא חברה אנושית".
פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, שיתף באתגרים הסביבתיים עמם הארגון מתמודד, בהם השיטפון בשמורת עין גדי, הלבנת שוניות האלמוגים במפרץ אילת, שריפות, סחר לא חוקי בחיות בר, מינים פולשים והרעלות חיות הבר, ואיך הוועידה יכולה לסייע: "פורום כזה שיש בו הרבה אנשים שיכולים להזין אחד את השני כדי לתרום לעשייה יכול לעזור".
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי בקק"ל, הזכיר את הפגיעות האיראניות במעבדות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל מכון ויצמן למדע, ואת הצורך בשיקום הנגב המערבי והגליל. "הם זקוקים גם לשיקום קהילתי, אנושי. לכן אנחנו מניעים כעת ארבעה מרכזי מחקר בגליל ובגנב. אנו מכירים בחשיבות הרבה של המחקר המדעי כבסיס לכל פעולה סביבתית מושכלת".
במסגרת הוועידה, הוענק לפרופ' אבי פרבולוצקי פרס מפעל חיים. ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי לשעבר של רשות הטבע והגנים, סיפר על פרבולוצקי כי הוא "בראש ובראשונה מדען מעשי ויישומי. המדע המצוין שאבי מייצר תמיד מכוון לפעולה, לאנשי המעשה והשטח".
מאנרגיות מתחדשות לחלבון אלטרנטיבי
אביב לביא, מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ וכותב על סביבה ב"זמן ישראל", שהנחה את הפאנל שעסק במלחמה כזרז למעבר לאנרגיות מתחדשות, ציין כי במלחמה האחרונה לא מעט אירועים קיצוניים שיקפו את השינויים שנדרש לבצע. "עוד בסבב הארוך מול חיזבאללה החלו לדבר הרבה על עצמאות אנרגטית, וכמובן, במערכה האחרונה מול איראן – במקרה הזה נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, נהרגו שלושה עובדים והושבתו המתקנים".
לדברי ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, המלחמה עם איראן תפסה אותם בהפתעה גמורה. "עבדנו בימים הראשונים מסביב לשעון כדי לנסות להבטיח את השמירה המקסימלית על החומרים בבתי הזיקוק עם הרבה לחץ ופחד שהתברר כאמיתי ומוצדק עם הפגיעה הקטלנית שהשביתה את המתקנים. האירוע האחרון חייב להוות תמרור אדום לכל מקבלי ההחלטות: אנחנו חייבים להבטיח לציבור עצמאות אנרגטית שכוללת את קיומן של אנרגיות מתחדשות באופן מבוזר".
"בעיתות מלחמה, ובמשברים בכלל, המנגנונים נבחנים הכי טוב. במלחמה האחרונה עם איראן משק האנרגיה עמד באתגר, ביחס לתרחיש האימים שדובר עליו כל כך הרבה שנים", אמרה שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, קשרי חוץ ותכנון במשרד האנרגיה. "אחד הדברים המהותיים ביותר בהקשר הזה זה הסיפור של גיוון. משקים מגוונים הם משקים שמצליחים לעמוד במשברים. העובדה שהייתה לנו אנרגיות מתחדשות במלחמה הזו הייתה משמעותית מאוד ".
עדי דישון, דירקטורית, מנהלת מכון ויץ לפיתוח בר-קיימא, אמרה כי "הקשב השלטוני והציבורי עכשיו הוא לביטחון ולחיים עצמם, וזה מובן. התפקיד של אנשי המקצוע הוא לייצר ולהראות את החיבורים הישירים והפשוטים בין התחומים כדי שנושאים של אקולוגיה וסביבה לא ייתפסו כמשהו פריווילגי אלא כמה ששייך לחיים עצמם".
פרופ' ליאור הרמן, המחלקה ליחסים בין-לאומיים, ומרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ציין במהלך הפאנל מספר שינויי תפיסה מרכזיים בישראל בשנים האחרונות כמו המעבר מתפיסה של יעילות כלכלית בלבד להבנת החשיבות של ביטחון אנרגטי, כמו גם התפכחות מהתלות המוחלטת בגז הטבעי ובחינת חלופות.
"יש לא מעט מקרים שבהם מלחמות היוו טריגר לשינוי ולמהפך אנרגטי", הוא אמר, "למשל, במלחמת העולם הראשונה כשבריטניה עברה משימוש בפחם לנפט בעקבות היעילות שלו במלחמה. גם במלחמה בישראל ההבנה מתחדדת יותר ויותר שאנרגיה מתחדשת נותנת לנו גם ביטחון".
