שוב גל חום ושוב נשברים שיאים. הכותרות מתחרות ביניהן מי תמחיש טוב יותר את עוצמת המצב – מדווחות על רצף חריג של ימים לוהטים, על טמפרטורות קיצון, על אחוזי לחות כבדים ובעיקר על מדד עומס החום, שמשקלל את השניים וממריא לשחקים. וגם על צריכת החשמל, שכבר הגיעה לשיא – עד הפעם הבאה שבה תישבר.
מבט רחב יותר מראה שבעשור האחרון יש שינוי לרעה בתכיפות, בהתארכות ובעוצמה של גלי החום בישראל, והתחזיות לשנים הבאות קודרות וחמות עוד יותר. לפי דוח של השירות המטאורולוגי הישראלי, עד סוף המאה צפויה עלייה ממוצעת של כ-4 מעלות צלזיוס ביחס לתקופה 1990-1961, עם פרקי זמן שבהם העלייה תהיה אף גבוהה הרבה יותר. כל זאת לצד העובדה שגם החורף משנה את פניו, כאשר כמות המשקעים פוחתת ועוצמת הגשמים המקומיים עולה. ומדינת ישראל לא לבד, שינויים דומים קורים בכל העולם כחלק ממשבר האקלים.
לגלי חום יש השפעות ישירות ועקיפות כמעט על כל היבט של החיים שלנו. לכן אסור לתת לעיסוק במספרים ובשיאים להסיט אותנו מהעיקר ועלינו להיערך ומיד. האיומים והסיכונים מגלי חום מחייבים ההיערכות ברמה האישית, המקומית והלאומית ובפעולות מיידיות בתחומי האנרגיה, התחבורה, החקלאות, התשתיות, הבריאות, החינוך, הרווחה, וגם הביטחון הלאומי והחוסן הכלכלי.
גל החום הקיצוני - כתבות נוספות בערוץ הסביבה:
גל החום הקיצוני: "בעתיד גלים כאלה יימשכו 18 ימים"
"הולכים להישבר שיאים היסטוריים של עשרות שנים"
חם לכם? משבר האקלים מעולם לא היה ברור יותר
גלי חום גורמים לתמותה ולתחלואה עודפות, בעיקר בקרב אוכלוסיות פגיעות, כמו קשישים וילדים, ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, כמו דרי רחוב, אבל גם בציבור הרחב. הם משפיעים על אורחות החיים, למשל על השעות שאנחנו הולכים לקניות, על שעות העבודה של אלו שצריכים לעבוד בחוץ או לנסוע בדרכים ועל שעות הפנאי ואופי הבילוי של כולנו.
הם גם משפיעים על צריכת החשמל וצריכת המים, ולכן גם על הכיס שלנו. אבל גם על הביטחון האנרגטי ועל הסבירות להפסקות חשמל, הן בשל צריכה גבוהה והן בשל הקושי של תחנות כוח לקרר את עצמן, שמשפיע בתורו על יעילות הייצור ובהתאם גם על צריכת הדלקים וזיהום האוויר.
גלי חום משפיעים גם על כמות ועל איכות הגידולים החקלאיים וגם על סוג הגידולים שניתן לגדל בתנאים המקומיים. לכן הם גם משפיעים על מחירי הסחורות ועל ביטחון המזון שלנו, אבל גם על הטבע והמגוון הביולוגי שמספק לנו מגוון שירותים חשובים. הם אפילו יכולים להשפיע על הביטחון הלאומי, מהשפעה על שעות ומשך האימונים והתימרונים ועל הביצועים בקרב, ועד ליציבות השלטונית במדינות אויב - גל החום הכבד שהיכה לאחרונה באיראן והוביל להפסקות חשמל ומים ממושכות מאיים על האזרחים ועל המשטר לא פחות מהמלחמה עם ישראל.
למרות האיומים והסיכונים - מדינת ישראל לא ערוכה לגלי החום הבאים. יתרה מכך, גם אם מבחינה אישית לרוב אזרחי ישראל יש מזגן וגם אם המודעות להשפעות החום על הגוף ולצעדים שיש לנקוט כדי להתגונן גבוהה, לא לעולם חוסן. כשהטמפרטורות עולות - היעילות של המזגן פוחתת, וכך גם המאמץ שלו, שעלול להביא לתקלות או השבתה, וזאת לפני שלקחנו בחשבון את אלו שאין להם מזגנים או שצריכים לבחור בין לשלם על הפעלת המזגן לבין רכישת תרופות או אוכל.
גלי חום ישפיעו בעתיד הלא רחוק גם על תשתיות של כבישים, שיכולים להיסדק או לעבור התכה, ומסילות רכבת, שיכולות להתרחב, ועל מערכות צנרת וכבלים. הם גם צפויים להשפיע על מגוון שירותים ציבוריים, משירותי בריאות ועד לשירותי נופש ופנאי. רשימת האיומים והסיכונים הארוכה הזו מחייבת אותנו להיערך לגלי חום כמו למלחמה, בצורה מקיפה ומערכתית ומבעוד מועד. עלינו לקדם פעולות למוכנות לפני גלי החום ופעולות התגוננות במהלך גלי החום, ברמת הרשויות וברמת האזרחים. גם להבטיח שהכול יפעל יחד כמו בקונצרט.
אז מה צריך לעשות?
אחד המהלכים הראשונים שצריך לקדם הוא פריסה של תשתית לקירור והצללה של המרחב הציבורי המשלבת עצים, אמצעי הצללה מלאכותיים והצללה ממבנים. לצד זאת יש לקרר ולבודד מבנים באמצעות הצללה, שימוש בחומרי בידוד ובחומרים מחזירי קרינה ומחזירי חום לצד קידום של גגות ירוקים, ובעיקר כאלו המשלבים פאנלים סולאריים. בנוסף יש להכין מערך עירוני של "מקלטי קירור" במבנים ציבוריים גדולים שיכולים לספק חלל מקורה ומקורר, ולהתאים אותם לתרחישים של הפסקות חשמל והפסקות מים ארוכות.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןבמקביל, יש לקדם סקרים ומחקרים בנוגע לעמידות של מבנים ותשתיות לחום קיצוני וקרינה חזקה, ולהתאים את המיגון הנדרש על מנת למתן את הפגיעות ואת הסיכונים. גם שירותי הבריאות, ההצלה והחירום צריכים להיות ערוכים היטב לגלי חום ממושכים, מהכשרת הצוותים - דרך הכנת הנהלים ועד לרכישת הציוד. לצד אלו יש חשיבות לדייק את יכולת ההתרעה ולהגביר את מאמצי הפצת המידע ופעולות ההסברה בנושא, אך גם לקדם תקני בנייה חדשים, תקני עובדה לשעות החום, וחקיקה בתחום האקלים.
מדינות ורשויות מקומיות בעולם כולו נערכות לתרחישי אקלים קיצוניים ובפרט לגלי חום כמו לרעידת אדמה, למתקפת טרור, למתקפת טילים או למלחמה. לפני כמה שנים המל"ל הגדיר לראשונה את משבר האקלים על גלי החום שבחובו כאיום על הביטחון הלאומי. עכשיו הגיע הזמן לעבור משלב הדיבורים לשלב המעשים ולפעול בהקדם בכל החזיתות.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
