בזמן שאנחנו נלחמים עדיין בכל החזיתות, ממשלת ישראל התכנסה היום (ב') לישיבתה הקבועה ובין היתר החליטה לפתוח חזית נוספת – חזית הנפט. הממשלה אישרה את ההצעה של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, להרחיב משמעותית את השינוע של נפט מהאמירויות לאירופה דרך ישראל. המשמעות היא למעשה ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון", שקבע המשרד להגנת הסביבה.
מדיניות זו לא איפשרה לחברת קצא"א – חברת קו צינור אסיה אירופה, ובעבר קו צינור אילת אשקלון, חברה ממשלתית המובילה נפט בגשר יבשתי צר בין ים סוף לים התיכון, לשנע יותר דלקים מהצרכים המקומיים ולהוסיף סיכונים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. בד בבד, ההחלטה הזו, מעל לראשם של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ונגד העמדה של מומחים רבים, פעילי וארגוני סביבה וראשי רשויות בדרום, מפקיעה מהמשרד להגנת הסביבה חלק מהסמכויות שלו ומשאירה אותו כחותמת גומי. אך מעל לכל היא מעדיפה שוב שיקולים כלכליים זרים וצרים על פני שיקולים חברתיים וסביבתיים רחבים יותר של כלל אזרחי המדינה.
מה יקרה אם יום אחד אוניה עמוסת נפט תיפגע במפרץ אילת, בדרכה אל המזח של קצא"א, ונפט ישפך אל מימי הים או שבעת פריקת הנפט בנמל הוא יישפך למים? השפך יכול להתרחש מתקלה או תאונה אבל גם בשל פעילות טרור כזו או אחרת, והתוצאה תהיה פגיעה בערכי הטבע הייחודיים של המפרץ, ובראשם שונית האלמוגים על המגוון הביולוגי הרחב שבה. לשונית האילתית, שהיא אחת השוניות הצפוניות ביותר בעולם, יש עמידות גבוהה לשינויי האקלים שפוגעים בשוניות בעולם כולו, וחשיבות מקומית ועולמית רבה.
שוניות האלמוגים הן בין המערכות האקולוגיות המגוונות והחשובות ביותר על פני כדור הארץ. הן מספקות מזון במים וגם לקהילות ביבשה. הן יעד פופולרי לתיירות ולשלל פעילויות נופש ולכן הן גם תומכות בכלכלה מקומיות ובהעסקה מקומית. שוניות האלמוגים משמשות כמחסום טבעי כנגד גלים, סערות ושיטפונות, והן מגינות על קווי החוף גם בשגרה ועוזרת בבניית החופים עצמם. בכך הן עוזרת למנוע אובדן חיים ונזק לרכוש. האלמוגים, הצמחים ובעלי החיים בשוניות הם גם מפתח לפיתוח תרופות רבות, נגד וירוסים וזיהומים אחרים, ונגד דלקות פרקים ואפילו סרטן.
מה יקרה אם שפך דומה יתרחש בנמל באשקלון, ויתפשט במימי הים התיכון? הסכנה לשפך אל הים קיימת גם בנמל של קצא"א באשקלון, וככל שתעבורת המכליות באזור תגדל ויותר ויותר דלק יזרום בצנרת, כך גם הסכנה לשפך בעת ההטענה או מאוניה בנמל גדלה.
גם הים התיכון מאכלס אין ספור מינים חשובים וייחודים וערכי טבע רגישים, ובמקרה הזה הסכנה אף מתעצמת כיוון שהזרימה האופיינית בחופי הים התיכון היא מדרום צפונה ובמקביל לקו החוף, ולכן שהשפך באשקלון יתפשט מהר צפונה אל יתר חופי הארץ ובדרכו גם יאיים על מתקן ההתפלה הסמוך לחופי אשדוד. שפך בים התיכון משמעו גם פגיעה בדגה ובדייגים וגם בבריאות של הציבור הרחב שאוכל דגים ששחו במים המזוהמים או מחוות הדגים שליד החוף ובלעו חומרים מזהמים כמו תרכובות נפט רעילות ומתכות כבדות.
מה יקרה אם הצנרת של קצא"א, שעוברת קילומטרים על קילומטרים דרך הערבה ובמרחבי הנגב תתבקע שוב ונפט יזרום אל הקרקע ואל הנחלים? ככל שיזרום יותר נפט בצינורות הסכנה לדליפה או לפריצה של נפט אל האזורים הפתוחים בערבה ובנגב גדלה. דליפת הנפט הגדולה מהצנרת של קצא"א בעין עברונה לפני כעשור, שבה נשפכו כחמישה מיליון ליטרים של נפט אל האדמה והנוזל השחור זרמם בנחלים באזור, פגעה בצורה אנושה במערכת האקולוגית במקום, שלמרות מאמצי השיקום הרבים עדיין לא השתקמה. הנזק הוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.
האם הסיכונים הם רק בחירום? לפי דוח הסיכונים של קצא"א ומסקנות הוועדה הממשלתית הבין-משרדית שעסקה בנושא, הסיכוי לתאונה או לתקלה נמוך עד אפסי, למרות שהמציאות בשטח והתקלות בצינור בעשור האחרון מוכיחות אחרת, ולמרות שהמשרד להגנת הסביבה לא מסכים עם הסקרים שהכינה החברה.
אבל להרחבת הפעילות של קצא"א באילת ובאשקלון יש גם השפעות שליליות בשיגרה ולא רק בתרחיש חירום חלילה. שינוע של יותר אוניות כבדות במפרץ אילת ובנמל אשקלון יגרור איתו זיהום אוויר כבד יותר, במיוחד כשאלו עוגנות וממשיכות להפעיל את המנועים הכבדים שלהן, המונעים בדלקים מזהמים, ולפלוט חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן וגופרית לרוב וגם חומרים אורגנים נדיפים ומסרטנים, כמו בנזן.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןגם אחסון של כמות גדולה יותר באופן משמעותי של דלקים בחוות הדלקים באילת ובאשקלון יוביל להגדלה של היקף מזהמי האוויר שייפלטו באזורים הללו מדליפות לא מוקדיות, כלומר מהצנרת ומאביזרים ומחברים כמו ברזים, ובעיקר של חומרים נדיפים ורעילים. כל אלו מסכנים את הבריאות של התושבים והתיירים, כי חומרים אורגנים נדיפים וחלקיקים נשימים גורמים למחלות נשימה וריאה, לב ודם, סרטן ועוד. הסכנה אף גדולה יותר לנשים הרות, לילודים, לילדים ולאנשים מבוגרים, וכמובן לאוכלוסיות פגיעות נוספות.
הגשר של קצא"א בין האמירויות לאירופה הוא אכן צר, צר מאוד, ולכן הוא מסוכן. מדובר בחברה שגם כך רוב פעילותה חסויה ומתחת לרדאר. התועלות שיצמחו מהרחבת הפעילות של קצא"א יהיו בעיקר לעסקנים פוליטיים ולמתווכים שונים ואין להן כמעט שום קשר לצרכי האנרגיה המקומיים. משרד האנרגיה אמר בעבר שאין לו שום צורך בהגדלת כמות הנפט הנכנסת לישראל, ובזמן המלחמה הארוכה נתנו בכל מקרה היתרים נקודתיים להגדלת התפוקות בעת הצורך. בקצא"א ובמשרד ראש הממשלה שוב ושוב אומרים לנו שיהיה בסדר. אבל אנחנו כבר יודעים מה יכולות להיות התוצאות ההרסניות של תרבות "הסמוך עלינו" הלאומית.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
