סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ורשות החדשנות פרסמו קול קורא להקמת מעבדת מחקר ופיתוח שתאפשר לטכנולוגיות ישראליות גישה למשימות חלל. הגוף שייבחר להקים את המרכז אמור לסייע לחברות ישראליות או למוסדות מחקר לשגר לחלל ניסויים או טכנולוגיות שהם מפתחים בהנחה גדולה לעומת מחיר השוק, ועל פי התוכניות המרכז אמור להוביל לשיגור של לפחות 15 רכיבים ישראליים לחלל במשך שלוש שנות פעילותו במסגרת הזו. המדינה הקציבה למיזם 40 מיליון שקלים, שמתחלקים בין תקציבי סוכנות החלל, המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא”ת) של משרד הביטחון, רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות”ת).
“הרעיון הוא להנגיש את החלל ליזמים שרוצים לפתח טכנולוגיות חלל. אחת המדרגות שקשה ליזמים בתחום לטפס עליהן היא להוכיח שהפיתוח שלך אכן נוסה בחלל ויכול לתפקד שם”, הסביר מנהל סוכנות החלל, אורי אורון, לאתר מכון דוידסון. “יזמים כאלה יוכלו לפנות לגוף שיזכה במכרז, ולקבל גישה לחלל בהנחה של 35 אחוז לעומת מחיר השוק לשיגור, ושירותים נוספים בתחום כמו סיוע בשילוב הרכיב או הטכנולוגיה שלהם במשימת חלל אחרת, או ההתמודדות עם תהליכי הבקרה”.
4 צפייה בגלריה
תקציב של 40 מיליון שקל לשיגור 15 רכיבים ישראלים לחלל בהנחה גדולה. הדמיה של הצבת לוויינים רבים מהשלב השני של טיל פלקון 9
(איור: Exolaunch)
לדברי אורון, הגוף שייבחר במכרז צריך להיות מסוגל ליצור את החיבורים הדרושים בין היזמים, המפתחים או החוקרים שמעוניינים לשלוח את פרי עמלם לחלל, לבין חברות פרטיות, סוכנויות חלל או גופים אחרים שמוציאים לפועל משימות חלל. “עקרונית גם סוכנות החלל עושה דברים כאלה, אבל אני רוצה להוציא דברים מהאזור הממשלתי האיטי והמסורבל, ולקחת גוף שיוכל לעשות את החיבורים טוב יותר, יעיל יותר, גמיש יותר ומהר יותר”.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר
האבולוציה חיה וקיימת
תפיסת הגוף של התמנונים
המכרז החדש נועד להחליף תוכנית קודמת להקמת מרכז לוויינות זעירה בישראל, שבוטלה בסופו של דבר. “חשבנו שזה יהיה פיל לבן, שלא יענה על כשלי השוק שמקשים על יזמים ישראלים בתחום החלל”, אמר אורון. “הפתרון החדש אושר לאחר בחינה כלכלית של חלופות שונות, ואנו רוצים שהוא יזריק אנרגיה לאקוסיסטם החלל הישראלי”.
המיזם קיבל בחודש יוני את האישור של פורום התשתיות הלאומיות (תל”מ), והשבוע יצא רשמית לדרך. אפשר להגיש הצעות לקול הקורא עד 17 בספטמבר, כשביום ראשון (10 באגוסט) יתקיים סמינר מקוון למועמדים. המכרז פתוח גם לגופים בינלאומיים בתנאי שיש להם שותף ישראלי. אורון מקווה שהזוכים ייבחרו עד סוף השנה, וכבר מ-2026 נראה טכנולוגיות ישראליות טסות לחלל בעזרת המסגרת החדשה.
מחכים בתחנה
האם סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, שינתה את מדיניותה בנוגע למימון של פעילות אסטרונאוטים בתחנות חלל פרטיות, אחרי סיום תפקידה של תחנת החלל הבינלאומית? כך עולה ממזכר שעליו חתם שר התחבורה של ארצות הברית, שון דאפי (Duffy), המכהן גם כממלא-מקום ראש סוכנות החלל.
תחנת החלל המזדקנת צפויה לסיים את פעילותה בשנת 2030, ולאחר מכן רוב הפעילות של תחנות חלל תעבור לידיים פרטיות. סוכנות החלל, כלקוחה של תחנות פרטיות עתידיות, משתתפת במימון הפיתוח והתכנון של תחנות כאלה, ותהיה אמונה גם על אישור בטיחותן של תחנות שהיא צפויה להשתמש בשירותיהן.
