הקרב על המים הוכרע לטובת החקלאות: ברשות המים החליטו על הפחתת הזרימות בנהר הירדן - מהלך שעלול להוביל לפגיעה בטבע, בחיות הבר ובמטיילים. ברשות הטבע והגנים חידדו והזהירו: הפגיעה החמורה שתיגרם לנהר, עקב הורדה נוספת של ספיקת המים תהיה מיידית. לא ניתן יהיה לשקם את הנהר בשום פיצוי כספי.
אין מים בירדן באזור גשר הפקק
(צילום: רשות הטבע והגנים)
אספקת המים לחקלאות בגליל העליון ובצפון הגולן מתבססת בעיקר על זרימת מים הנחלים. בשל הבצורת השנה, הזרימה בנחלים קטנה. ברשות המים הסבירו כי "נדרש היה לשנות את נקודת האיזון בין אספקת המים לחקלאות ולטבע, תוך צמצום הנזקים והסיכונים מהמחסור במים". מדובר בהפחתה של כ-30% לצורכי חקלאות.
במקביל, חשוב לציין כי מצב החקלאות בצפון בכי רע. באזור אצבע הגליל והגולן לא מקבלים מים מהמוביל הארצי ואין בה מתקני התפלה או תשתית לקבלת מים מותפלים. בנוסף, המדינה לא מפצה את החקלאים על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהבצורת, ובכלל אפילו לא הכריזו על שנת בצורת. למעשה, המדינה מעדיפה לצמצם את המים לטבע ולא לפצות את החקלאים.
בחוות דעת של רשות הטבע והגנים, נטען כי ההצעה להפחתת הזרימות נעשתה ללא היוועצות עם הרשות והמשרד להגנת הסביבה, ובלי חוות דעת מקצועית שמפרטת את ההשלכות הסביבתיות ואת האופן שבו נשקלו וקיבלו התייחסות במסגרת ההחלטה. "ככל שמשך התייבשות הנהר יהיה ארוך יותר, כך תהיה הפגיעה בתפקודי הנהר רבה יותר ותקשה על יכולת השיקום של המערכת האקולוגית, תוך סכנת הכחדה למינים אנדמיים ומינים בסכנת הכחדה".
בנוסף, הצביעו ברט"ג על נזק בריאותי. הורדת ספיקת המים תגרום לעלייה בריכוז המזהמים שמגיעים לכנרת. "אין להוציא מכלל אפשרות כי הימצאות חיידקים מחוללי 'עכברת' בנחלי הגולן במהלך קיץ 2018, היא תוצאה ישירה של הזרימות החלשות בנחלים אשר הביאה לעלייה בריכוז הפרשות בקר נגועות בחיידק".
החלטת רשות המים עומדת בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה, שהזהירו מירידת המפלס שתגרום לעלייה בריכוז הזיהום הבקטריאלי. גם הם יישרו קו עם רט"ג, והבהירו כי הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בערכי הטבע הייחודיים והרגישים בנחלי הירדן. במשרד הבהירו כי יש להקים מיד מאגרי שיטפונות בעמק החולה, ולחבר את אזור אצבע הגליל למערכת הארצית.
פרופ' אביטל גזית מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, אחד המומחים הגדולים של אקולוגיה של נחלים ומקווי מים מתוקים וחתן פרס ישראל לחקר מדעי הסביבה והקיימות, הזהיר אף הוא מצמצום זרימת מים בירדן. "חווינו בשנים האחרונות רצפי שנים שחונות", הוא כתב, "העובדה שרצף מעין זה לא נחקר בירדן אינו עילה לבטל את הטיעון לפגיעה במגוון הביולוגי. ראוי שנזכור שבמצבי אי־ודאות מעין אלה, פועל עקרון הזהירות המונעת, שבו ההחלטה שעלולה להתקבל בשל היעדר מידע מספק, אך היא בעלת הסיכון הגבוה יותר לנזק, ולכן היא זאת שנדחית. במקרה הנוכחי, צמצום הזרימה. עיקרון זה מקובל גם בישראל. הנטל בנזק לערכי הטבע נופל במידה ניכרת על הירדן, שהוא אחד מאתרי הטבע המטוילים בישראל. מדוע נמנעת רשות המים לפנות לציבור ולדרוש חיסכון במים?"
בחברה להגנת הטבע מסרו בתגובה כי הם מביעים אכזבה עמוקה מהחלטת מועצת רשות המים, שהתקבלה בניגוד מוחלט לעמדות המקצועיות של רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע. "לצערנו, גם בשנת 2025 הטבע והנחלים, נדחקים לשוליים. החברה להגנת הטבע, קוראת למקבלי ההחלטות, לקדם באופן מיידי, שני צעדים קריטיים: חיבור מעלה אגן הכנרת, למערכת המים הארצית, כדי לאפשר ניהול גמיש, שיבטיח מים לטבע ולצרכנים אחרים באזור. ובנוסף, יישום מיידי של תכנית המאגרים בעמק החולה - איגום מי חורף לשימוש חקלאי בקיץ ושחרור מים טבעיים לנחלים, לאורך השנה. החברה קוראת למועצת רשות המים ולממשלה, להוביל מדיניות מים, שמבוססת על אחריות בין - דורית ולא על ניהול של משבר מתמשך", נמסר.
