הייצור בענף הדיג הישראלי מגיע ברובו מבריכות דגי המאכל (מדגה), שבהן נוצרת פסולת חקלאית של פגרי דגים (פסדים), המהווה מקור זיהום סביבתי, וכן נטל בירוקרטי-תפעולי על המגדלים. שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון הוביל פרוייקט, בשיתוף חברת מדגה ניר דוד וחברת מעוף פתרונות ירוקים - למציאת פתרון לבעיה זו. מסגרת הפרוייקט עוצב מודל המאפשר לטפל בפסדי דגים מחד, וגם לייצר מהם גז טבעי (ביוגז) בקצב ייצור של 6,000 קוב ביוגז בשנה.
במשרד החקלאות אמרו כי חקלאות המים של דגי המאכל מתאפיינת בעלויות ייצור גבוהות ובדרישות בריאות ואיכות סביבה גבוהות ביותר. כך, לדוגמה, בחווה לגידול דגי מאכל, ששטחה 1,000 דונם, יש לטפל בכ-25 טונות של פסדים בשנה, ללא התייחסות לאירועי קיצון ו/או לתמותה שבלתי ניתנת לאיסוף.
בהיעדר פתרון לכילוי פסדי דגים בשטח החווה, משונעים הפסדים אל מרכזי טיפול מאושרים. תהליכי האיסוף וההובלה מסורבלים ויקרים ביותר, ועליהם נוספות העמלות של מרכזי הטיפול הנגבות מהחקלאי. בכדי להימנע מעלויות גבוהות עבור החקלאי וליצור יעילות כלכלית וסביבתית, בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון ראו כי יש ליצור פתרון לבעיית הפסדים בשטח חוות הגידול עצמן.
מכאן, הפרויקט הציע מודל של מתקן עיכול ביולוגי אנאירובי, המתבסס על טכנולוגיה חדשנית וייחודית שמאפשרת כילוי פסדי דגים באזור המדגה ליצירת גז מתאן (ביוגז). המתקן קולט כמויות פגרי דגים גדולות (3 טונות לפחות לטיפול מיידי) בזמן קצר, מפרק אותם ביולוגית, ומייצר מהם ביוגז הניתן לשימוש ישיר או להמרה לחשמל. כלומר, פסדי הדגים הופכים בקלות למקור אנרגיה. עלויות השינוע, האחזקה והתפעול הגבוהות מצטמצמות ואף נוצר מקור הכנסה חדש בייצור חשמל ירוק, שיוכל אף להימכר מחוץ לחוות הגידול.
בנוסף, הפרויקט בחן פרמטרים נוספים הנדרשים ביצירת פתרון, לרבות מניעת חלחול, ריחוק מחיות בר, מניעת ריחות (איטום ברמה גבוהה), יצירת תוצרי לוואי מועטים וברי שימוש, עלויות תפעול נמוכות ויעילות אנרגטית.
פיילוט ראשוני של מתקן זה יופעל במשך שנה במדגה ניר דוד לצורך שיפורים ופרוטוקול הפעלה סופי. בתום שלב זה יוצע המתקן לרכישה בהתאמה למאפייני החווה. עם זאת, מתוך ניתוח ראשוני של עלויות התפעול עולה כי הטיפול בפסדי הדגים במתקן שפותח חוסכת 50% מהעלות לפתרון הקיים כעת, שהוא איסוף ופינוי הפסדים למתקנים מרוחקים מהחווה.
עלות הטיפול בפסדי דגים כיום, הכוללת הפעלת מיכל לאיסוף והובלה למרכז טיפול ייעודי, נאמדת ב-70 אגורות לקילוגרם. עלות הטיפול באמצעות מתקן הכילוי שפותח דומה לשיטה הנהוגה כיום, אך מייצרת אנרגיה שמתורגמת לחיסכון של 35 אגורות לכל קילוגרם פסדים.
חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון, אמר: "השיפור שמוצע כעת תורם הן לרווחיות ענף המדגה, והן להפיכתו לירוק וסביבתי יותר. אנחנו בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות עובדים יום-יום בקשר אישי וישיר עם החקלאים. מתוך היכרותנו עם הצורך של החקלאים בשטח, עולה כי פינוי פסדים מהווה הן נטל כלכלי והן נטל בירוקרטי בתפעול בריכות המדגה. המתקן המוצע יספק פתרון זמין ונגיש לבעיה זו, ואף ייצור תועלת סביבתית שכן דרכו נוכל ליצור אנרגיה מתחדשת וידידותית לסביבה".