4 צפייה בגלריה
עוד לא לגמרי ברור מה המדיניות של סוכנות החלל בנוגע לתחנות החלל הפרטיות של העשור הבא. הדמיה של תחנת Orbital Reef של חברת בלו אוריג'ין וסיירה
(מקור: Blue Origin)
לנאס”א יש הסכם חתום עם חברה אחת, אקסיום, שזכתה במכרז לבניית תחנה פרטית שתוכל לפעול בשלב הראשון על בסיס תשתיות של התחנה הבינלאומית. כמו כן היא העניקה מימון לחברת בלו אוריג’ין ולשותפות סטארלאב לפיתוח תחנות פרטיות משלהן, והיא מייעצת לכמה חברות נוספות, ללא עזרה במימון.
סוכנות החלל תכננה לקיים נוכחות קבועה של אסטרונאוטים שלה בחלל בתחנות פרטיות, אך נראה כי השינוי המסתמן במדיניות המימון מצביע על שינוי בתוכנית הזו. עד כה, כדי לקבל את אישור הפעילות, נדרשו התחנות הפרטיות לאפשר פעילות רציפה של ארבעה אנשי צוות, שניים מהם של נאס”א, למשך שישה חודשים. כעת הדרישה הופחתה לחודש אחד ברצף, ואם זה אכן יהיה משך המשימות, סביר להניח כי יהיו מרווחים ביניהן שבהם לא יהיו אסטרונאוטים של נאס”א בחלל.
נראה ששינוי המדיניות של נאס”א נובע בין השאר מהרצון להפחית סיכונים כספיים, ולבזר את ההשקעה בתחנות כלל פרטיות. עם זאת, הסוכנות לא הציגה בינתיים שום שינוי רשמי במדיניותה, וגם המזכר הזה לא נחשף פומבית, אלא פורסם בדיווח עיתונאי.
מוּרכבוּת פלנטרית
לשאלה איך התחילו להתפתח החיים על כדור הארץ – ואולי גם בעולמות אחרים – אין עדיין מענה ברור. ואולם, בשנים האחרונות מתרבות הראיות כי מולקולות מורכבות יחסית, שמהן נוצרות אבני הבניין של החיים המוכרים לנו, כמו חלבונים ו-DNA, קיימות כנראה גם בחלל. במחקר חדש בהובלת מדענים מגרמניה, נמצאו לראשונה ראיות לקיום מולקולות כאלה בדיסקה שממנה נוצרים כוכבי לכת, סביב שמש צעירה שעדיין נמצאת בשלבי התהוות.
החוקרים התמקדו במחקר בפרוטו-כוכב V883 Orionis, השוכן כ-130 שנות אור מאיתנו. זהו כוכב צעיר שטרם השלים את התפתחותו, והוא עדיין סופח חומר מסביבתו. משאריות החומר בדיסקה שמקיפה אותו צפויים להיווצר בהמשך כוכבי לכת, אסטרואידים ושביטים. מכיוון שתהליכי ההיווצרות של הכוכב עצמו מלווים באירועים אנרגטיים אלימים, חוקרים הניחו שמולקולות מורכבות נהרסות בשלבים אלה.
4 צפייה בגלריה
כוכב נולד, ואבני הבניין לחיים נולדות עמו. הדמיה בעיני אמן של היווצרות הכוכב V883 Orionis וסביבו הדיסקה שממנה נוצרים כוכבי לכת, עם תרשימים של חלק מהמולקולות שהתגלו בה, בהן אתילן גליקון וגליקוניטריל
( איור: ESO/L. Calçada/T. Müller (MPIA/HdA))
כדי לאפשר תנאים להיווצרות חיים, לפחות מבחינת החומרים הזמינים, המולקולות הללו צריכות להיווצר מחדש בשלב מאוחר יותר. “כעת נראה שההיפך הוא הנכון”, אמרה קמבר שוורץ (Schwarz) ממכון מקס פלנק לאסטרונומיה בהיידלברג, השותפה למחקר. “הממצאים שלנו מראים כי הדיסקה שממנה נוצרים כוכבי הלכת יורשת מולקולות מורכבות משלבים מוקדמים יותר, והייצור של מולקולות כאלה יכול להימשך גם בשלב הזה”.