על רקע מגוון שינויים בסחר העולמי שמשפיעים בחלקם ישירות על ישראל, כמו האיום הח'ותי ומלחמת "חרבות ברזל", הציגה גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT, חוקרת בכירה ב-INSS, מודל חדש לניהול סיכונים בשרשרות האספקה. "יותר ממחצית מאספקת המזון העולמי נמצאת בסיכון ובחשש למחסור תוך 25 שנה", היא אמרה. "מיפינו וניתחנו את הסיכונים השונים וערכנו פיילוט על קבוצת מוצרים שיש בהם תלות גבוהה בייבוא, בהם דגנים ודגים. מצאנו שככל שהתלות גבוהה, כך הסיכון גדל".
בריאיון שהיא ערכה עם ברוס פרידריך, יו"ר ומייסד GFI, סיפרה כהן כי "גיוון מערכת המזון שלנו הוא חשוב מאוד, וכאן נכנס לתמונה החלבון האלטרנטיבי". לדברי פרידריך, "חלבון אלטרנטיבי עתיד לעשות קפיצה משמעותית באימוץ, בדומה לפאנלים סולאריים ורכב חשמלי, שעמדו ב-2015 על קרוב ל-0 אחוזים אימוץ, והיום עומדים על מעל 10 אחוז ו-20 אחוז אימוץ. זה מפתח משמעותי בדרך לביטחון מזון".
הסביבה והבריאות משתלבים יחדיו
בריאיון שערכה ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ' נדב דוידוביץ', בית הספר לבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, תיאר דוידוביץ' את התפיסה של בריאות אחת: "הסביבה היא משהו הרבה יותר רחב מאשר רק ההיבטים הפיזיים. זה לא רק ההיבטים שגורמים לנו להיות חולים, אלא הדברים שמאפשרים לנו להיות בריאים".
ד"ר מאיה שדה ממרכז טאוב דיברה על ההשפעות הסביבתיות הישירות על הבריאות של כולנו: "בשביל לדבר על שינוי, נכון לדבר על אינטרסים משותפים. כך האינטרס הסביבתי לשמירה על הטבע והאינטרס הבריאותי למניעת מחלות, משתלבים יחד". שדה הציגה את נתוני פרויקט נטל התחלואה העולמי, על פיהם 15 עד 25 אחוז מהתחלואה מקורה בגורמים סביבתיים. למשל, מגורים בסביבה עם צפיפות עצים גבוהה יותר משפיעים לטובה על בריאות בכלל ועל מחלות לב וסוכרת בפרט. "ממצאים ראשוניים של מחקר שערכנו מעלים ש-10 אחוז יותר ירק באזור המגורים קשור לירידה של כמעט אחוז אחד בהימצאות סוכרת".
ד"ר טל פטלון, מומחית מחקר ופיתוח בקבוצת מכבי שירותי בריאות, מייסדת ומנכ"לית Medana דיברה על השילוב בין גנטיקה, בריאות וסביבה כתפיסה של רפואה מתקדמת. "אנחנו יכולים לעשות שינוי מהותי בדרכים שבהן הרפואה משתמשת בטכנולוגיה כדי להתאים את הטיפולים שהיא מציעה בקליניקה, באופן מעשי לא רק במחקרים", היא אמרה.
איילת דרסלר, מנהלת ESG במרכז הרפואי שיבא תל השומר, דיברה על השפעת מערכת הבריאות על שינויי האקלים, והציגה את האסטרטגיה שבה נוקט בית החולים לצמצום הפליטות. "מסך כלל פליטות הפחמן בעולם, בין 5 ל-9 אחוזים מקורם במערכות הבריאות. לשם השוואה, מדובר בפי שניים מכמות הפליטות בעולם התעופה".
להנגיש את סיכוני האקלים לציבור
ד"ר אורנה מצנר מהמשרד להגנת הסביבה סיפרה על פורטל ציבורי לסיכוני אקלים שיושק בתחילת השנה הבאה ויאגד ידע מקצועי להתמודדות עם סיכוני האקלים, בין היתר בחלוקה לאזורים שונים בארץ ולאוכלוסיות ספציפיות. "אנחנו רוצים לספק את כל המידע שניתן, להנגיש כמה שיותר לכלל הציבור", היא שיתפה.
פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר הוועידה, ראשת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הסבירה כי "קשה להניע את מקבלי ההחלטות לפעולה ואחת הסיבות היא שמדובר באירוע מאוד רחב. גם המדען הטוב ביותר לא יכול להבין בכל התחומים שרלוונטיים לסיכוני אקלים, ומכאן החשיבות והצורך באיסוף מידע וריכוזו לכדי מרחב אחד שיאפשר את קבלת ההחלטות המיטבית". קרן שווץ מאקלימא דיברה על מוכנות הרשויות המקומיות בישראל להתמודדות עם עליית הטמפרטורה והציגה את הפורטל תדר אקלימי שמאגד את תוכניות ההיערכות של כלל הרשויות.
על רקע גל החום הקיצוני שמשתולל לאחרונה באירופה, דיברה פרופ' מיה נגב מאוניברסיטת חיפה על סיכוני עומס החום והציגה מחקר בביצועה שנערך על כ-1,500 משתתפים בישראל. במחקר נמצא, בין היתר, שמגורים לבד - למשל במקרה של קשישים שנשארים לבד בבית ללא מזגן - מהווים גורם סיכון מוגבר לתמותה מחום. "החדשות הטובות הן שמדיניות מצילה חיים", היא אמרה.
לציון עשור לפעילותה של "הקרן לשטחים פתוחים" סיפר יואב שגיא, מייסד מכון דש"א לשעבר ומנכ"ל החברה להגנת הטבע לשעבר כי "מאז הקמתה, הקרן השקיעה 1.8 מיליארד שקלים וסייעה לטפל ב-1,200 פרויקטים סביבתיים. בינתיים, כבר 200 מיליון שקלים הושקעו לשיקום נזקי מלחמת 'חרבות ברזל'". דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול נגר ומשאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון אמר כי "תפקידה ומשימתה המרכזית של הקרן במבט קדימה היא לזהות את החלומות הבאים, את בתי הגידול שצריך לטפל בהם, ואת האזורים שיש לנו בהם בעיה".
חדשנות בים וביבשה
בפאנל שעסק בחדשנות אקלימית ציינה רונית אשל מרשות החדשנות כי "רק 10 אחוזים מההייטק היום הם טכנולוגיית אקלים. זה המון, אבל הפוטנציאל הוא ענק". אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בקק"ל תיאר כיצד המעגלים של פיתוח הפריפריה, החדשנות הטכנולוגית ומה שמתרחש בשטח מפרים אלה את אלה.
ד"ר שני הרשקוביץ, סיל מינרלים, סיפרה על הפוטנציאל של השימוש בטכנולוגיה שלהם, הן לניקוי מי הים הנשאבים אל תחנות הכוח כדי למנוע את סתימת הצינורות, והן את הפוטנציאל למוצר נוסף של הפקת המינרל קלציום קרבונט בתהליך שתורם גם לקיבוע פחמן.
בפאנל בנושא כלכלה כחולה ציינה ד"ר חנה רוזנפלד מחקר ימים ואגמים לישראל כי "הכול מוביל לכך שהים הולך להיות מקום בלתי נדלה לספק את מזון העתיד ואת חומרי העתיד, והשאלה היא איך עושים את זה חכם". נועם יוסף, מנכ"ל GAIA, סיפר על מרכז החדשנות ובו "סט כלים לממן ולבדוק את הנאותות של הרעיון החל מהשלב שבו יש למצוא את הבעיה הכי מאתגרת והכי חמה ועד השלב של מסחור מלא". לדברי יותם זך ממשרד הכלכלה והתעשייה, "כל המגזרים עובדים ביחד כדי לקדם יתרון תחרותי בין-לאומי".
לפי הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, "האוקיינוס הוא סוג של משאבת הלב של כדור הארץ. כשהאוקיינוס לא בריא, אז אין יציבות אקלימית, תזונתית או כלכלית. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על הים אבל גם איך אנחנו מנצלים אותו כמרחב לחדשנות". אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל, דיבר על כך שלא צריך להמתין משלב הרעיון באקדמיה לשלב היזמות. לדברי רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, "כלכלה כחולה מתקשרת לכל הסקטורים של האקלים. איך הופכים את הים לנכס, למשאב מניב?"
לסיכום, כפי שאמרה שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, "הסביבה לא תחכה לאף אחד ואחת". לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הזכיר שאנחנו חלק מהמערכת האקולוגית והחשיבות לשמור עליה: "כדאי שנזכור שאנחנו בני האדם לא לבד במרחב".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
