יחנוקים חדשים במדבר: תגליות חדשות במדבר חושפות שלושה מיני יחנוק שלא היו מוכרים בארץ – ואחד חדש למדע. היחנוק הוא בין פרחי המדבר היפים והמפתיעים בישראל. באביב מגיחים שרביטיו מהקרקע החרבה, ומתחת לקרקע שורשיו מתחברים לשיחים ועצים וגונבים מהם חומרי מזון ומים - מכאן שמו יחנוק.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של אתר צמחיית ישראל, אמר כי "מזה שנים לא הצלחנו להגדיר בצורה טובה את רוב מיני היחנוק בארץ. כעת, בזכות עבודתו של הבוטנאי הצעיר והמבטיח דר בן-נתן ממכון דש"א במוזיאון הטבע, זכינו לגלות מיני יחנוקים חדשים במדבר". לדבריו, "אלה ממצאים מרגשים מאוד מהמדבר שלנו".
יחנוק מימי הוא צמח נדיר מאוד בארץ, שהתגלה בשנת 2018 בסקר של מכון דש"א באגן צין עליון. רק כעת הוא תואר כמין חדש למדע. בן-נתן הסביר כי "היחנוק החדש למדע שהתגלה בנגב נקרא על שם מימי רון, שהיא חברה טובה ומנטורית שלי, וסיירה איתי בזמן עבודת השטח. הוא התגלה בפעם הראשונה באזור עבדת, במסגרת עבודת שטח של סקר אגן צין עליון".
בן-נתן הסביר כיצד התגלה המין החדש: "היינו בדרך חזרה מדיגום שערכנו בערוץ נחל צין עליון, מול תחנת הדלק של עין עבדת, ונתקלנו פתאום בתפרחות שעירות של יחנוקים". התלהבתי מאוד וחשבתי שסוף סוף מצאתי יחנוק מלחות אמיתי, ורק בהמשך התברר שגם הוא שונה מיחנוק המלחות, שמתברר שלא באמת גדל בארץ. מאז הם התפשטו מאוד לכיוון הכביש, והיום יש די הרבה מהם ממש לצד הדרך, במקטע שבין תחנת הדלק לבין המקום שבו נחל צין חוצה את הכביש".
הוא הוסיף כי "בהמשך גיליתי שהוא נאסף באותו אזור שלוש פעמים שונות בתחילת המאה הקודמת, וגם באתר אחד בצפון ירדן, וזוהה אז בטעות כיחנוק המלחות - מה שהוביל מלכתחילה לכך שהמין הזה נכלל במגדירים שלנו. מאז מצאנו עוד כעשר אוכלוסיות, בעיקר סביב אזור עבדת - מצפה רמון".
היחנוק החיוור הוא מין שכבר קיים בעולם ויש לו שם שנקבע במאה ה- 19 על פי צמחים שנאספו באפגניסטן. הוא היה מוכר רק מאפגניסטן ואיראן, עד שבעבודה הנוכחית של בן-נתן ושותפיו, גילו שאוכלוסיות בסין ובישראל שייכות גם כן למין הזה, מה שמרמז על תפוצה עולמית רחבה בהרבה ממה שהיה ידוע לנו.
"ב-2019 ראיתי תמונות שלו שחבר צילם בעין סהרונים במכתש רמון, והיה נראה לי שהוא שונה משלושת מיני היחנוק האחרים שהכרתי בארץ", סיפר בן-נתן. "אז הלכתי לברר. בזמנו היו רק צמחים יבשים, ועל פי הפירות היה נראה שזה חייב להיות מין חדש למדע - אז התחלנו לעבוד על תיאור שלו, וקראנו לו יחנוק סהרונים. רק אחרי שנתיים התברר לי שההבדל שראיתי בפירות מצביע על תיאורים ספרותיים לא מספיק טובים של יחנוקים באופן כללי, ולא בהבדל רלוונטי בין הצמחים שלנו לבין האוכלוסיות שעל פיהן תואר המין".
בן-נתן הוסיף כי "בהמשך שלחתי צמחים לריצוף גנטי באנגליה אצל הכותב השותף שלי כריס ת'ורוגוד, והתוצאות אוששו את הזיהוי שלנו - אכן מדובר ביחנוק שקיים באפגניסטן ואיראן". לדבריו, בארץ הוא מאוד נדיר וגדל במעיינות קטנים במדבר, בעיקר במכתש ובצפון הערבה. קל יחסית לראות אותו באביב בעין סהרונים, אבל הוא לא פורח בשנים שאין בהן מספיק גשם. "אחת האוכלוסיות הגדולות ביותר שלו נמצאת באזור עין עקרבים, ומאויימת עכשיו מאד מהנזק האקולוגי שהזיהום ממפעלי אורון גורם למעיינות שם", אמר בן-נתן.
בן-נתן ושותפיו גילו גם את היחנוק הסגול ויחנוק הצבעים, מינים חדשים לארץ שאינם חדשים למדע, ממש כמו היחנוק החיוור. "מדובר במינים שתוארו בעבר בעולם, ויש להם שם מדעי מוסכם, רק שלא ידענו שהם גדלים בארץ. לכן, אין להם שם מוסכם בעברית. השמות העבריים שאנחנו משתמשים בהם כרגע, יעלו לדיון בוועדת השמות של האקדמיה. יחנוק מימי, לעומת זאת, הוא מקרה נדיר יותר של מין חדש למדע, שזכיתי לתת לו שם מדעי חדש".
"ממצאים אלה", מסכם ד"ר פרגמן-ספיר, "חשובים להבנת מגוון הצמחיה של הארץ והוא חגיגה לאוהבי הטבע כמו גם לחוקרי בוטניקה ואקולוגיה".