החוקרים השתמשו בטלסקופ הרדיו ALMA בצ’ילה לגילוי של לא פחות מ-17 סוגים של מולקולות כאלה, בהן אתילן גליקול (CH2OH)2)) וגליקוניטריל (HOCH2CN) – חומר המוצא לייצור חומצות אמיניות מסוימות, שמהן מורכבים חלבונים. הגילוי נעשה בעזרת ספקטרומטרים, שמנתחים את הרכב אורכי הגל של הקרינה המגיעה מאתר המטרה, ומאפשרים לזהות את החתימה הכימית של חומרים מסוימים על פי אורכי הגל שהם בולעים או פולטים. החוקרים מעריכים כי התגובות הכימיות שיוצרות את המולקולות האלה מתרחשות על גבי גבישי קרח, וחלק ניכר מהמולקולות אכן נותר לכוד בקרח של כוכבי לכת, שביטים או אסטרואידים. כשהכוכב הצעיר מתחיל לפלוט קרינה, חלק מהקרח הזה מפשיר, והחומרים שבו משתחררים לחלל, מה שמאפשר לחוקרים לגלותם.
רק בתחילת השנה התגלו מולקולות רבות הנחשבות אבני בניין לחיים בדגימות שנאספו מהאסטרואיד בֶּנוּ במערכת השמש שלנו. הגילוי החדש מרמז על תהליכים דומים במערכת שמש רחוקה, מה שעשוי להצביע על כך שקיום חיים, או לפחות היסודות הכימיים שיצרו את החיים כאן, הוא תופעה אוניברסלית הרבה יותר.
נשארים בארץ – האסטרונאוט בארי וילמור פורש מנאס”א
האסטרונאוט האמריקני בארי (“בוטש”) וילמור (Wilmore) הכריז על פרישה מסוכנות החלל אחרי 25 שנים כאסטרונאוט, שבהן טס לחלל שלוש פעמים. וילמור, בן 62, שירת כטייס קרב וטייס ניסוי בצי האמריקני בטרם התקבל לסוכנות החלל בשנת 2000. הוא היה טייס מעבורת החלל אטלנטיס במשימה לתחנת החלל הבינלאומית ב-2009, וב-2014 חזר שוב לתחנת החלל למשימה ממושכת, הפעם בחללית סויוז רוסית.
4 צפייה בגלריה
בארי וילמור וסוניטה וויליאמס לפני השיגור בחללית סטארליינר, יוני 2024.
(צילום: AP Photo/Chris O'Meara)
ביוני 2024 טס וילמור לחלל עם סוניטה ויליאמס לטיסת המבחן של חללית “סטארליינר” – החללית המאוישת החדשה של חברת בואינג. עקב התקלות שהתגלו בחללית, החליטה נאס”א לא להחזיר בה את האסטרונאוטים. הם שולבו בצוות תחנת החלל, ובמקום לשוב לכדור הארץ אחרי שמונה ימים נשארו בתחנה תשעה חודשים, וחזרו לכדור הארץ בחודש מרץ השנה.
כך, למרות שטס רק שלוש פעמים בחלל, הוא נמנה עם קבוצה מצומצמת של אסטרונאוטים שטסו בארבעה דגמים של חלליות: מעבורת חלל, סויוז, דרגון של ספייס אקס וסטארליינר של בואינג. בסך הכל הוא צבר 464 ימים בחלל, ו-32 שעות של “הליכות חלל” – פעילות מחוץ לתחנה.
נחיתת חללית הדרגון ובה האסטרונאוטים ש"נתקעו" בחלל
(צילום: נאס"א / SpaceX)
“מגיל צעיר מאוד ריתקו אותי פלאי הבריאה, והתבוננתי למעלה בסקרנות שאינה יודעת שובע. היא הובילה אותי לשמים ובסופו של דבר גם לחלל, שם נפלאות היקום משקפות את התהילה של יוצרו בדרכים שמילים בקושי יכולות לבטא”, אמר וילמור. בהודעתו לא נמסר מדוע החליט לפרוש, או מה בדעתו לעשות כעת. עם זאת, אסטרונאוטים ותיקים רבים נשארים בתחומי החלל, במקרים רבים במסגרת של חברות פרטיות.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
