השבוע התבשרנו שמשרד הבריאות סוף סוף נכנס מתחת לאלונקה ומשיק תוכנית היערכות לשינויי אקלים, שתכלול התמודדות עם גלי חום, בצורות, שיטפונות ומחלות. אמנם טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל כשמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו, אנחנו לא צריכים עוד תוכניות ועוד ועדות אלא בעיקר מעשים בשטח.
הדבר הראשון שמשרד הבריאות צריך לעשות הוא להגדיר את משבר האקלים כאיום בריאותי משמעותי ומערכתי, כזה שמשפיע על אורח החיים ועל החיים עצמם. הגדרה זו צריכה לגזור איתה צעדי מוכנות מיידים, מהכשרת צוותים והשלמת ציוד ועד הקמת מערכי התרעה והסברה לציבור הרחב.
בתוך כך, משרד הבריאות צריך לקדם גם שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה השונים ולהיות פעיל יותר בסוגיות של תכנון ובנייה, תחבורה, אנרגיה, תעשייה ועוד - מצל ברחובות ובתחנות האוטובוס ועד סוגיות של ביטחון מזון והקמת תחנות כוח מזהמות, שגם פולטות גזי חממה לרוב. כמו כן, עליו לפעול לגיוס תקציבים ייעודים וכוח אדם מתאים למשימות הרבות שלפתחו ולפתחנו.
קידום מהלכים להפחתת פליטות גזי חממה (מיטגציה) ומזהמי אוויר במערכת הבריאות עצמה ובמגזרים רבים אחרים, באמצעות מעבר לאנרגיה מתחדשת, לתחבורה ציבורית ולתזונה מהצומח, הם ללא ספק צעדים חשובים והכרחיים כדי לשמור על הבריאות של אזרחי ישראל. גם צעדים להסתגלות למשבר (אדפטציה) כגון קידום של הצללה ושל יותר שטחים פתוחים וירוקים בעיר הכרחיים.
אולם המשימה המרכזית של משרד הבריאות היא לקדם מול הציבור הרחב אורח חיים בריאותי מוטה אקלים, בשגרה ובחירום.
המוכנות להתמודדות עם שינויי האקלים, ובעיקר בממשק בין גלי חום לבריאות הציבור, כלומר בין Heat ל-Health, צריכה להיות חלק מהיום יום של כל אחת ואחד. יש לשלב בין קירור פאסיבי של בתים על ידי הצללה ובידוד לבין קירור אקטיבי עם מאוור ומזגן, כדי להתמודד עם גלי חום כבדים.
יש להיערך להפסקות חשמל ומים בשל פגיעה בתחנות הכוח, במתקני ההתפלה או בתשתיות ההולכה בשל סדקים, שריפות או הצפות. יש לעודד תכנון מושכל ומיטבי של הפעילות מחוץ לבית, מבחינת השעות, משך הפעילות וההתגוננות, ובפרט של פעילות גופנית, במהלך גלי חום או סערות, ועוד.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןעל משרד הבריאות ומשרד הרווחה לעבוד גם יד ביד עם הרשויות המקומיות להיערכות אישית וקהילתית להגנה על בני המשפחה והשכנים, ובעיקר קשישים וחולים, באירוע אקלים קיצוניים. בד בבד צריך לפרוש ברשויות השונות מקלטי אקלים שישמשו כמרכזי חוסן מקורים ומקוררים או מחוממים, כהכנה להפסקות חשמל או לפינוי של בתים.
משבר האקלים הוא לא רק משבר סביבתי שפוגע בטבע אלא משבר בריאותי שפוגע באדם. ההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים ידועות כבר שנים ארוכות, מהשפעה ישירה על מערכות הגוף בחום או בקור קיצוני, עבור בהשפעות עקיפות על איכות האוויר, זמינות ואיכות המים והמזון ועד להשפעה על העברת מחלות. שינויי האקלים, כגון גלי חום וקור, שריפות, הצפות ושיטפונות יכולים גם לגבות חיים, ובעיקר לפגוע באוכלוסיות פגיעות, כמו קשישים וילדים, ובאוכלוסיות מוחלשות. לכן משרד הבריאות חייב לצמצם פערים ולוחות זמנים ולעבור משלב הדיבורים וההכרזות לשלב המעשים. כי אחרי הכול, כפי שזה נראה עכשיו, הקיץ הזה יהיה מהקיצים הקרים שנדע בעשור הזה והלאה.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
